סוגרים שבוע

אין בעברית מילה מתאימה להגדיר את אבי דיכטר. המילים טיפש ואידיוט קיצוניות מדי להגדרת אנשים כמותו. כי הוא באמת לא טיפש ולא אידיוט. אז מה הוא כן? אין ברירה, נאלצים לפנות לעזרת אותה שפה נפלאה הכוללת אוצרות לשוניים שאינם קיימים בעברית. אין בשפה המדוברת שלנו מילה כמו "נעאר", עם קמץ מתחת לנו"ן. מה זה "נעאר"? זה אדם שאפילו אם יש לו שכל ואינטליגנציה, אז איך שהוא, בגלל שיבוש כלשהו, הוא מצליח לומר ולעשות שטויות מן הסוג שגורם להרמת גבות".

את הדברים הללו כתבתי בטורי "בסוגריים" (11.4.07) על מינוי יעקב גנות למפכ"ל. לאחר שמשה קראדי נאלץ לפרוש מהתפקיד בגלל ועדת זיילר, שביקרה אותו על מעורבותו בפרשת פריניאן, את מי מצא דיכטר להחליף אותו? - את גנות, שבית המשפט העליון ביקר קשות על פרשה של טובות הנאה בעת שכיהן כניצב במשטרה. גנות עצמו יצא מהמרוץ למפכ"לות לאחר שהבין שלהחלטת דיכטר אין סיכוי לעמוד בבג"ץ. אחר כך מינה דיכטר את דוד כהן למפכ"ל, ומיהר להבהיר כי לדעתו כישוריו פחותים מאלה של גנות. כך ייעשה לאיש שמונה לתפקידו בידי ה"נעאר".

עכשיו בא ה"נעאר" ומכה שוב. ואני לא מתכוון לעצם ההצעה להקפיא חקירות נגד ראשי ממשלה מכהנים. זו הצעה בהחלט לגיטימית. לא מציאותית, לא דמוקרטית, אבל לגיטימית במסגרת החופש להביע דעה. אני מתכוון להסברים שנתן הבוקר דיכטר לאמצעי התקשורת ששאלו אותו על כך.

מכניזם, לא אולמרט

הסבר מספר 1: "לא התכוונתי לאולמרט". מדובר, אמר דיכטר, בהצעה עקרונית. לחוקק חוק בעניין, שעל פיו יוקם מכניזם להחלטה על הקפאת הליכים. הסבר הגיוני שמוכיח שדיכטר לא מצליח להבין מונחים בסיסיים. למשל, את המונח "השר לביטחון פנים". כלומר, השר הממונה על המשטרה החוקרת את אולמרט. הבן אדם, היודע לדבר כל כך יפה, מתקשה להבין שגם אם הצעתו טובה ונכוחה (והיא לא), הרי שכשר המשטרה אסור לו להעלות אותה על דל שפתיו. אפילו על דל מחשבותיו. הוא לא קולט, שר המשטרה, את מה שקולטים אנשיו: שהשר שלהם לא חושב שהחקירות שלהם נחוצות. שמוטב שיפסיקו אותן. שרצוי שיניחו לאולמרט, שהוא, במקרה, גם ראש מפלגתו של דיכטר, האדם העשוי לקבוע את עתידו הפוליטי.

ראש ממשלה עם הנעל השנייה

הסבר מספר 2: "איך יכול ראש הממשלה לתפקד כראוי כאשר הוא נמצא בחקירות?" יתפקד לא כך טוב, זה ברור. וזאת סיבה טובה - להקפיא את החקירה? או שזו סיבה טובה, למען האינטרסים של המדינה, להתפטר? אבל נניח שיקפיאו. איך יתפקד ראש ממשלה שיודע שעם סיום תפקידו ממתינות לו חקירות? הוא יקבל החלטות ענייניות, או שיעשה הכל כדי לנער מעצמו את החקירות הללו? האם יותר קל לתפקד בהמתנה לנפילת הנעל השנייה, או לאחר שהיא כבר נפלה?

הקפאת הטיפשות

קיומו של דיכטר כשר בכיר בממשלה אכן מעלה את הצורך ביצירת מכניזם חדש. אבל לא להקפאת הליכים נגד ראשי ממשלה, אלא להקפאת התבטאויות מטופשות ומזיקות של שרים עד לאחר סיום כהונתם.

אלי זוהר לא יודע

אני קובע כאן שכאשר אלי זוהר, פרקליטו של אולמרט, אומר שלמרות החקירות והחשדות לקוחו מתפקד מצוין-נפלא-נהדר - הוא לא יודע מה הוא מדבר. זוהר יושב עם אולמרט בלשכתו? הוא משתתף בדיונים? הוא יודע למה באמת אולמרט מחליט כך ואחרת? יש לו גישה למה שעובר לאולמרט בראש? לכל היותר יודע זוהר את מה שאולמרט אומר לו, ועדות זו, כפי שכבר ידוע, היא לא הכי טובה בעיר. זאת הפכה להיות מכה; הפרקליטים הללו הפכו בשנים האחרונות לספינאים מפזרי הבלים מתחום הפסיכולוגיה היחצנית.

2. שמאלנים וכהנים גדולים

לא מבין את הכעס של יוסי ביילין על אביגדור ליברמן. מה אמר שר הטרור? "כשאני שומע כמה אנשי שמאל שקוראים להחרים את האמנים שמגיעים לחגיגות 40 שנה לגוש עציון, אני חושב שאני מאוד עדין כשאני מדבר עליהם כמתייוונים". לו הלכו מנהיגי השמאל אל ויקיפדיה באינטרנט, היו נוכחים לדעת שליברמן בעצם נתן להם מחמאה: "המתייוונים היו שייכים בדרך כלל למעמד הגבוה. בקרב האצולה הדתית לכהנים גדולים היתה נטייה להתייוונות, בשל הקשרים עם השלטונות היווניים. רבים מאלה היו שייכים לכת הצדוקים". מה רע להיות כמו כהנים גדולים וצדוקים, הא?

פינת העצבים. רמטכ"ל בלתי ערכי בעליל

"שחרור האסירים תושבי עזה לרגל הרמדאן בעייתי מבחינה ערכית, כל עוד מוחזק בעזה החייל החטוף גלעד שליט" - זה מה שכתב הרמטכ"ל גבי אשכנזי לראש הממשלה ולשר הביטחון. מה זה הביטוי "בעייתי מבחינה ערכית"? זה אומר שזה לא ערכי? או שזה אומר שזו רק בעיה, אבל לא בטוח שזה ממש לא ערכי?

למה אני מדקדק בכגון אלה? בגלל הנטייה, גם של גיבורי מלחמה, להשתמש בביטויים לא ממש נחרצים. במקום לומר באופן ברור שזה לא ערכי, אומרים שזה "בעייתי".

מעבר לכך פרשת המכתב צריכה לעורר דאגה. לא בגלל עניין הערכיות, אלא בגלל עניין האישיות. אחרי מלחמת לבנון רצינו רמטכ"ל שיהיה בסדר. המכתב הזה של אשכנזי לא מבשר טובות. מה הוא רצה להשיג? להבהיל את נשיאנו הקשיש? כי אם עושים סיכום של הפרשה, מתקבל רמטכ"ל שגם חותם על שחרור האסירים וגם בוכה - לאחר השחרור. התנהלות מאוד מאוד "בעייתית מבחינה ערכית", לא? אולי אפילו בלתי ערכית בעליל?