אני לא רוצה למות, אני רוצה לשמוח

לא רק אסי כהן ואסף הראל יצאו מסודרים מהפריים טיים של ערוץ 2. שרון הולצמן (זה מהפרסומת לסלקום), אקס "אבטיפוס", הוא האחראי על שיר הפתיח של התוכנית, "מה שאני רוצה" ועכשיו הוא בדרך לאלבום סולו שלישי. אבל לפני זה כמעט שם קץ לחייו > רועי גולדנברג

"השיר הזה יצא לפני שלוש שנים באלבום הקודם ונכתב לפני ארבע שנים", מספר שרון הולצמן, 36, יוצא "אבטיפוס", על הלהיט שלו "מה שאני רוצה". "נורא האמנתי בו כשהוא יצא, אבל הוא לא עניין אף אחד. לפני חצי שנה קיבלתי טלפון מאסף הראל שאמר לי שהוא רוצה את זה כפתיח ל'מסודרים' ומאז, חיי השתנו".

השם שרון הולצמן אולי לא מצלצל לרובכם מוכר, אבל בחודשים האחרונים אתם שומעים אותו בכל פינה. מאז שעלתה "מסודרים" לאוויר עם המיליונרים אסי כהן, אסף הראל, מאור כהן וערן זרחוביץ', שיר הפתיח שלה, "מה שאני רוצה", לא הפסיק להתנגן ברדיו ובראש. וגם אחרי שירדה לאחרונה, רגע לפני שזכתה בפרס האקדמיה. מי שאחראי על השיר הזה הוא הולצמן, שהסדרה החזירה אותו לחיים, במקביל לתהליך רנסאנסי שעבר עם עצמו בשנים האחרונות.

" הסכמת עם הדרך שבה נחשף השיר?

"מה עדיף? שהשיר הזה ישכב באלבום שלי ושאף אחד לא ישמע אותו? לא חשבתי על זה כמשהו שיווקי, רק רציתי שהשיר יזכה לעוד אוזניים. כל שאר הדברים, כמו כסף למשל באו אחר-כך".

" ומה עם הפרסומת לסלקום? היו דיבורים על תמורה לא רעה בכלל של 20 אלף דולר.

"אני לא טיפוס גרידי. אם לא הייתי במינוס כל-כך גדול, לא יודע אם הייתי עושה את זה. התייעצתי עם כל המינוס שהיה לי בבנק, עם כל השקלים, והם אמרו לי ללכת על זה. בוא נגיד שנעשה כאן צדק קוסמי. אני 15 שנה בערך עושה מוזיקה, נלחם בשיניים ובציפורניים, והנה בא פיצוי. אם יש מישהו שכול זה מגיע לו, אני חושב שזה אני".

" פעם שרון הולצמן הוגדר כ"ההוא מ'אבטיפוס'", ועכשיו זה "ההוא ששר את השיר של 'מסודרים'". לא חסרה לך קצת הגדרה אישית?

"בעיני, כשאומרים שאני זה ההוא מ'מסודרים', כבר הורדתי מעל הכתפיים את 'אבטיפוס'. זה צעד ענקי קדימה".

חיובי. זאת כנראה המילה שחזרה על עצמה הכי הרבה בראיון. הולצמן משדר משהו חדש, אחר. באלבום המתהווה שלו, "זהב", הולצמן כבר לא אותו בחור שקט ומופנם כפי שהיה בתקופה שבה שהיה הבסיסט של 'אבטיפוס', כשכתב את הלהיטים "בוקר טוב עולם" ו"אישה אישה". בשנים האחרונות עבר תהליך התבגרות, שלא לומר הארה נפשית. "יהיה לך קשה לראיין אותי כי אני נורא נורא חיובי", הוא מסביר. "הייתי שלילי המון שנים, כתבתי הרבה שירים יפים בעקבות זה. אבל זה לא שווה את זה, זה לא כיף".

את השינוי שנעשה בו, הוא זוקף לנסיעה לברלין, לפני כשנתיים, אחרי הגירושים הקשים שעבר. "נסעתי לשם כסוג של משאלת מוות. הייתי בדיכאון נוראי, היה לי פשוט רצון למות. ואם אתה רוצה למות, ברלין זה המקום. כל הסמים זמינים שם, האלכוהול".

" וזאת הסיבה היחידה שלקחה אותך לשם?

"לא רק. היה לי בראש חיזיון כזה של שנות ה-70, של איגי פופ, לו ריד, דייויד בואי. האלבומים הכי גדולים שלהם נעשו שם: בואי הקליט שם את Heros ואת Low וריד הקליט שם את Berlin. אלבומים שנעשו מתוך מועקה נפשית. היה לי רצון ללכת בעקבות האלילים האלה שלי, שהערצתי אותם. אז ארזתי תיק ואמרתי 'יאללה, ניסע'.

"בברלין השתנתה לי התפיסה. שם עברתי את השינוי הכי גדול בחיים שלי. זה קרה על מיטה בבית-חולים. הייתי שם שבוע, מתוכו שלושה ימים בקומה. אני לא רוצה להיכנס לסיבה למה. עשיתי משהו שלא הייתי צריך לעשות, הלכתי צעד אחד רחוק מדי, משהו שאני מצטער עליו מאוד. אבל שם, על המיטה הזאת, הייתה לי הארה שבן אדם חווה פעם בחיים. אמרתי לעצמי: 'אני לא רוצה למות, אני רוצה לחיות. אני רוצה לחיות מאה אחוז מהחיים, אני רוצה לשמוח ואני רוצה לחשוב חיובי. לא רוצה דיכאונות. אני רוצה לחיות אחרת. אני רוצה להיות מאושר".

אחת הסיבות לדיכאון ששטף את הולצמן הייתה האלבום הקודם שלו, "סיכוי קלוש", שלא הצליח להתרומם כמו שציפה. "חלק מהדיכאון שהייתי בתוכו גרם לי לשאול את עצמי לאן אני הולך, לאן המוזיקה שלי הולכת. זה קרה אחרי הדיסק השני, דיסק שאני מאוד אוהב. הכישלון איתו היה סוג של סטירת לחי שלא ידעתי אם אוכל לקום ממנה".

אבל האלבום החדש, שכולו נכתב בברלין, אומר הולצמן, אמור להיות שונה. "לדיסק הקודם הייתה עננה של עצב, של תוגה. זה אלבום שמתעסק המון בחרדות, במועקות ובפחד. האלבום החדש יותר זקוף, יותר אופטימי, עם שירי תקווה ונחמה ושירי עידוד. זה אלבום שאני מאוד מאוד מאמין בו, אני מרגיש שהאלבום הזה הוא בחזית הרוק הישראלי".

"זהב" אמור לצאת לחנויות לקראת ראש-השנה. פרק זמן מספיק קצר כדי למקסם את ההצלחה של "מה שאני רוצה" (שיופיע שם בגרסה מחודשת וברמיקס) אבל מצד שני, טווח מספיק גדול כדי לתת במה גם לכמה שירים מהאלבום החדש. את אחד מהם, "היום אתה יוצא מזה", שמתנגן לאחרונה ברדיו, הוא שר עם אייל שכטר, סולן "אבטיפוס".

"יש משהו ביני לבין שכטר שעובד, שמצליח להוציא משנינו דברים טובים", הוא מפרגן לחבר הוותיק, אחרי נתק של שנים בין השניים. "שכטר הוא נשמה גדולה בעיני, בלי טיפה של ציניות. אני מפרגן לו. אפילו ניגנתי באס באלבום החדש שלו".

" יש סימנים באוויר לאיחוד של "אבטיפוס"?

"אני לא נגד. כיף לנו נורא ביחד. הופענו לפני שנה ביחד באיזה אירוע לזכר חבר שנפטר. היה כיף אדיר להופיע. כאילו לא עברו שנים. יש דיבורים על איחוד, זה כל הזמן עולה".

" הגדירו אתכם כלהקה היחידה מהניינטיז שעדיין לא התאחדה.

"עדיין. צריך להגיד עדיין".