ספרה הרביעי של איריס לעאל, "אש בבית", ייצא לאור בקרוב בהוצאת זמורה ביתן. לעאל, שספריה הקודמים "חוות מרפא" ו"אושר פתאומי" (שהיה מועמד לפרס ספיר), וכן קובץ הסיפורים "המשפחה", יצאו בהוצאת כתר, עומדת בראש ביה"ס לכתיבה ולתסריטאות של קמרה אובסקורה, שישתף פעולה עם רשת סטימצקי במטרה "לעודד התפתחות קולות חדשים בספרות המקור". לעאל מתגוררת בתל-אביב עם בן-זוגה, האמן תמיר שר, ועם שלושת ילדיהם. היא בחרה להצטלם בקפה "מסריק" בעיר.
" עברו שש שנים מאז פורסם ספרך האחרון. אחרי קובץ סיפורים קצרים, חזרת לרוחב היריעה של רומן.
"לספר הזה, 'אש בבית' שמו, היו חיים עצמאיים, שונים לגמרי מהספרים שקדמו לו. ראשית, הוא לא נכתב לפי הסדר; בכל פעם קטע אחר תבע את תשומת לבי בלי להתחשב במיקום הנכון שלו בסדר האירועים. כך קרה למשל שאת ההקדמה כתבתי כשהגעתי לחלק השני ואת הסוף כתבתי לפני שהאירועים שהובילו אליו קרו.
"בניגוד לנטיות מוקדמות שלי, הספר הזה דווקא נעוץ היטב בחלל ובזמן: שני זוגות בערב אחד בנובמבר צחיח לומדים על עצמם ועל חייהם יותר מכפי שקיוו. הסיפור מתנייד בין מקומות שונים בארץ ובעולם ונע על צירי זמן רחבים ובתוך כך משרטט איפיונים של תקופה ושל הלוך רוח".
" למה בחרת להצטלם דווקא ב"מסריק"?
"בית קפה הוא יותר הרגל - פעמים רבות מגונה - מאשר בחירה מושכלת. אמנם בתי הקפה מתחלפים, יש לי בית קפה המותאם לאנשים שונים ולמטרות שונות, אבל אני פוקדת בעיקר את זה שנמצא במרחק כמה צעדים מהבית".
" אם היית צריכה להעביר כאן ארבע שעות, איזה ספר היית בוחרת לקחת איתך?
"אני קוראת עכשיו את 'ברוקלין היתומה' של ג'ונתן לתם, ספר על בלש יתום עם תסמונת טורט. קריאה בבית קפה היא חוויה טורטית: רועשת, קופצנית, מתחננת לסדר הכפייתי שהמחלה הזו מכורה לו".
" ולאיזה ספר את יכולה לחזור שוב ושוב?
"בנעוריי היה זה 'חלף עם הרוח'; קראתי בו אולי שמונה פעמים. זה חלום ישן שלי, שאולי יגיע זמנו להתגשם, לכתוב על הספר מאמר רציני ולשרטט את הקשר המתחייב בין אנה קארנינה, מדאם בובארי ואפי בריסט לבין סקרלט אוהרה, אישה מניפולטיבית, פרגמטית וקשוחה שאין מוסכמה חברתית שתעצור אותה ואין גבר שיכניע אותה.
"אבל 'מוות בונציה' של תומס מאן הוא הספר שמלווה אותי בכל שנותיי הבוגרות, שנות הכתיבה שלי: הנובלה המתארת את נפילתו של אשנבאך, סופר גרמני מחמיר ומסוגף בעקבות אהבה טורפנית ומשולחת רסן לנער הפולני המשתכן איתו באותו בית המלון כשברקע משתוללת מגפה; הנובלה אינה חדלה להיות חשובה ויקרה ללבי אולי יותר מכל ספר אחר".
" אם היית צריכה לצותת לשולחן הסמוך, את מי היית בוחרת להושיב לידו?
"התקלת אותי. ישנם רבים כל-כך והם משתנים עם השנים: ד"ה לורנס ואשתו פרידה היו יכולים להיות שכנים מעניינים; ג'ון לנון, סילביה פלאת, שלמה המלך. אנשים כאלו, שהעזו וחרגו מהקיום המצומצם שהוקצע להם ולכן היו חריגים ונדירים".
" את בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד תרבותי אחד, שמעיד על נטייה חברתית, תרבותית או דתית: קתדרלה, מוזיאון, חנות ספרים או בית קפה. לאן תלכי?
"אלך בוודאי למוזיאון ותוך כדי שיטוט באולמותיו אקלל את עצמי שלא בחרתי בבית קפה או במסעדה, מקום שבו אפשר לחוש בדופק של חיי ההווה במקום לשאוף אבק וקרדית מן העבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
