עלות מול תועלת של אדריכלי העל

ההצלחה הבלתי מעורערת של פיליפ סטארק, מעצב העל הצרפתי שמוכר בעולם בעיקר כמי שאחראי על עיצוב כסאות או כלי מטבח מוטרפים, במיתוג ועיצוב מגדלי YOO בפארק צמרת בצפון תל אביב, לימדה את הישראלים פרק חשוב בכוחו של האדריכל בשיווק ותמחור פרויקטים.

קבוצת ברגרואין הביאה רק לאחרונה את האדריכל הבינלאומי ריצ'רד מאייר שיתכנן לה את המגדל ברחוב רוטשילד בתל אביב, יזמים שונים גייסו לתכנון ולשיווק את האדריכל אילן פיבקו המקומי ועוד. אבל האם זה באמת כדאי כלכלית לשלב בכל מקרה אדריכל או מעצב צמרת בפרויקט נדל"ני? מבדיקת לשכת שמאי המקרקעין עולה, כי לא בכל מקרה זה כדאי.

לדברי רן וירניק, יו"ר הלשכה, המרכיב המרכזי הינו המיקום וקהל היעד. אם מדובר במיקום אטרקטיבי, דוגמת אזור המשיק לחוף הים, צפון תל אביב או מיקום בעל קהל יעד מפולח ברור - דוגמת מערב ראשון לציון, או עיר עם "קהל שבוי" דוגמת הוד השרון - אזי הכדאיות רבה. על פי נתוני לשכת השמאים, היא עשויה לייצר ערך מוסף של 30% ועד 45% מהמחיר המקורי של הפרויקט. מאידך, ככל שמדובר במיקום ממוצע יותר, "נניח שכונת מגורים אופיינית במרכז חולון או פתח תקוה", הערך המוסף של אדריכל הצמרת הולך ופוחת, ולעיתים קרובות עשוי להתברר כהשקעה לא משתלמת.

במקביל, מדגיש וירניק, "בעיר פריפריאלית יחסית דוגמת אשדוד, ליד הים, עשוי מעצב או אדריכל להביא להשבחת המחיר ב-25%-30%, זאת משום שגם בערים אלה קיים קהל שבוי בעל אמצעים". המסקנה, אומר וירניק, היא שפעמים רבות שווה להשקיע באדריכל על, "אבל תמיד לבדוק קודם אם המיקום והקהל המפולח שווים את ההשקעה הנוספת".