חיידקים טובים לבריאות

אני בן 40, עובד בהיי-טק, ללא בעיות בריאות מיוחדות מלבד תלונתי הבאה: לפני כעשר שנים טופלתי באופן ממושך באנטיביוטיקה (מעל לחודש) ומאז יש לי בעיות עיכול - גזים, הקיבה משמיעה קולות משונים וישנה תחושה כללית של עייפות אחרי הארוחות. מוצרי חלב הם בעייתיים במיוחד, אף שנמצא שאין לי רגישות ללקטוז. מאידך - יוגורטים פרוביוטיים מקלים על הבעיה.

האם אני סובל ממחסור בחיידקים בקיבה בעקבות נטילת האנטיביוטיקה? האם יש דרך לטפל בבעיה באופן קבוע ולא רק להקל באמצעות המוצרים הפרוביוטיים? האם יוגורט הוא המוצר הפרוביוטי המועדף? האם יש נזק בצריכת מוצרים פרוביוטיים לאורך זמן?

פרופ' רן אורן משיב: איני רואה קשר בין נטילת אנטיביוטיקה לפני 10 שנים לבין תלונתך הנוכחית. קרוב לוודאי שאתה סובל מתסמונת המעי הרגיש ובאופן תיאורטי ייתכן כי הביטוי הראשון נגרם כתוצאה מסוג מסוים של אנטיביוטיקה. אולם, בעוד שקשה למצוא תרופה מספקת לשלל תלונות תסמונת המעי הרגיש, עצם העובדה שפרוביוטיקה מקילה עליך מעודדת ביותר, ואין סיבה שלא תצרוך פרוביוטיקה לתקופה ממושכת.

מהי הפרוביוטיקה? לאורך צינור העיכול ובמיוחד במעי הגס יש כמות גדולה של חיידקים. לחיידקים יש תפקידים שונים בפירוק ובתסיסת המזון. ישנם חיידקים "טובים" בתומכים במערכת העיכול וישנם חיידקים "רעים", פתוגנים, הגורמים למחלות.

החיידקים ה"טובים" הם גם אלה המתסיסים חלב והופכים אותו ליוגורט, וביניהם L-thermophilus L-bulgericus, שאינם נמצאים באופן טבעי בתוך המעיים והחיידקים L-acidophilus. L-bifidus, L-bifidus longus, L- casei וכן חיידק הנמצא אצל פעוטות.

המעיים האנושיות מעכלות מזון באופן חלקי. החלק הלא מעוכל הוא חומר תזונתי לחיידקים הפרוביוטיים. החיידקים הפרוביוטים משתרשים במעי, ומסוגלים לייצר מהסוכרים שבמזון חומצות שומן קצרות שהינן חומר הגלם לשלוש חומצות ארוכות יותר: חומצה בוטירית, חומצה אצטית וחומצה פרופיונית. לחומצות אילו תפקיד חשוב בשמירת תקינות המעי. החומצה הבוטירית מזינה את תאי האפיתל שנמצאים במעי. החומצות האצטית והפרופיונית מהוות חומר מוצא להפקת אנרגיה בכבד.

מקורות תזונתיים לחיידקים פרוביוטיים הם יוגורט וגבינות פרמזן, לבנה וכפיר.

לחיידקים כמה תכונות טיפוליות: הם תוקפים את החיידקים הרעים כגון E.COLI, פסאודומונס, סלמונלה, סטפילוקוק, סטרפטוקוק וקנדידה. הם מתחרים איתם על מקורות המחיה ותאי האפיתל במעי. תוך כדי כך הם תומכים במערכת החיסון, בדופן רירית המעי ובעיקר באזור האיליאום שבקצה המעי הדק. הם מחזקים את דופן המעי, משפרים כושר ספיגה של סידן, ברזל, מגנזיום ואוליגוסכרידים, מסייעים בעיכול חלב וחלבונים, מפחיתים עצירות על ידי העלאת נפח הצואה וזירוז תנועתיות המעי.

מתי רצוי להשתמש בתוסף פרוביוטיקה? במצבים של עיכול לקוי, גזים, עצירויות, נפיחות אחרי האוכל, מחלות מעיים דלקתיות, במקביל או אחרי טיפול אנטיביוטי, טיפול כימותרפי או הקרנות, כשסובלים מאלרגיות למזון, זיהומים פטרייתיים, שלשולים, מערכת חיסון חלשה וכשמעוניינים בשיפור בספיגת סידן, מגנזיום, ברזל וויטמיני B.

קוראים המעוניינים להפנות שאלות לפרופ' אורן, מוזמנים לעשות זאת במייל: briut@globes.co.il