אל תסתכל בקנקן, אלא במה שמסביבו

הנטייה הטבעית של מרבית הישראליים היא לדאוג כמה שיותר לחזות דירתם, מקסימום למראה של חדר המדרגות והלובי, והרבה פחות לסביבה שבחוץ.

"זוהי טעות", אומרים בלשכת שמאי המקרקעין, "בסופו של דבר, מה שיקבע את ערך הנכס לטווח הארוך, הינה הסביבה הקרובה ברדיוס של 500 מטרים: צורת הרחוב בו ממוקם הבית; האם הוא סמוך לכביש אספלט רגיל או הולנדי; האם המדרכות תקינות; האם יש מקומות חניה לאורך הרחוב; מה מצב הבניינים הסמוכים ועוד".

רן וירניק, יו"ר הלשכה, מדגיש כי מבדיקת לשכת השמאים עולה כי הערך המוסף של הסביבה הקרובה אף עולה במקרים רבים על זה של הבניין עצמו. לדוגמה, בתים במרכז תל אביב שהרחובות סביבם שופצו, ערכם עלה אוטומטית ב-15%-18%. נתון זה נכון גם לגבי ערי שדה ממוצעות, דוגמת כפר סבא או ראשון לציון. "ברגע שיש שיפור במצב המדרכות, החניות, הגינון וכו', ערך הבניין עולה אוטומטית, גם אם בפועל לא בוצע בו שיפוץ".

לכן, מסכם וירניק, ברגע שהעירייה או הרשות המקומית מציעה לדיירים להשתתף בשדרוג או שיפוץ הסביבה הקרובה, כדאי במקרים רבים כן לשתף פעולה. מסתבר, כי מדובר במהלך נכון וכדאי גם כלכלית, שלא לדבר על השדרוג הברור באיכות החיים בשכונה.