אילן גבוה: עו"ד אילן יונס מצטרף למשרד גורניצקי ושות'

עו"ד יונס, אקס כתב לענייני דתות ומפלגות בגל"צ ועד לאחרונה ראש לשכתה של שרת החוץ, ציפי לבני, "חותך" למגזר הפרטי

לפני פחות מחודש פרש עו"ד אילן יונס, עיתונאי לשעבר, מתפקיד ראש לשכת שרת החוץ, ציפי לבני, בשל מה שהגדיר כ"תחושת מיצוי". הבחור הצעיר (29), שנחשב למטאור, כבר הספיק להיות עיתונאי ולעשות שורה של תפקידים בתחום הפוליטי ובשירות הציבורי. ל"גלובס" נודע, כי יונס חוצה כעת את הקווים למגזר הפרטי ומצטרף כעו"ד למשרד גורניצקי ושות', שם יעסוק בעסקאות בינלאומיות, רגולציה וגם קצת ליטיגציה.

"אחרי למעלה מ-10 שנים במגזר הציבורי ובלימודים המשיקים לזה", אומר יונס, "חשתי רצון להכיר את המגזר הפרטי ולעבוד בו. מאחר שייתכן שבעתיד עוד אחזור לשירות הציבורי, הניסיון והידע שרוכשים במגזר הפרטי יכול להיות לא רק משהו שטוב להכיר ולדעת אלא גם משהו שמשביח את העבודה, אם וכאשר אחזור למגזר הציבורי".

יונס רואה את המעבר מהשירות הציבורי לפרטי ובחזרה כ"משהו מאוד מבורך ושמשביח את מי שעושה זאת לעבוד בכל מקום. בארה"ב זה מקובל ונקרא 'דלת מסתובבת'. בארץ זה פחות מקובל ולדעתי במהלך הזמן זה יהפוך למקובל יותר".

ליונס כבר היו בעבר כמה נקודות השקה עם תחום המשפט. אחרי מבחנים ומיונים התקבל לגלי צה"ל ("לצערי לא היתה לי פרוטקציה למרות שניסיתי למצוא") ככתב לענייני דתות. "התחום היה זר לי לחלוטין", הוא משחזר, "אבל מהר מאוד מצאתי שהוא מרתק. יותר משריתק אותי העולם החרדי, ריתקה אותי הפוליטיקה החרדית".

הימים היו ימי הפריחה של ש"ס בממשלת נתניהו (96'), ימי המתיחות בין החרדים לבית המשפט העליון, שהתבטאו בהפגנות. יונס פרסם ידיעה שעוררה סערה, על פגישה צפויה בין אריה דרעי לנשיא אהרן ברק. "הנאשם מספר אחת מול השופט מספר אחת", זעקה הכותרת. "בעקבות הפרסום הפגישה טורפדה, לצערי", אומר יונס.

* למה לצערך?

"כי אם היינו מנטרלים את הרגישות של נאשם בפלילים, פגישה לא פורמלית כזו היתה יכולה לתרום להרגעת הרוחות ולהפגת המתיחות".

בהמשך יצר יונס תקדים כשמונה לחייל במדים הראשון שמתמנה לתפקיד הכתב לענייני מפלגות. הוא סיקר את בחירות 99' וחשף את החלטתו של אריה דרעי להתפטר מתפקידו כיו"ר ש"ס, מה שאיפשר את כניסת המפלגה לקואליציה ב-99'. היו שאמרו אז שזו אחת החדשות החשובות של התקופה. יונס סיקר גם את המשבר סביב "חוק ההמרה" ואת עבודת "ועדת נאמן".

עם שחרורו מהצבא ב-99' החל ללמוד משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת ת"א, ובמקביל הצטרף במשרה חלקית לצוות של שר המשפטים, יוסי ביילין. הוא ייעץ לשר בנושאים תקשורתיים, פוליטיים וציבוריים (בין היתר בעניין "חוק טל"), ייצג אותו בכנסת ושימש איש הקשר שלו למפלגות החרדיות.

בשל הקושי לתמרן בין משרד המשפטים לאוניברסיטה, נטש יונס את ביילין לטובת העשרת הניסיון העיתונאי בעבודות שהן יותר סטודנטיאליות באופיין. בין היתר, הוא שימש תחקירן ב"עובדה", עסק במחקר בנושאי בחירות במכון הישראלי לדמוקרטיה ושימש עורך בתוכניות אקטואליה בגל"ץ.

בתקופת הלימודים היו שני מרצים שעיצבו את השקפתו המשפטית: הדיקאן דאז, פרופ' אריאל פורת, ופרופ' עמרי ידלין. "הם פתחו את עיניי בהרבה תחומים ונתנו לי לראות שיש במשפט הרבה מעבר לטקסט הכתוב. הם הדגימו כמה צריך לפתח את הבנת הרציונל העמוק כדי להבין משפט מהו. התחום של משפט וכלכלה ותיאוריות של המשפט הפרטי, שיורדות לשורש הרציונל שבבסיס המשפט, היה בעיניי מאיר עיניים". עם סיום הלימודים בהצטיינות, התמחה אצל השופטת אילה פרוקצ'יה בעליון.

* איך היא כמאמנת?

"זו היתה חוויה מדהימה ותקופה מרתקת. פרוקצ'יה היא משפטנית מהמעלה הראשונה, שמשקיעה את כולה, כמעט שבעה ימים בשבוע, בעבודה מבוקר עד ערב".

באותה שנה ניתן פסק הדין שהתיר לשדר את הסרט השערורייתי "ג'נין, ג'נין" של מוחמד בכרי, בו כתבה פרוקצ'יה החלטה המגלה אנושיות וחמלה למשפחות החיילים. באותה שנה פרשו ארבעה שופטים מהעליון ופרוקצ'יה הפכה לשופטת בכירה.

"פרוקצ'יה מצטיינת בעיקר בכך שהיא פתוחה לשמוע דעות אחרות", אומר יונס. "גם כשיש לה עמדה בתיק, היא שומעת 'בלב פתוח ובנפש חפצה' את עמדת המתמחים והעוזרים המשפטיים והיא מסוגלת לשנות את דעתה, בדיוק כשם שהיא מסוגלת לעמוד על דעתה כשצריך".

לדבריו, "אחת התכונות הבולטות שלה היא חוש צדק מאוד מפותח. היא לא מסתכלת על דברים רק בעיניים פורמליסטיות אלא רואה הרבה מעבר לזה. היא יוצקת תוכן מאוד אנושי. היא מוצאת פתרונות יפים לסכסוכים משפטיים מורכבים. אומרים שבית המשפט שוכן במגדל השן ומנותק מהעם, אבל פסיקותיה מוכיחות שמעבר להיותן פתרונות משפטיים, הן גם פתרונות אנושיים העומדים במבחן המציאות וחיי היום יום".

התחנה הבאה של יונס היתה לימודי תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, כשבמסגרת עבודת הקיץ התמחה בוועדת החוץ של בית הנבחרים בקונגרס, דבר נדיר לישראלי שאינו מחזיק באזרחות אמריקאית. יונס הכין סקירות וניירות עמדה בנושאי פוליטיקה ישראלית וכן מדיניות חוץ ופנים ישראלית עבור החבר הדמוקרטי הבכיר בוועדה, טום לנטוס, ערך מחקרים ואפילו כתב טיוטות למכתבים למנהיגים עולמיים בולטים.

כשלבני עוד שימשה שרת המשפטים ביקר יונס בארץ, כשחברים משותפים שלו ושל לבני הפגישו בין השניים, הקליק המיידי נוצר והם סיכמו שיונס ישמש כראש לשכתה, לאחר הבחירות שבפתח. כראש לשכתה, הוא ניהל את סדר יומה של השרה, העניק לה ייעוץ פוליטי, תקשורתי וציבורי, תיאם את עבודת היועצים בלשכה, פיקח על עבודת הצוות האדמיניסטרטיבי, ובתקופה ששימשה ממלאת מקום שר המשפטים שימש איש הקשר שלה למנכ"ל משרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט.

"זו היתה שנה מרתקת וסוערת, בעיקר כי זכיתי לראות מקרוב אירועים בסדר גודל לאומי, אם זו המלחמה בקיץ והתפקיד המאוד מרכזי שמשרד החוץ ולבני מילאו ביציאה מהמלחמה, ואם אלה משברים פוליטיים כמו דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, שהיה שיא פוליטי". לדבריו, אחרי שנה וארבעה חודשים חש מיצוי ופרש.

"היא בוס מאוד תובעני, במובן החיובי של המילה", הוא מסביר. היא תובעת הרבה מעצמה ואפשר לראות כמה רחוק היא הגיעה. היא גם מציבה סטנדרט גבוה לאנשים שעובדים בשבילה. השילוב בין זה לבין האירועים שהתרחשו בשנה האחרונה, הפך את התקופה במחיצתה לשנה מאוד אינטנסיבית".

* היא רואה עצמה כמועמדת לראשות הממשלה. לדעתך, היא קורצה מהחומר הנכון?

"היא כוכב עולה בפוליטיקה הישראלית ועתידה עוד לפניה. אני חושב שיש לה את זה וכל יום נוסף שהיא בתפקיד ונמצאת בצמרת הופך אותה ליותר מוכנה ויותר בשלה".

בגורניצקי הוא בחר, לדבריו, בשל "השילוב המנצח" בין יחסי האנוש והחמימות האנושית לבין הרוח המקצועית. כמה פגישות עם השותף המנהל, עו"ד מוריאל מטלון, הספיקו כדי לסגור עניינים. "הוא הבין את היתרונות והחסרונות שלי, וחשב שיוכל להשתמש ביתרונות כדי לפצות על החסרונות. אני התרשמתי מקבלת הפנים ומההבנה שלו לצרכים שלי".

* מה בניסיון שלך מכשיר אותך להיות עו"ד מסחרי טוב?

"לדעתי, תפיסת עולם רחבה והבנה תרבותית יכולים להשביח עבודה משפטית, במיוחד בעולם שהוא כפר גלובלי קטן. אני רוצה להאמין שהניסיון שרכשתי בשנים האחרונות בארץ ובחו"ל, בתחומים שונים כמו תקשורת, פוליטיקה וקשרים בינלאומיים, סייעו לי לגייס תפיסת עולם רחבה ובין-תרבותית שיכולה גם לתרום לעבודה משפטית גרידא.

"בפרינסטון למד איתי בחור סיני שבא מהאזורים הכפריים בסין, שאינם מחוברים לתשתיות מים וביוב, שלא לדבר על אינטרנט. הוא היה עילוי בסין בתחומים המתמטיים וכך פילס דרכו לעיר הגדולה שנחאי, שם הצטיין בלימודי המאסטר. הוא קיבל הלוואה מהמרצה שלו כדי ללמוד בארה"ב. אחרי לימודינו המשותפים הוא המשיך לדוקטורט, כשתחום המחקר שלו הוא בנקים מרכזיים בעולם. בקיץ האחרון סייעתי לו לקבל משרה בבנק ישראל, כעוזר מיוחד לנגיד סטנלי פישר. הוא עשה עבודה מחקרית שסיפקה תשתית לטיוטת חוק בנק ישראל החדש.

"אין לי ספק שהוא יחזור בעתיד לסין ויתפוס שם מקום נכבד בכלכלה. זה ממחיש בעיניי כמה העולם הוא כפר גלובלי קטן ועד כמה חשובה ההבנה הבין-תרבותית וכמה הקשרים האישיים יכולים לסייע בקישור עמים ומדינות".