רעיון השקעה לא תקין פוליטית

איך כל זה מתקשר לשוק ההון ולכסף שלנו? בטווח הקצר, שוק ההון מטבעו הוא שוק המשקף ציפיות. המשקיעים תמיד מחפשים את הדבר החם הבא, בעל שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר, ואם הוא קצת סקסי ואקזוטי, מה טוב. ולמרות זאת, בטווח הארוך, לא פעם דווקא המשעמם והלא סקסי מנצח. מספיק להיזכר בבועת הטכנולוגיה מהשנים 1999-2000.

היום, מה שסקסי וחם זה השקעה בחברות אנרגיה אלטרנטיבית. כמו במקרים אחרים, המשקיעים מתעלמים מנתונים ומעובדות יבשות, ומבססים את החלטות ההשקעה שלהם על האופנה והכותרות. כולנו, כמובן, מקווים שהאנושות תמצא את הדרך לשמור על כדור הארץ, אבל כשבוחנים כדאיות של השקעה לטווח רחוק, ההסתמכות על רחשי לב וחלומות איננה מומלצת, ובטח שאסור להסתמך על התחייבויות של פוליטיקאים לסבסוד או מכסות. ממשלים נוטים להתחלף והאינטרסים איתם. המשקיעים צריכים לבחון נתונים כלכליים , דו"חות כספיים, שיעורי צמיחה וכו'.

המספרים מדברים נפט

אז הנה המספרים. נכון להיום, כ-93% מצריכת האנרגיה העולמית מגיעה ממקורות פחממניים, כמו נפט ופחם, 2.3% ממקורות גרעיניים וכ-5% ממקורות אלטרנטיביים ירוקים, כמו אנרגיית השמש ומקורות הידרו-אלקטריים. האנרגיה האלטרנטיבית סובלת מתלות רבה במיקום גיאוגרפים. האנרגיה ההידרו-אלקטרית שמופקת מסכר ההובר-דאם במדינת נבאדה, ארה"ב, ניתן לספק חשמל ללאס-ווגאס ואף ללוס אנג'לס, אך כמעט בלתי אפשרי לספק אנרגיה למקומות מרוחקים יותר. וזה עוד לפני שדיברנו על התלות של הסכר בכמות הגשמים (גם פונקציה של התחממות הכדור) ובמפלס נהר הקולורדו.

דוגמה נוספת: האנרגיה הסולרית יכולה, תיאורטית, לספק את צריכת האנרגיה של כל כדור הארץ, אך יכולת האגירה וההולכה שלה מוגבלים. שיטת ייצור הדלק מאתנול, שמופק מתירס, ידועה כבר שנים רבות, אך הכדאיות הכלכלית מנעה לאורך השנים מהיוזמה לתפוס תאוצה. עליית מחירי הנפט עודדה את ייצור הדלק מאתנול, אך כתוצאה הגידול בביקוש לתירס העלה את מחירו, ומכאן קצרה הדרך לעליה חדה בקשת רחבה של מוצרים, מתירס למאכל ועד לעופות ובשר. ייצור דלק מאתנול אינו יכול להוות תחליף אמיתי לבנזין אלא אם יסובסד בכבדות או שמחיר הנפט יגיע ל-100 דולר לחבית.

להשקיע במציאות, לא בחלום

רוב חברות האנרגיה האלטרנטיבית יוצאות מהמשחק בסביבת מחירים של 45 דולר לחבית. לעומתן, חברות אנרגיה מסורתיות, כמו אקסון מוביל ובריטיש פטרוליום (סימול: BP) אמנם נפגעות ברמת מחירים כזו ורווחיותן צונחת, אך הן לא נעלמות. חברות מסוגן יודעות לייצר רווח מקידוחים שעולים 7 דולרים לחבית, כמו אלה שקיימים במרבצי הנפט במדינות המפרץ הפרסי, סעודיה ורוסיה.

אז במי עדיף להשקיע, באנרגיה המסורתית או האלטרנטיבית? אם בוחנים את שתי תעודות הסל המובילות בשני הענפים האלה, עולה תמונה מעניינת. SPDR Energy Select Sector (סימול: XLE) עוקבת אחרי חברות האנרגיה הגדולות בארה"ב ו-PowerShares WilderHill Clean Energy (סימול: PBW) עוקבת אחרי מדד WilderHill Clean Energy, מדד חברות האנרגיה הירוקה. נכון לכתיבת שורות אלה, מכפיל הרווח הממוצע של XLE הוא 12.6 לעומת מכפיל של 24.16 ב-PBW הירוקה. שווי השוק של XLE נושק ל-50 מיליארד דולר ו-PBW מסתפקת ב-4 מיליארד דולר. מכפיל ההון של XLE הוא 2.9 ושל PBW 3.05.

כלומר ברמת המחירים הנוכחית, של 70 דולר פלוס לחבית נפט, חברות האנרגיה המסורתיות מרוויחות מצוין ולא פחות חשוב - לא נסחרות ביוקר (מכפיל 10-12). אקסון מוביל, חברת האנרגיה הגדולה בעולם, היא דוגמה מצוינת. היא הגדולה בעולם במונחי שווי שוק (470 מיליארד דולר) ומרוויחה כ-40 מיליארד דולר בשנה - מכפיל רווח צנוע של 12. אקסון היא כ-21% מתעודת הסל XLE.

לא ירוק טהור

לעומתן, חברות האנרגיה האלטרנטיבית מתומחרות במכפילי חלום, סביב 30 ויותר. למשל שווי השוק של Pacific Ethanol (סימול: PEIX) הוא כ-480 מליון דולר ומכפיל הרווח דמיוני - 298. בחינה מעמיקה של החברות הכלולות בתעודת הסל PBW מגלה שלא מעט מהן הוסיפו למעגל הפעילות שלהן גם, דגש על גם, שימוש באנרגיה נקייה. בולטת בכך Applied Materials (סימול: AMAT), היצרנית הגדולה בעולם של ציוד לתעשיית המוליכים למחצה. לפני כשנה היא הודיעה על כניסתה לטכנולוגיית התאים הסולריים. חברה כזו לא מביאה עימה בשורה אמיתית להקטנת תצרוכת האנרגיה העולמית וסביר שאינה מייצגת נאמנה את המשקיעים המחפשים אלטרנטיבות אמיתיות לנפט - והיא 3.1% מנכסי התעודה הירוקה. אפלייד מטריאלס, אגב, מעלה משמעותית את שווי השוק הממוצע של התעודה וכמובן גם מורידה את ממוצע מכפיל הרווח.

אבל לא כל החברות בתעודה הן כמו אפלייד. רבות מהן, המשקפות את ליבת תעשיית האנרגיה הנקייה, לא מרוויחות כלל ולכן נסחרות ללא מכפיל רווח. המצב הזה משקף חברות שנמצאות עדיין בשלבי פיתוח או שלא מצליחות להרוויח מהמכירות שלהן. בבסיס ההשקעה בהן עומדת האמונה שבעתיד הן יצמחו בעשרות אם לא מאות אחוזים בשנה, ולכן מכפיל רווח איננו קריטריון.

למעשה בחברות מהסוג הזה כל מספר זוכה, כי הרווחיות העתידית עולה על כל דמיון. מתי? אולי בוש יודע, אולי מחליפו, אך ברור שהדבר תלוי במידה רבה בסובסידיות ממשלתיות. כלומר משלמי המסים יצטרכו לסייע לחברות הירוקות לתפקד, כדי שהאנושות לא תכחיד את עצמה. כך שייתכן שהשימוש באנרגיה ירוקה יוריד את רמת החיים של האנושות.

ובינתיים, מחיר הנפט והביקושים עולים

BP שהזכרנו היא חברת הנפט ואנרגיה מהגדולות והחשובות בעולם, עם שווי שוק של 236 מיליארד דולר. אחת לשנה היא נוהגת לפרסם סקירה על תעשיית האנרגיה העולמית (BP Statistical Review of World Energy), שנחשבת לאחד ממקורות המידע האמינים בתעשיית האנרגיה. מהסקירה עולה שלמרות האמרת מחירי הנפט והגז, ב-5 השנים האחרונות גדל השימוש באנרגיה בעולם במהירות רבה.

ב-2006 זינק מחירה של חבית נפט בכ-20%, אך צריכת האנרגיה העולמית צמחה בכ-2.3%. נתון מפתיע נוסף מגלה שאפילו הצריכה העולמית של הפחם, המזהם מכולם, צמחה בכ-4.5%. זאת, מול גידול של פחות מ-1% בצריכת הנפט וגידול של כ-2.5% בצריכת הגז הטבעי. עיקר הביקוש מגיע מאסיה (צמיחה של 4.8% לעומת 0.5% בצפון אמריקה). בסין לבדה זינקה צריכת האנרגיה ב-8.4%. הנתונים מצביעים על כך שמחירי האנרגיה עולים כתוצאה מביקוש ולא מהקטנת כמויות היצור של מדינות אופ"ק, כפי שקרה בעבר.

רוב האנליסטים מסכימים שהמהפכה שעוברות סין והודו תמשיך להניע את הביקוש לחומרי גלם בכלל ולאנרגיה בפרט. כך שבשורה התחתונה, הנפט שהניע את העולם בעשורים האחרונים ימשיך לעשות זאת בעשורים הבאים, אם נרצה או לא. מי שרוצה להשקיע בחלומות וטרנדים מוזמן, אבל מי שרוצה ליהנות מהשקעה יציבה לאורך שנים, טוב יעשה אם יפנה לפחות חלק מכספו להשקעות בתעשיית הנפט.

ערן בן-שושן הוא מנהל השיווק של בית ההשקעות קומפס קרנות נאמנות, שמחזיק בחלק מהמניות המוזכרות בכתבה. אין בדברים כדי להוות המלצה לרכישה או אי רכישה של נייר ערך כלשהו