דוד אפל טוען כי אין לו כל יכולת לבצע את פסק הדין, המחייבו לשלם למדינה כ-21 מיליון שקל והנזק שייגרם לו אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין הינו כבד מאוד. אם יחוייב בביצוע פסק הדין לאלתר, הרי שבבוא היום, עם קבלת הערעור שהגיש בשבוע שעבר על פסק הדין לבית המשפט העליון הוא יעמוד בפני שוקת שבורה. לדברי אפל, מדובר בסכום עתק של למעלה מ-20 מיליון שקל, אשר גם אנשים אמידים אינם יכולים להקל בו ראש ואשר ברור כי איש, בוודאי לא הוא עצמו מחזיק בידיו סכום שכזה באופן נזיל.
לדברי אפל, בתצהירו הנלווה לבקשתו מהמחוזי בת"א לעיכוב ביצוע פסק הדין, שניתן בראשית ספטמבר, כל הונו הושקע באמצעות חברה שהוא אחד מבעליה (מגדל הזוהר לבניין) וששווי חלקו במניות החברה עולה על החוב שנפסק בפסק הדין, אולם מניותיו בחברה משועבדות לצד שלישי, שעבוד המצוי במחלוקת משפטית ובנסיבות אלה אין ביכולתו, אפילו רצה בכך, לממש את הנכסים שבידיו לצורך ביצוע פסק הדין.
לדברי אפל, אפילו ניתן היה לממש את מניותיו, הרי שלצורך קבלת ערכן יש צורך במימוש נכסי החברה, שמשמעו מכירה במחירי הפסד, דבר שיגרום לחברה נזקים עצומים ובנסיבות אלה ברור כי בעלי המניות האחרים בחברה לא יתנו את הסכמתם לכך.
אפל טוען עוד, כי ביצוע פסק הדין יגרור אחריו תוצאות קשות ביותר עבור החברה באופן שעם קבלת ערעורו הוא לא יוכל להשיב את המצב לקדמותו. לדבריו, בירורה של התביעה שהגישה נגדו המדינה בשנת 1992, בטענה כי נטל ממנה כספי הלוואות שלא כדין בפרשת פינוי המעברות, במהלך השנים 1982-1985, התעכב במשך שנים רבות, לאחר שהמדינה בחרה לנהל כנגדו הליך פלילי, שבסיומו זוכה מכל אשמה. כתוצאה מעיכוב זה, נגרם לו עינוי גדול. לדברי אפל, המדינה היא האחראית לכך, שפסק הדין ניתן רק לאחר 25 שנים ממועד האירועים וכשם שהמדינה המתינה לעיכוב במשך תקופה ארוכה דבר לא יגרע אם תמתין עד להכרעה בערעור.
עוד טוען אפל, כי במהלך תקופת העיכוב, הוא מחזיר לבנק את סכומי ההלוואות אותן חויב להחזיר בשל פסק הדין. בנסיבות אלה אי היעתרות לבקשה לעיכוב, יביא לכפל תשלום של כספי ההלוואות. דבר שלא מתקבל על הדעת.
בהודעת הערעור טוען אפל כי פסק דינה של השופטת רות לב הר שרון שגוי מיסודו ולכל אורכו ונפלו בו שגגות מהותיות, שאינן מאפשרות את הותרתו על כנו.
עוד נטען, כי פסק הדין מתעלם מן העובדה כי המדינה הודתה כי אין כל ראיה בתיק בדבר נזק שנגרם לה ומתעלם מראיות חד משמעיות שלא נסתרו לטובת המערער. (ת.א. 667/92).
כתבות
ני"ע
