בנק הפועלים מודה: דני דנקנר הציע לפרופ' אמיר ברנע לפרוש מתפקידו כדח"צ

הבנק טוען בהודעתו כי פרופ' ברנע אינו דח"צ משוריין, וניתן לפטרו * רשות ניירות ערך תומכת בעמדת הבנק - לטענת הבנק * לדברי הבנק, לאחר הדחת היו"ר הקודם, שלמה נחמה, "ברנע היה הראשון שהעלה מחשבות בנוגע לפרישתו מהדירקטוריון"

לאחר יום שלם של התייעצויות פנימיות ודיונים עם משפטנים, פרסם היום (ב') בנק הפועלים הבהרות לנסיבות התפטרותו אתמול (א') של פרופ' אמיר ברנע מתפקידו כדח"צ. ההבהרה פורסמה עקב דרישת יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, וניסוחה המפותל נועד בין היתר להגן על הבנק מתביעה ייצוגית עקב הפרשה.

לטענת בנק הפועלים, אין שום מניעה לפטר את ברנע מתפקידו כדירקטור, היות והוא אינו דח"צ על-פי חוק החברות. "ברנע איננו דירקטור חיצוני משוריין עפ"י חוק החברות, אלא סוג אחר של דירקטור חיצוני, מכוח נוהל בנקאי תקין. כפי שנמסר לבנק, הוא מונה בתור שכזה, כחלק מ'מכסת' הדירקטורים של בעל מניות זר (אשר מניותיו בבנק נמכרו בינתיים). פרופ' ברנע אינו מודע להסכמי ההצבעה של קונסרציום בעלי השליטה דאז ולהסדרי מינוי הדירקטורים שביניהם, ועפ"י מה שנאמר לו בזמנו, הוא מונה לדירקטור חיצוני בהתאם להוראה 301 של נוהל בנקאי תקין", נטען בהודעת הבנק.

גורמים ברשות ניירות ערך אמרו ל"גלובס", כי ברנע הוא למעשה דירקטור רגיל שניתן לפטרו ברוב של האסיפה הכללית. מאחר שלאריסון יש רוב באסיפה הכללית, הרי שהיא היתה יכולה להביא לפיטוריו ממילא, אם ברצונה בכך. הגורמים העריכו כי טרי יסתפק ככל הנראה בדיווח שמסר בנק הפועלים היום לבורסה, ולא יבצע פעולות כלשהן מעבר לכך. מאחר שברנע עצמו, במכתב ההתפטרות שלו, כתב כי התפטרותו לא נעשתה בנסיבות שיש להביאן לידיעת בעלי המניות, הרי שאין מקום לבדוק מעבר לכך.

בבנק ישראל לומדים את ההודעה שהוציא בנק הפועלים. עם זאת, להערכת גורמים בבנק, הפיקוח על הבנקים יצטרך לפעול כדי שלחצים מצד בעל השליטה והתנהלות כמו מעורבותו של עו"ד רובין, לא יקרו בעתיד. אחת מדרכי הפעולה הנשקלות היא צמצום מידת הגמישות של בעל השליטה לגבי מינוי דירקטורים חיצוניים והגדלת מספרם.

בבנק הפועלים מאשרים לראשונה באופן רשמי כי ברנע התפטר בעקבות לחץ שהפעילה עליו בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, באמצעות עורך דינה פנחס רובין ולאחר שיחה עם האחרון. "לפני כחודש התקיימה שיחה שיזם עו"ד רובין בינו לבין פרופ' ברנע, שבה דובר על אפשרות לסיום כהונתו בעיתוי זה. בשיחה זו, נמסר לו, במילים אלו או אחרות, ובהמשך לשיחות הקודמות, כי בעלי השליטה בבנק מעוניינים שישקול בחיוב אפשרות לפרישה מהבנק", לשון הדיווח. בבנק לא מסבירים איך ומדוע עו"ד רובין, שאין לו שום מעמד רשמי בבנק, הפך למעורב בעניין.

מהדיווח עולה עוד כי גם ליו"ר הבנק דני דנקנר היה חלק נכבד בהחלטת ברנע להתפטר. "התקיימה שיחה בין פרופ' ברנע לבין דנקנר, שבה ציין דנקנר, בתשובה לשאלתו של פרופ' ברנע, כי לאור הנסיבות והמשקעים שנוצרו בעקבות החלפת יו"ר הדירקטוריון הקודם (שלמה נחמה - ע.פ), רצוי לדעתו שפרופ' ברנע יפרוש מדירקטוריון הבנק". נחמה מינה את ברנע לדירקטוריון לפני שנה, משום שביקש לשקם את תדמית דירקטוריון הבנק לאחר פרשת הבונוסים לבכירים. נחמה עצמו הודח בידי אריסון במארס האחרון.

בבנק טוענים כי ברנע עצמו רצה לעזוב את הדירקטוריון זה זמן רב ומדגישים כי זו היתה יוזמה של ברנע. "כחלק מתגובתו להחלפת יו"ר הבנק, העלה פרופ' אמיר ברנע, זה מספר חודשים, את האפשרות לסיים את כהונתו כדירקטור בבנק. הוא חלק בזמנו ביוזמתו מחשבות אלה עם רובין ועם דנקנר", מסבירים בבנק הפועלים.

בנוסף מציינים בבנק הפועלים כי "בקרוב צפויים להתמנות דירקטורים חדשים בבנק, שמרביתם יסווגו כדירקטורים חיצוניים עפ"י אותו נוהל בנקאי". על-פי היתר השליטה של אריסון אמורים לכהן בבנק שבעה דירקטורים חיצוניים מתוך 15 דירקטורים.

אתמול דיווחנו כי ביום שני הבא יאשר דירקטוריון הבנק את מינויים של שלושה דח"צים חדשים: פרופ' עודד שריג, פרופ' לכלכלה במרכז הבינתחומי המתמחה בניהול סיכונים; לסלי ליטנר, מומחה בנגזרים שעבד שנים רבות בסיטי בנק; ומלי ברון, לשעבר סמנכ"לית במרכנתיל דיסקונט ובוגרת אגף התקציבים באוצר. כל אחד מהם יתמנה לשלוש שנים. לאחר מכן יצטרך הבנק למנות דח"צ נוסף במקום ברנע, שהתפטרותו תיכנס לתוקף למחרת הדיון.