אפקט הדומינו: הספקים שנפגעו מקריסת חפציבה מלקקים את הפצעים; "זה בא לנו בהפתעה"

ספקי חפציבה - בניגוד לספקי קלאבמרקט שניבאו את קריסתה של רשת המזון - לא ראו, לא שמעו ולא ידעו דבר. רגע אחרי הקריסה הפתאומית, ספקים קטנים מדברים בהיחבא על ההלם ועל החשש הגדול מפני אפקט הדומינו: אי תשלום חובות לספקים שיגרור קשיי נזילות חמורים שיגררו חדלות פירעון וסגירה של עסקים רבים.

כל הספקים אליהם פנינו, סירבו להתראיין לכתבה זו. המעטים שהסכימו לדבר, התנו זאת בעילום שם. השקט התעשייתי עליו הם שומרים לפי שעה, מעורר תהיות במיוחד לאור העובדה שהם נתפסים בענף הנדל"ן כנפגעים הגדולים בסיפור העצוב הזה. גורמים בענף מסבירים כי הספקים הקטנים עשו עסקאות עם חפציבה מבלי לקבל ביטחונות ולפיכך, הסיכוי שיראו את כספם נמוך לאין ערוך מהסיכוי של 4,000 רוכשי הדירות. האחרונים, בניגוד לספקים, מיהרו להתאגד בוועד ולהקים אתר אינטרנט.

"מוקדם מדי לדבר בגלוי ולהתאגד. צריך לחכות ולראות מה יוליד יום", הסביר לנו ספק אחד. ספק שני הסביר כי הספקים חוששים לצאת בפומבי נגד חפציבה למרות מצבה, וכל שנותר להם לעשות זה להתפלל להסדר כספי שיציל את החברה ואותם. ספק שלישי, מתח ביקורת קשה על התנהלות שר התמ"ת, אלי ישי, בפרשה. "כשר התמ"ת, הייתי מצפה ממנו שיסייע קודם לעסקים הקטנים שנפגעו ורק אחר כך לרוכשי הדירות. עד עכשיו, הוא מדבר רק על מצוקתם של רוכשי הדירות ופועל בכובע שלו כש"סניק. מה איתנו?".

יועץ התקשורת של השר, רועי לחמנוביץ', מסר בתגובה כי ישי קיים אמש דיון חרום בלשכתו במסגרתו הוחלט להקים חדר מצב שיקלוט את כל הפניות ואת כל ההשלכות של המשבר. "הגבנו קודם למה שראינו בשטח: אלפי אנשים במצוקה. ההתגייסות לסייע להם, הייתה תחת הכובע של ש"ס. חדר המצב שהוקם בתמ"ת, מטרתו לקלוט פניות משני קהלי יעד מרכזיים: רוכשי דירות וספקים. נפעל לאחר שנמפה את הבעיות על סמך פניות שנקבל בחדר המצב שמספרו 02-6662247".

על-פי הערכות, מאות ספקים קטנים ובינוניים סיפקו לחפציבה שירותים מסוגים שונים. אתמול דיווחה חפציבה לבית המשפט המחוזי בירושלים כי היקף חובותיה נאמד ב-1.6 מיליארד שקל מהם 818 מיליון שקל לבנקים ו-500 מיליון שקל לנושים בלתי מובטחים (ספקים). הלילה, אישר בית המשפט הקפאת הליכים זמנית נגד קבוצת חפציבה.

"זה בא לנו בהפתעה"

אמיר (שם בדוי) הוא שותף (50%) בחברה שסיפקה לחפציבה שירותי ייעוץ ושיווק נדל"ן. החברה, המעסיקה 25 עובדים, שיווקה בשלוש השנים האחרונות מאות יחידות דיור בפרויקט מגורים של חפציבה. "חפציבה נהגה לשלם לנו תגמול על סמך תוצאות בסוף כל חודש. תמיד קיבלנו את הכסף. זה בא לנו בהפתעה".

אמיר ושותפו מתקשים לעכל עד לרגע זה איך קרה שחברה ותיקה ובעלת מוניטין כמו חפציבה קרסה כך פתאום. הם מתקשים לעקל גם את הנזק שנגרם להם: 300 אלף שקל, לא כולל אובדן חודשי עבודה עתידיים במסגרת הפרויקט. "הנזק קשה אך לא יגרום לסגירה אלא להצטמצמות. נפטר עובדים ונעכב כניסה לפרויקטים חדשים. אנחנו מקווים שהכסף לא ירד לטימיון".

* לא היו רמזים שמשהו לא בסדר?

"שום דבר. לא היה שום סימן".

* האם חלה הרעה במוסר התשלומים של חפציבה בחודשים שלפני הקריסה?

"מאז ומתמיד, מוסר התשלומים של חפציבה לא היה איכותי: 75 יום בממוצע. היינו צריכים לרוץ אחרי הצ'קים שמגיעים לנו. לכולם היה ברור שזו ההתנהלות של חפציבה. תמיד זה היה כך ולכן לא חשדנו בכלום. מה גם, שמוסר תשלומים ירוד לא בהכרח מעיד על חברה במצוקה".

* האם קיבלתם הנחייה מחפציבה למכור דירות במחירים נמוכים מהרגיל? מבצע חיסול?

"לא קיבלו שום הנחייה למכור בכל מחיר. נהפוך הוא, חפציבה נלחמה עד הסוף על כל חלקיק אחוז במכירה של דירה. ככה לא מתנהגת חברה במבצע חיסול".

* מה לדעתך קרה שם?

"זה בהיקפים כאלה שאני לא יודע אם יש מישהו שבכלל יודע להסביר כרגע מה קרה. אנחנו קטנים מדי בשביל לדעת מה קרה. חבל שכל זה קרה רגע לפני עסקת אלקטרה-חפציבה. כשאלקטרה נכנסה לתמונה, מאוד שמחנו גם בשביל חפציבה וגם בשביל הפרויקט אותו אנחנו משווקים. אלקטרה זה שם חזק". (חברת אלקטרה שבשליטת גרשון זלקינד הייתה אמורה לרכוש את חפציבה דיור שבבעלות בועז יונה. לפי הסכם המכר שנחתם בין הצדדים, אלקטרה הייתה אמורה לרכוש 90% מחברת האחזקות הפרטית החולשת על שלוש חברות: חפציבה ג'רוזלם, חפציבה חופים וחפציבה גלובל. ס.פ.)

* ניסיתם ליצור קשר עם הנהלת החברה?

"שלחתי הודעת S.M.S לסמנכ"ל השיווק, מולו עבדנו בשוטף. הוא ענה לי שהוא לא ידע כלום, ושגם הוא פגוע מכל הסיפור. אני מאמין לו, על סמך ההתנהלות שלו ושל יתר אנשי השיווק . בין אם ידעו ובין אם לא, ברור שמישהו בחברה ידע. וכאן, אני תוהה איפה האחריות של הגורמים הרלבנטיים".

* מה אתם אומרים לרוכשי דירות שמתקשרים בלחץ?

"אנחנו מקבלים עשרות טלפונים ביום מאנשים שמכרנו להם דירות. הם בוכים. אנחנו מסבירים להם שגם אנחנו בוכים".

* מה הלקח שלך מהמקרה?

"אין לי לקח. נמשיך לעבוד עם חברות נדל"ן גדולות ובורסאיות באותו אופן שעבדנו עד היום. אי אפשר בגלל מה שקרה לדרוש ערבויות. זה לא ישים בשוק תחרותי. לדעתי, הלקח בסיפור הזה צריך להיות של הבנקים המלווים, של רואי החשבון ושל הרשות לניירות ערך. זה סיפור קשה לכולם, לרוכשי הדירות ולספקים".

"מקווה שמה שקרה שם - קרה ביושר"

ספק אחר, רמי (שם בדוי), הוא בעליו של מפעל מתכת בדרום הארץ. לפני כחודשיים מכר לחפציבה מתקן אשפה מתכתי גדול בעלות של 40 אלף שקל. חפציבה שילמה תמורתו רק מחצית מן הסכום. "למזלי, נפלתי בסכום קטן מאוד יחסית לאחרים. שכן שלי, יצרן מטבחים, נפל איתם במיליון שקל".

רמי, בדומה לאמיר, לא שמע דבר וחצי דבר על הקשיים של חפציבה. "בעיניי, חפציבה הייתה חברה אדירה. חברה ותיקה ומובילה שדורגה גבוה בכל מיני דירוגים. גם העובדה שעסקים רבים עבדו איתה, עשתה את שלה. אני רוצה לקוות שמה שקרה שם, קרה ביושר".

* למה אתם לא נוהגים כמו רוכשי הדירות ומתאגדים?

"זה כנראה יקרה".

ספקים: כך תנהגו בעקבות קריסת חפציבה

עו"ד בועז אדלשטיין ממשרד עוה"ד גודלמן, ארליך, גבר, אדלשטיין, המתמחה במקרקעין, סבור שמערכת דינים ענפה מאפשרת הגנה סבירה לרוכשי הדירות ולנושים המובטחים. מאידך, הספקים הם הקבוצה הרגישה ביותר לקריסת חפציבה, היות ובדרך כלל הם נושים בלתי מובטחים. "הספקים ניצבים בפני שוקת שבורה, אבל יש כמה דרכים בהם הם יכולים לנהוג":

1. אם אתה כספק קיבלת לידיך נכס או ציוד של חפציבה כמו מכונה, מכונית או כלי עבודה שנמסרו לצורך תיקון, וחפציבה נותרה חייבת לך כספים, אתה רשאי לעכב את הנכס בידיך כערובה לתשלום הכספים. זכות זו, המכונה בדין "זכות העכבון", מאפשרת לך להמשיך ולהחזיק בנכס עד לפירעון החוב.

2. אם אתה חייב כספים לחפציבה ומאידך זו חייבת לך כספים, אתה זכאי לקזז את החוב שלך כנגד חובה של חפציבה כלפיך. הקיזוז הופך נושה רגיל לנושה מובטח. בתי המשפט אינם דורשים מנושה לשלם את חובו מבלי לקבל את המגיע לו. לפיכך, אם אתה כספק שלקח הלוואה מחפציבה, ומאידך ביצעת עבורה פעולות קבלניות, במקרה של קריסה הינך זכאי לקזז את חובך לחפציבה כנגד חובה של חפציבה כלפיך.

3. על יסוד זכות הקיזוז, התפתחה טכניקה שאושרה בבתי המשפט, לפיה ניתן להמחות את זכות הקיזוז ובכך להעביר את הזכות המובטחת מספק אחד לשני. למשל, אם חפציבה חייבת לך כספק כספים, היא אינה יכולה לפרוע חוב זה. מאידך, אם חפציבה חבה לספק אחר כספים, אתה יכול למכור (להמחות) את זכותך לקבל כספים מהספק השני והוא זה שיקזז כספים מהחברה.

4. ככל הנראה, הפרויקטים של חפציבה מומנו בשיטת הליווי הפיננסי, במסגרתו כל פרויקט הינו סגור, מתוקצב מראש ואינו תלוי לכאורה בחוסנה של חפציבה. על פי שיטה זו, אמורים להיות בחשבון, הנפתח על ידי החברה הקבלנית לכל פרויקט, מקורות כספיים על מנת להשלים את הפרויקט. עם קריסתה של חפציבה, רשאי הבנק המלווה ליטול את הכספים ולרכוש שירותים מקבלן אחר, על מנת להשלים את הפרויקט. במקרים אלה, אתה כספק רשאי לפנות לבנק המלווה, ולהציע את המשך שירותיך בפרויקט על פי השיטה שבה כל פרויקט הוא סגור.

5. טוב תעשה אם תבטיח את עצמך באמצעות בטחונות מתאימים. הבטוחה הטובה ביותר היא כמובן ערבות בנקאית בסכום החוב. בטוחות אחרות הן שעבוד של נכס ספציפי או ערבות אישית של בעלי החברה.

בנוסף, מספק אדלשטיין עצות כלליות לעסקים קטנים, החוששים ממקרים דומים:

6. מוסר תשלומים בעייתי מצד החברה החייבת, המתבטא בהחלפת צ'קים, בדחיית תשלומים חד-צדדית ובהתנהגויות אחרות המצביעות על התנהלות לא טבעית - צריכים להדליק אצלך נורה אדומה.

7. עליך כספק להביא לקיצור תקופת האשראי, להקטנת מסגרת האשראי ולהצטיידות לצד בטוחות מתאימות.

8. עליך להיות קשוב להלכי הרוח בשוק וגם לבדוק מעת לעת את דירוג החברה אצל הגורמים המדרגים ולעקוב אחר "אורות אדומים".

9. אם אתה ספק המספק סחורה, כדאי שתסכם מראש שהבעלות על הסחורה נשמרת בידיך עד לקבלת התמורה המלאה בגינה, גם אם הדבר כרוך בטרחה יתרה.

10. עדיף להימנע מביצוע עסקה ולהפסיד אותה למתחרה, על פני נטילת סיכון מיותר. זה הדבר החשוב ביותר.

* עסקים קטנים שנפגעו בעקבות קריסת חפציבה, ומעוניינים לספר את סיפוריהם, מוזמנים לפנות ל: yazamut@globes.co.il