כשעו"ד מיקי צלרמאיר נוסע לחו"ל, הטלפון הסלולרי שלו אינו יודע מנוח. הלקוחות, עורכי הדין והמזכירות מציפים בעיות הדורשות פתרון. בשבוע שעבר בילה צלרמאיר כמה ימים בניו-יורק מבלי שהנייד מטרטר בלי הרף. "אני לא זוכר מתי יכולתי להיות בחו"ל חמישה ימים בלי שיציקו לי מהמשרד". את הקרדיט יש לזקוף לעו"ד אריאל עמינצח ממשרדו. רק בן 32, אבל כבר נחשב ליד ימינו של צלרמאיר ולאחד הפרקליטים המבטיחים בתחום המיזוגים והרכישות.
כמו במשרדים אחרים, גם במשרד צלרמאיר, פילוסוף ושות' דוגלים בגישה של "לזרוק למים" את עורכי הדין הצעירים, לתת להם ללמוד לבד את העבודה ואחרי שישתפשפו קצת יתנו להם להתערות בעסקאות הגדולות. אצל עמינצח המסלול היה קצר בהרבה. "אני מטיל עליו הרבה אחריות", אומר צלרמאיר, "כי הוא הוכיח את עצמו והראה שהוא יכול לתת מענה ללקוחות ולנהל את הדברים לבד. אפשר לסמוך עליו. כשמעבירים משהו לטיפולו זה 'שגר ושכח'".
"מי זה הילד הזה"
צלרמאיר מודע לכך, שיש הרבה עורכי דין מוכשרים וחכמים. אבל, הוא אומר, זו אופרה אחרת. "עמינצח לא רק חכם מאוד וחריף", הוא מסביר, "אלא גם נעים בצורה יוצאת דופן וכל זה בלי לוותר על יכולתו לעמוד על שלו. הוא מצליח למזג את היכולת להביא תוצאות ולשמור על אווירה קורקטית ונעימה. הוא עורך דין מעולה ויש לו סבלנות אין קץ". עו"ד שהופיע מול עמינצח באחת העסקאות מספר, שכאשר ראה תחילה את עמינצח, הוא תהה "מי זה הילד הזה". "אבל מייד אחר כך הבנו שהוא אולי ילד, אבל לא פראייר. הוא יילחם איתך בחיוך, אבל יילחם עד הפסיק האחרון". גם זהבית כהן-יוסף, מנכ"לית אייפקס ישראל, נפלה במלכודת הילד. "בתחילה אמרנו לו: 'או.קיי ילד, תגיד מה שיש לך להגיד ונמשיך הלאה. אחר כך מבינים שמדובר בכישרון שיש לו הרבה מה לתרום, ומאז אתה מקשיב לו ומבקש את דעתו בכל עניין. הוא פשוט פותר בעיות".
עמינצח עוסק במיזוגים ורכישות, עסקאות בינלאומיות ומשפט מסחרי. חדרו במשרד סמוך לזה של מיקי צלרמאיר, ולא בכדי. "רואים שמיקי מת עליו ושיש ביניהם קירבה גדולה", מעיד עו"ד שייצג מולם בעסקה. "יש ביניהם סוג של אבהות מפרגנת. מיקי מדבר אליו כאל הבן הסורר שלו, אבל הכל בבדיחות וב'הפוך על הפוך'".
מעבר לקשר האישי ביניהם, השניים עובדים יחד על העסקאות הגדולות. בשנה האחרונה השתתף הפרקליט הצעיר בייצוג אייפקס בעסקת הרכישה של תנובה, בשווי של למעלה ממיליארד דולר, ובייצוג קבוצת אייפקס-סבן, המחזיקה בגרעין השליטה בבזק, בניהול השקעתם.
עמינצח נחת בצלרמאיר רק לפני כשנה, אבל הוא כבר עומד בקשר ישיר עם הקליינטים ה"כבדים", שאף התרגלו לעבוד מולו. יש ימים שהטלפונים מחיים סבן ואדם צ'סנוב, מנהל עסקיו של סבן, אינם פוסקים. גם את זהבית כהן-יוסף, שלמה רודב (כנראה יו"ר בזק הבא) וסטיבן גרבינר (הנציג הבכיר של אייפקס ברכישת בזק וניהולה), תמצאו אצלו ברשימת השיחות הנכנסות והיוצאות.
"הוא עשה לנו עבודה מדהימה" בשתי העסקאות, אומרת כהן-יוסף. גם היא מגדירה את עמינצח כאיש של "שגר ושכח". "יש הרבה אנשים מוכשרים", היא אומרת, "אבל הוא קומבינציה מדהימה של איי.קיו וכישרון אמיתי עם איש מאוד חם ורגיש. זו קומבינציה שלא רואים הרבה ובזכותה הוא יגיע רחוק". לדבריה, עמינצח "יודע להבין אותך ואת הצד השני, הוא פשוט יודע מה אתה חושב ולכן קל הרבה יותר לקבל את דעתו".
"למרות שבהיררכיה המשרדית בעסקה הוא היה שלישי, אחרי מיקי ודוני טולדאנו", אומר גורם שנכח בישיבות המו"מ, "הוא לקח על עצמו את מירב המשימות. מה שיפה הוא שגם הלקוח וגם משרד צלרמאיר איפשרו לו את זה, תוך פרגון יוצא מהכלל". לדבריו, "הוא היה בורג מרכזי של אייפקס בעסקה, שהיתה אחת המורכבות במשק, והלקוח שם בו את מבטחו".
עמינצח, הוא אומר, תפס פוזיציית הובלה ייחודית עבור עסקה כזו, בשים לב לגילו, לוותק ולמי שהיה מולו. "כשאתה ידען זה נותן לך ביטחון להתמודד עם הצדדים האחרים, גם אם הם ותיקים ובכירים יותר. הוא הכין את החוזים והמסמכים העיקריים בעסקה, לעיתים קרובות הוא נשלח למו"מ בעצמו, גם מול עורכי דין ותיקים ממנו כמו רם כספי ויאיר כספי (שייצגו את מאיר שמיר), וגם מול הרשויות והבנקים".
גורם שהיה מעורב בעסקה מספר שהופתע מיכולת השליטה של עמינצח בפרטים ומהתמצאותו בספקטרום רחב של העסקה - ההסכמים, המימון, ענייני הרגולציה. "ראית שהוא פשוט חי ונושם את העסקה, וזה מאוד קריטי בעסקאות עם המון פרטים. לעו"ד כזה יש יתרון מובהק בעסקה, כי הוא הכתובת מבחינת כל הצדדים לכל פרט בעסקה. הוא היה שולח sms בלילות ובשבתות. צריך אופי שמאפשר לך להתמסר לעסקה שנמשכת יותר משנה, זו לא עסקה שהיא אינטנסיבית במשך חודש וגמרנו".
גם כהן-יוסף מספרת שאינה יודעת מתי הוא ישן. "לא משנה באיזו שעה אני מתקשרת אליו, הוא תמיד עונה - ביום ובלילה. תמיד המחשב שלו דלוק והוא פותר את הבעיה שלשמה התקשרת".
המשיכה לעסקאות הגדולות נולדה אצלו במקום שבו העסקאות גדולות באמת - ארה"ב. "אחרי שנה-שנתיים במשרד בניו-יורק", הוא מספר, "הבנתי שהחשיפה לעסקאות הגדולות והמפגש עם הלקוחות, שלעיתים קרובות היו אנשי עסקים מהמוכרים בעולם, מרתקים אותי".
קולגות אומרים עליו שהוא פנומן, הן כעו"ד ("קשה למצוא אפילו מישהו מבוגר ממנו עם רקורד כשלו"), והן מבחינת הידע הכללי הרחב שלו. "מדובר באדם שהיכן שלא עבר, הוא הותיר רושם מצוין", מספר קולגה. עורכי דין שהתמחו איתו בבית המשפט העליון יודעים לספר, שכאשר הוסמך ניהלו השופטים מאבק של ממש כדי שיהיה העוזר המשפטי שלהם. במקביל לכל זה, עמינצח גם מצא זמן לשמש עוזר הוראה של שר המשפטים דהיום, פרופ' דניאל פרידמן, של השופט ד"ר גבי קלינג ושל מרצים נוספים בתחומי משפט שונים.
תפיסתו המשפטית של עמינצח עוצבה במידה רבה ע"י השופטים יעקב טירקל ואליהו מצא, בעיקר בתחום הליטיגציה והמשפט המסחרי. "כשאני נתקל היום בשאלות משפטיות אני מנסה לחשוב איך מצא היה חושב", הוא אומר. ההשפעה של מצא אינה מקרית. עמינצח היה מתמחה ואחר כך עוזר משפטי של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר.
אל תתפלאו, לכן, שהוא מאמץ בחום את דעת המיעוט של מצא בהלכת אפרופים ובהלכת ארגון מגדלי הירקות שבאה אחריה, ושיש לו ביקורת על ההלכות המהפכניות הללו שהתווה הנשיא אהרן ברק. "דעת המיעוט של מצא מייצגת את מה שהרבה עורכי דין בתחום האזרחי-מסחרי חושבים כיום", אומר עמינצח. "אני חושב כמוהו, שהפרשנות המרחיבה של דעת הרוב פוגעת בוודאות של דיני החוזים".
לפני שהגיע לצלרמאיר עבד עמינצח כ-6 שנים במחלקת המיזוגים והרכישות של משרד Sullivan & Cromwell, אחד משלושת המשרדים המובילים בניו-יורק, שישראלים מתקשים להתקבל לשורותיו. הוא צבר שם ניסיון בעסקאות ענק של מיליארדי דולרים, בהן היו מעורבים קונצרנים כמו CBS בהשתלטות על AT&T, ענקית האלומיניום Alcan, ייצוג אחת הקרנות שרכשו את Toys "R" Us ועוד.
קליק עם השותפים הבכירים
עמינצח, מסתבר, התגלגל לפרקטיקה המשפטית במקרה. הוא בכלל תכנן קריירה באקדמיה, בתחום המשפט הבינלאומי וסדר הדין האזרחי, בהם עסק כעוזר הוראה. ההתמחות משכה אותו לתחום האזרחי-מסחרי, והוא יצא כדי לעשות תואר שני ודוקטורט בחו"ל. אבל כשסיים את התואר השני ב-99' השוק היה "מאוד חם". ההצעות מהמשרדים המובילים בניו-יורק ודרך עבודת העולם העסקי קסמו לו ושיבשו לו את התוכניות.
* איך גילית את הפרקטיקה?
עמינצח: "הלימודים בארה"ב משלבים פרקטיקה ותיאוריה. חלק מהמרצים באוניברסיטה היו שותפים בכירים במשרדים או שותפים לשעבר, וחשפו אותי לפן הפרקטי שלא נחשפתי אליו במסגרת הלימודים בארץ. היו לי קורסים של ניהול משא ומתן, ניהול עסקאות וכו', שפתחו לי את העיניים וגירו לי את התיאבון".
* העסקאות בישראל פחות מורכבות ביחס לחו"ל?
"העסקאות אמנם קטנות יותר בגודל, אך זה לא הופך אותן בהכרח לפחות מורכבות. אולי מורידים כמה אפסים ומחליפים את המטבע מדולר לשקל. בארץ דווקא יש לעו"ד יכולת לתת ערך מוסף גדול יותר לעסקה. בישראל התפר בין התחום המשפטי לתחום העסקי מטושטש יותר. יש לעו"ד יכולת גדולה יותר לעזור ולהשפיע. הלקוחות כאן דורשים ממך יותר התערבות ואימפוט עסקי בבניית העסקה".
מסתבר, שלא רק בארץ נהוג לזרוק עורכי דין צעירים למים. עמינצח מספר, שגם בניו-יורק נותנים צ'אנס לעורכי דין צעירים, "ואם יש להם ראש על הכתפיים והם מוכנים לעבוד, זורקים אותם למים מהר מאוד". בתום תקופת הכשרה קצרה בת כשבועיים, במהלכה לומדים להכיר את המשרד ואת המזכירה הצמודה, עוה"ד הצעיר מוכנס היישר ל"גוב העסקאות".
בעסקאות הראשונות, הוא אומר, אתה יכול ליצור לעצמך שם. לעמינצח נדרשה עסקת M&A נדל"נית אחת כדי שאחד השותפים במשרד האמריקאי יבקש לספח אותו לצוותו, שטיפל בעסקאות גדולות. "פשוט זרקו אותי למים והייתי צריך לשחות, זה היה מהמם ומרגש". לא עבר הרבה זמן וגם הלקוחות התחילו לבקש לעבוד איתו.
אחרי כמה שנים "ציידי הראשים" במשרדים המסחריים בארה"ב סימנו אותו וניסו לפתות אותו בהצעות לשותפות, אבל עמינצח בחר לשוב לארץ, מטעמים ציוניים. "כשחשבתי אם לוותר על הכל בניו-יורק ולחזור לארץ - התשובה החד-משמעית היתה כן", הוא משחזר. למרות שהוא נולד וגדל בקנדה עד גיל 7, וגם כיום שוזר מילים באנגלית כמעט בכל משפט שני, היה ברור לו היכן עתידו. "המשפחה, החברים ומרכז חיי הם בישראל", הוא מסביר. "לא רציתי להקים משפחה אמריקאית".
בשהותו בחו"ל צבר אמנם עמינצח ניסיון מקצועי רב, אולם מערכת הקשרים שלו בארץ נפגעה. "השוק בארץ קטן, כולם מכירים את כולם - גם עורכי דין וגם אנשי עסקים. לקח לי זמן לרשת את עצמי".
לכן, כששב לארץ הוא נעזר בחברים כדי למפות את שוק עורכי הדין ולהבין "מי נגד מי". גילו הצעיר עמד לו לרועץ: מצד אחד, הוא כבר מורגל להתחכך באילי הון ולטפל בעסקאות ענק במונחים ישראלים ("חלק מהמשרדים אמרו לי שאין להם עסקאות בסדר גודל שטיפלתי בו לספק"), ומנגד כיצד יוצנח היישר לטיפול בעסקאות הגדולות של המשרד, בלי לדרוך על רגלי השותפים.
מה שהביא אותו לצלרמאיר, בסופו של דבר, היה מבחן "הפיצה הקרה של ארבע לפנות בוקר", אותו שאל מידידה. עמינצח שואל עצמו עם מי היה רוצה לאכול בארבע בבוקר פיצה קרה שהזמין כמה שעות קודם, כשהוא תקוע במשרד. היה לו קליק אישי עם השותפים הבכירים, ובעיקר עם מיקי צלרמאיר, אבי פילוסוף ומימי צמח. מבחינתו, גם תיאום הציפיות היה אופטימלי.
סמינרים עם שרון חנס
בארץ העביר עמינצח, יחד עם ד"ר שרון חנס, מהמומחים הבולטים כיום בתחום חברות וני"ע, סמינר לעובדי רשות ני"ע והבורסה, בנושא דיני ני"ע אמריקאיים. חנס מספר, שכאשר התבקש להעביר את הסמינר, הוא הציע לצרף את עמינצח כדי שייתן פרספקטיבה שונה, פרקטית יותר, בנוסף על הפן האקדמי שהוא עצמו יציג. ההיכרות בין השניים נולדה כתוצאה מהתמחות משותפת אצל השופט אליהו מצא.
* איך זה לעבור ממשרד של 700 עורכי דין למשרד של 70?
"במחלקת המיזוגים במשרד בארה"ב היו 30-40 איש, שזה משרד בפני עצמו בארץ. אבל זה בהחלט שוק תרבותי לעבור ממשרד של 700 עורכי דין למשרד של 60-70. זה היה מעבר לא טריוויאלי ולוקח זמן להתרגל אליו".
" איך מרגיש בחור צעיר שעובד במחיצת עורכי דין ותיקים ובכירים ובעסקאות מהמורכבות במשק?
"מרגיש מאוד נוח. בהתחלה כשרואים בחור צעיר, שהוא צ'אבי ועם בייבי פייס, אז החזות מטעה. אבל מהר מאוד מכירים אותי ולומדים לא להסתכל בקנקן".
אנשים שישבו איתו במו"מ אומרים, שעמינצח הצליח להתגבר על מכשול לא פשוט. "אני עשרות שנים במקצוע", אומר עו"ד שמכיר את עמינצח, "ויודע כמה הרושם הראשוני קובע. בכל פעם מחדש אני עומד נפעם כשאני רואה כיצד הוא מצליח להתגבר על הרושם הראשוני בתוך דקות ספורות. הוא יוצר כימיה ע"י שנינות, נעימות וטוב-לב. הוא מצליח ליצור רושם מצוין ולהתחבב על כל מי שנפגש איתו".
כתבות
ני"ע
