בית המשפט המחוזי בת"א קובע כי לא כי לא ניתן לגבות חוב ארונה בהליך של גבייה מינהלית (צו עיקול) לאחר התיישנות החוב, כשלא ברור שהאזרח היה זה שהתחמק מתשלום. נקבע כי הוצאת צו עיקול לגביית חוב ארנונה לאחר 14 שנה מיום היווצרות החוב חורגת מתחום הסבירות ומדובר בשיהוי בלתי סביר.
טובה גורפינקל עתרה לבית המשפט נגד החלטתה של עיריית פ"ת ב-2007 לגבות חוב ארנונה של כ-11 אלף שקל בגין השנים 1991-1994 על דירה שבבעלותה באמצעות צו עיקול. העירייה טענה כי חוב הארנונה אינו מתיישן והיא מוסמכת לנקוט בדרך של גבייה מינהלית לגביית חובות ארנונה ישנים.
העותרת הכחישה את קיומו של החוב וטענה כי זוהי ההודעה הראשונה שקיבלה בדבר קיומו. לטענתה, אביה המנוח הוא שטיפל בכל העניינים הכספיים של הדירה שהושכרה לשוכרים שונים, ואין ברשותה כל אסמכתא על תשלום חשבונות הארנונה. לדברי העותרת, חובת שמירת המסמכים היא לשבע שנים בלבד וניסיונה של העירייה לגבות חוב לכאורה מלפני 14 שנים פוגע בזכויותיה החוקתיות, מנוגד לחובת תום הלב ומהווה חריגה מסמכות.
השופטת מיכל רובינשטיין קיבלה את העתירה וקבעה כי על הרשות הבוחרת בהליך של גבייה מינהלית לוודא כי לנישום היתה הזדמנות לטעון טענות כנגד החיוב. לדבריה, העירייה לא סתרה את טענות העותרת בדבר התיישנות חוב ולא הציגה כל ראיה שאכן נשלחו הודעות דרישת תשלום לפני שהוצא צו העיקול.
השופטת ציינה כי הגיוני שהעותרת לא שמרה מסמכים המעידים על תשלום החוב. "ראוי כי העירייה תישא בתוצאות מחדלה באי דרישת התשלום במועד הגיוני, ובכך שנמנעה מלשלוח הודעות חיוב במשך 14 שנים מיום התגבשות החוב", ציינה.
השופטת קבעה כי נקיטתה של העירייה בהליך גבייה מינהלי, העוקף הליכים משפטיים וטענות משפטיות כגון התיישנות, אינה ראויה ופוגעת באינטרס הציבור. "העירייה חרגה מסמכותה ונהגה בחוסר תום לב", קבעה. (עת"מ 1006/06).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.