"אם המינהל יתעקש לשווק, לא יהיו יותר הרחבות"

"אם המינהל יתעקש", אומר בן-דוד, "נאמר לו במפורש שאנחנו לא רוצים יותר הרחבות. מבחינתנו אפשר להפסיק עם הנושא הזה, אחת ולתמיד. יחד עם זאת, אין ספק שהמינהל עושה כאן שגיאה גדולה. התפקיד של המינהל הוא לנהל את הקרקע ולא להחליט למושבים כיצד יראו חייהם. שר השיכון היוצא, מאיר שיטרית, החליט לקרוא תגר על האגודות ואף קרא לפירוקן. אנחנו לא מתכוונים לשתף פעולה עם המהלך".

גלובס: מה תעשו אם המינהל יתעקש על זכותו לשווק?

בן-דוד: "נלך לבית משפט. לי יש זכות להיות חקלאי, והמינהל לא יכול לקחת לי את האדמות. הוא יכול להפקיע אדמה במקרה של תשתית לאומית, לכביש, לקו גז ועוד. הוא לא יכול להחליט לקחת לנו את הקרקע כדי להקים בתים ולשווק אותם".

- המינהל בכלל מסוגל להתעסק עם שיווק פרטני של נחלות?

"לדעתי לא, ולכן כל זה פשוט לא יקרה".

- מהיכן, לדעתך, נבעה החלטת המועצה?

"המושבים רוצים לגבות כסף מהמתיישבים החדשים כדי לפתח תשתיות. רוב המושבים בארץ הוקמו לפני הרבה שנים ותוכננו לאוכלוסיה מצומצמת. בינתיים התשתיות הזדקנו, ורובן גם אינן מספיקות לאוכלוסיה ההולכת וגדלה. המושבים ביקשו לגבות כסף כדי להשוות תשתיות, כדי להגדיל את גן הילדים, להקים מעון יום ולשפר את הכבישים והמדרכות. המינהל, משום מה, החליט שאסור לנו לגבות כסף גם למטרות אלה, ולכן החליט להפקיע את כל הנושא מידי המושבים".

- מדוע לא לאפשר למועצה האזורית לגבות את הכסף שיחזור אליכם?

"אני בעד, כל עוד הכסף נועד לשיפור תשתיות. אני לא רוצה כסף במזומן. אני רוצה תשתיות. זו הזדמנות הפז של המדינה ושלנו לשפר מעט את החיים גם במגזר הכפרי".

- יחד עם זאת, אין ספק שוועדות קבלה הן ייצור שקצת קשה לבלוע אותו.

"ועדות הקבלה נוצרו מאחר והמושבים הם גופים קטנים, שבהם כ-70 משפחות בלבד החיות זו לצד זו. עובדה זו גורמת לכך שבפועל כל אדם קובע ולכל משפחה חדשה המגיעה למושב יש משמעות. לכן, כניסת אנשים שאין להם זיקה לחיי קהילה למושב עלולה להיות בעייתית".

- מה עמדתכם לגבי ההחלטה להעביר את נושא איוש הנחלות הפנויות למינהל?

"שוחחתי על כך עם אנשי נהלל, שאצלם למשל רק מחצית מהנחלות מאוישות. מדובר בהחלטה פנימית, שגרמה לכך שרוב הבנים הקימו מושבים חדשים כחלק משליחות לאומית. התוצאה היתה, שבמשך שנים כל חקלאי קיבל לעיבוד 100 דונם. לפני כ-10 שנים החליט המושב לפצל שוב את המשקים. עתה בא המינהל ורוצה לשווק בעצמו את הנחלות. לא נראה לי שזה יעבוד".

- לא הגיע הזמן למדיניות תומכת במרחב הכפרי, השומר לנו על השטחים הפתוחים, שלא באמצעות הנדל"ן?

"אני מסכים שאחד האסונות שקרו לבעלי הנחלות בחשיבה רב דורית, היא עליית הערך הנדל"ני של המשקים, שהכניסה את כל המערכת לסחרור. אני ירשתי את המשק מסבא שלי, בלי הרבה ויכוחים, כי המשק לא היה שווה כל כך הרבה. עתה, כשמחיר המשקים עלה נוצרים ויכוחים מרים בתוך המשפחות על מי יירש את המשק. הסיבה לכך היא, שהמדינה אינה משווקת מספיק קרקע, גורמת למחסור מלאכותי שגרם לעליית מחירי הנחלות".

- מה הפתרון?

"חייבים לייצר מנגנון של שיווק קרקעות שמטרתו לגרום למחירים שפויים הרבה יותר. צריך לשכפל את מיתר ולהבים, ולהוריד את הלחץ מהמושבים, כדי שאלה יוכלו להמשיך לעסוק בחקלאות. במקביל, כדי להבטיח מרחב כפרי אטרקטיבי לאורך זמן, צריך לייצר תעסוקות נוספות לחקלאים באופן מידתי ומינימאלי".

- פורום 15 הערים הגדולות, אט"ד וארגונים נוספים מתנגדים לכך.

"צריך לזכור שבמגזר הכפרי מתקיימת תעסוקה לא חקלאית בעשרות אלפי משקים, בכפוף להחלטות ממשלה בשני עשורים אחרונים, לכן לדרוש להפסיק זאת זה מיותר ומאוחר מדי".