יום טוב סמיה בהצהרת כוונות: "החזון של החברה לישראל הוא להוביל בתחום האנרגיה המתחדשת"

"ישראל יכולה להגיע למובילות עולמית בכל נושא פיתוח צמחים שניתן להפיק מהם אנרגיה (ביו דיזל)", זוהי מסקנת פורום האנרגיה השביעי שהתקיים במוסד שמואל נאמן בטכניון. מטרת הדיון היתה לנסות ולמצב את המחקר והתעשייה הישראלית על מפת העולם המנסה לאתר חלופות לדלק המחצבי ההולך ואוזל ואגב כך ממשיך לזהם את כדור הארץ.

לדעת משתתפי הפורום, בארץ קיים ידע בסיסי שיכול לתרום להתפתחות הענף בעולם, שכן המגמה העולמית היא להקים פרויקטים של ביו-דיזל או ביו-אתנול דווקא באזורים צחיחים, הדומים בתכונותיהם למזרח התיכון. הסיבה לכך היא קונצנזוס כמעט עולמי לפיו אין שום הגיון בלשעבד קרקעות פוריות ומים שפירים כדי לייצר אנרגיה. מסקנה נוספת היא, שפיתוח כזה מצריך שת"פ מצד האקדמיה והתעשייה ולא פחות מכך, הקצאת שטחים לניסויי שדה, שחסרונם מגביל כיום את כל החוקרים.

יום טוב סמיה, נציג ICG חברת בת של החברה לישראל, אמר בדיון כי "החזון של החברה לישראל הוא להתברג בין 12 החברות המובילות בעולם בתחום האנרגיה המתחדשת, לסחור ב-6%-5% מהדלק הביולוגי ולהיות בעלים של לפחות 1,000 מגה-וואט של אנרגיה ירוקה".

מהנתונים שהוצגו בדיון עולה, שב-2006 השקיע הממשל האמריקאי 7.3 מיליארד דולר בתחום האנרגיה החליפית. פי 6 מאשר ב-2005, כאשר רוב התקציב הושקע בביו-דיזל. על פי הערכות, ב-2020 שוק הביו-דלקים יגלגל 180 מיליארד דולר. מסיבה זו החברות הגדולות נמצאות במרוץ מתמיד כדי לשים את ידן על קרקע ועל קניין רוחני בתחום הזרעים, האצות ועוד.

במהלך הדיון העלו משתתפי הפורום את החשש לפיו בתוך כחמש שנים יצרוך העולם כמות כפולה של אנרגיה ממה שהוא צורך כיום. נתון שהוא מדאיג במיוחד על רקע התמעטות כמויות הנפט בעולם והתחממות כדור הארץ. מהנתונים עולה, שבכל שנה צורך העולם כשבעה מיליארד טון נפט. כמות שרק תלך ותגדל.

יחד עם זאת התריעו משתתפי הפאנל מפני התופעה לפיה, אותה קרקע שנועדה לספק מזון, הופכת לזו שמגדלת דלק באמצעות המים שנועדו לחקלאות ושכמותם בעולם לא צפויה לגדול, אלא לקטון. לא זו בלבד. כל משתתפי הפאנל הסכימו, שבעולם ברור כיום, שאי אפשר לקחת מאנשים אוכל ולשים אותו במכלי דלק.

אחת הדוגמאות היא אינדונזיה, שתושביה כורתים יערות ומייבשים ביצות כדי להפיק ביו-דיזל. בכך הם גורמים לעליית הזיהום, שכן הביצות המיובשות פולטות לאוויר פחמן רב ובמקום שהעצים יקלטו מזהמים הם נכרתים. על פי הערכות, אינדונזיה לבדה אחראית על 8% מהזיהום העולמי.

ד"ר הרולד וינר, מטררה ונצ'ר, התלונן על כך שישראל לא השכילה לעשות את מה שעשתה בתחום הייטק לפני 20 שנה, לכן לדעתו על ישראל להתמקד בנושאים כגון פירוק צלולז באמצעות אנזימים ובתחום האצות, לו הוא צופה עתיד גדול.

לדבריו, אסור לשכוח, שצמחים מתמחים באחסון אנרגיית שמש ולכן יש לעשות מאמץ להפוך אותם ליצרני אנרגיה.