ביהמ"ש לענייני משפחה: ידועה בציבור תירש את בן-זוגה למרות שלא גרו יחד

קבע כי הדבר אפשרי אם יוכח כי בני-הזוג בילו יחד כמעט את כל שעות היממה, מלבד שעות השינה

ידועה בציבור תיחשב כיורשת של בן-זוגה, למרות שהשניים התגוררו בדירות נפרדות ולא הוכחה כוונת הורשה. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא.

הידועים בציבור, במקרה זה, קיימו ביניהם מערכת יחסים וקשרים זוגית במשך 8.5 השנים שקדמו לפטירתו של הגבר, שלא הותיר צוואה. הם קיימו הפרדה רכושית מובהקת והקשר הכלכלי ביניהם הסתכם בתמיכה חודשית צנועה שהעניק המנוח לזוגתו, וכן במימון נסיעותיהם המיוחדות של בני-הזוג לחו"ל, מימון ההוצאות השוטפות לרכישת מזון, לבילויים, לנסיעות בארץ, להחזקת רכב ששימש לצרכי שני הצדדים וכו'. ואולם, במשך רוב תקופת הקשר הזוגי ביניהם החזיק כל אחד מבני-הזוג בדירת מגורים נפרדת, בשכנות קרובה לדירת בן-הזוג האחר, בה לן בנפרד את מירב לילותיו.

באמצעות עוה"ד עדו אורלנסקי ואלעד איזנברג, תבעה הידועה בציבור לרשת אותו מכוח היותה ידועה בציבור. שני ילדיו הבגירים מנישואין קודמים התנגדו, באמצעות עו"ד שרלי פז.

השופט יעקב כהן ציין, כי לא הוכח שהיתה למנוח "כוונת הורשה" לתובעת ולא הוצגה כל ראיה, מעבר לעדותה שלה, שהוא חפץ לדאוג לעתידה הכלכלי ולרווחתה עד אחרית ימיה.

ואולם, השופט קיבל את טענת התובעת, שהיא עומדת בתנאי סעיף 55 לחוק הירושה העוסק בידועים בציבור, וקובע ש"רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין, אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

השופט כהן קבע, כי גם אם מובאות ראיות חד-משמעיות המעידות שהמנוח לא רצה להוריד לה דבר, הרי שהחוק קובע שאין לשלול את זכותה עקב "הוראה אחרת מפורשת או משתמעת", אלא אך ורק באמצעות הוראה שנכללה "בצוואה שהשאיר המוריש".

הוא הוסיף, ש"מבחן המגורים המשותפים (ולמעשה, הלינה המשותפת) הוא רק אחד הגורמים הרבים המשפיעים על ההחלטה בסוגיית זיהויים של 'חיי משפחה במשק בית משותף'". לדבריו, דרישת מגורים משותפים לצורך הכרה כידוע בציבור התרככה בפסיקה במשך השנים ואין לה עדיפות על קריטריונים אחרים "ובהם יחסים אינטימיים כשל בעל ואישה המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות".

השופט ציין שניתן לקבוע שבני זוג קיימו "חיי משפחה במשק בית משותף", אף כי שמרו לעצמם דירות נפרדות, וזאת אם יוכח כי בילו יחד כמעט את כל שעות היממה, ורק פרשו לישון איש בביתו. במקרה זה, סיכם, עמדה האישה בתנאים המצטברים של קיום חיי משפחה, ניהול בית משותף, ובשעת מותו של המנוח הם לא היו נשואים לאדם אחר.

צרו איתנו קשר *5988