פסוקו של יום

הרפורמה, שגובשה במהלך ארבעת החודשים האחרונים על ידי הוועד המנהל של הרשות יחד עם חברת הייעוץ טאסק, תעלה כ-800 מיליון שקל. כ-110 מיליון שקל מסכום זה מיועדים לדיגיטציה, אמצעי הפקה וארכיונים; כ-90 מיליון שקל מיועדים לשדרוג תשתיות וציוד; כ-330 מיליון שקל מיועדים לפיצויי פרישה; כ-130 מיליון שקל מיועדים לבינוי ופיתוח, אינטרנט והוצאות משפטיות; וכ-140 מליון שקל נוספים מיועדים לסגירת גירעון תזרימי עד סוף שנת 2008.

על פי הרפורמה, כמחצית מהסכום תממן הרשות עצמה וכמחצית תמומן באמצעות הלוואה ממשרד האוצר, שתוחזר בהסדר תשלומים שייקבע במשותף. במקביל, על פי הרפורמה יהיה צורך בהעלאת מחיר האגרה לאחר הפחתה שנעשית בה בשנים האחרונות. ברשות השידור מעריכים כי ב-2010 תוכל הרשות "לעמוד על רגליה", במידה שהרפורמה תבוצע.

על אף שההחלטה בדבר החלת ביצוע הרפורמה התקבלה אמש פה אחד על ידי הוועד המנהל, בכדי ליישמה יש צורך בשיתוף העובדים, ההסתדרות ומשרדי הממשלה כשבראשם משרד האוצר. לדברי משה גביש, יו"ר רשות השידור, "רשות השידור נמצאת במצב שהיא לא תוכל להמשיך להתקיים. ההוצאות עולות כיום על ההכנסות ויש חשש שלא נוכל לשלם משכורות כבר בחודשים הקרובים". גביש מעריך, כי במידה שהרפורמה לא תאושר תצטרך המדינה לסבסד את הרשות בהיקף של כמיליארד שקל במהלך חמש השנים הקרובות.

גביש לא חוסך ביקורת באשר לקשר ההדוק מידי בין הרשות לבין המערכת הפוליטית. "הצעת החוק בעניין כבר מוכנה ויש להעבירה בממשלה ובכנסת", אומר גביש.

כחלק מהרפורמה התקבלה החלטה באשר לעתידו של ערוץ 33 שעמד לפני סגירה. על פי ההחלטה, הערוץ ירכז את השידורים המיועדים לקהל דובר הערבית והאנגלית. כמו כן נשקלת האפשרות לאחד בין רשתות הרדיו השונות של "קול ישראל", אולם גביש, לא תומך בהצעה זו.

גביש: "לאי ביצוע השינוי יש חלופות שלהן משמעויות כבדות משקל. האחת - הרשות תמשיך להתנהל במתכונת הקיימת, דהיינו תוכן ירוד והמשך נטישה תוך סבסוד של כמיליארד שקל במהלך חמש השנים הקרובות, מבלי להשיג כל שינוי משמעותי. השנייה - סגירת הרשות, מה שיחייב פיטורי כל העובדים בעלויות גבוהות למדינה ובתנאים ירודים לעובדים וכן הטלת כל חובות הרשות על אוצר המדינה".

באשר לאפשרות כי ישולבו פרסומות בערוץ, אומר גביש, כי "קיימת אפשרות לפה תבקש הרשות לשלב פרסומות באופן חלקי בערוץ 33".

מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, ששימש קודם לכן כמנכ"ל הרשות השנייה המפקחת על הערוצים המסחריים 2 ו-10, הבהיר כי דווקא הערוצים המסחריים זכו עד כה להטבות משמעותיות מהמדינה באמצעות ויתור על מחויבויות הפקה ותמלוגים. "אני מצפה מהאוצר שכמו שהעניק לערוצים המסחריים הקלות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה, הקלות שאני התנגדתי להן נחרצות בהיותי יו"ר הרשות השנייה, עכשיו זה התנאי להמשך קיומה של רשות השידור. אני מצפה מהם לנהוג גם ברשות השידור באותה דרך", אמר שקלאר.

ניתן לראות כי קיימות אי הסכמות בין מגבשי הרפורמה. כך לדוגמה, דורית ענבר המכהנת כסגן יו"ר הרשות, טוענת כי מרבית הפקות הרשות צריכות להתבצע באופן חיצוני, זאת למעט חדשות ואקטואליה, מהלך שיביא לחיסכון בעלויות ותוכן טוב יותר. כמו כן אומרת ענבר, כי יש להקים לראשונה מחלקת מחקר ברשות, דבר שלא קיים עד כה.

לעומתה שקלאר טוען, כי יש לאפשר לרשות להפיק הפקות בתוך הבית, ולא רק חדשות ואקטואליה. בנוסף, שקלאר מביע התנגדות להצעה שהועלתה על ידי טאסק, לפיה חטיבת החדשות של הרדיו והטלוויזיה שיפעלו יחד יעברו לתל-אביב. לדבריו, "צריך לבדל את ירושלים מתל-אביב ואת רשות השידור משאר הערוצים ולהשאיר את חטיבת החדשות לפעול מירושלים. רשות השידור מפוזרת כיום בתשעה אתרים שונים בירושלים כאשר כחלק מהרפורמה הכוונה היא לכנס את כל אותם אתרים למיקום אחד. מימוש הנדל"ן של הרשות ישמש אותה להקמת מבנה אחיד".