ביום שישי הקרוב יתקיים בבית גבריאל שעל שפת הכנרת האירוע "מדברים צפוף", שבו ישוחח הסופר והעיתונאי רוביק רוזנטל על הדינמיות של השפה והשפעתה על החברה. רוזנטל, שספרו "הלקסיקון של החיים" יצא באחרונה (כתר), מתגורר בתל-אביב. בחר להצטלם בקפה נחמה וחצי.
" השפה בישראל היא עניין דינמי ומשתנה. "מילון הסלנג המקיף" שכינסת ב-2005 ו"הלקסיקון של החיים" שיצא כעת, מתארים נקודה אחת בהווה. אין סכנה שבתוך זמן קצר הם יהיו לא רלבנטיים?
"הטענה ש'הסלנג מתיישן במהירות' שחוקה, אבל היא אינה עומדת במבחן העובדות הלשוניות. 95% מהערכים ב'מילון הסלנג המקיף' נוכחים היום בשפת הדיבור הישראלית, ול-70% מהם לפחות ותק של עשרות שנים, ואפילו כמה דורות.
"ב'לקסיקון של החיים' התופעה שונה במידת מה. יש שפות הקיימות מזה דורות כמו שפת השיפוצניקים, הנהגים והחרדים. יש שפות מעורבות מבחינת הזמנים כמו שפת החיילים. שפת התרמילאים קיימת כבר קרוב ל-20 שנה וממשיכה להתפתח. יש שפות השייכות בעיקר לעבר, כמו שפת הקיבוצים, השפה הירושלמית ובמידה מסוימת הגששית. לעומתן יש שפות חדשות יחסית כמו שפת הגולשים, הסטארט-אפים, אנשי טלוויזיה ומוזיקה ועוד. אם התחום יישאר פעיל, השפה שנולדה בו לא תיעלם, רק תתפתח.
"ברור שיש התיישנות בשפה. ההתיישנות מתרחשת בקצבים של שנים, לעתים דורות, ובוודאי לא חודשים, והיא אינה מיוחדת לסלנג. המילון המצוין של אבן שושן מכיל אלפי מילים וביטויים שנוצרו בראשית חייה של העברית החדשה וכבר נעלמו, שלא לדבר על ‘מילון המילים האובדות' של עוזי אורנן".
" אחת התופעות הנלוות להשתנות המואצת של העברית היא הצורך לחדש תרגומים, ונורא מזה - לתרגם עברית לעברית. מה דעתך?
"חידוש תרגומים הוא כנראה מהלך הכרחי במקרים לא מעטים ובהחלט אינו פסול. יש תרגומים עתיקים שאינם ניתנים לצליחה היום. במאזן החיוב והשלילה בהתפתחות העברית, החיוב עולה על השלילה. השפה היום עשירה יותר, גמישה יותר, זורמת יותר, מליצית פחות ויש בה יחסי גומלין בריאים בין שפת הדיבור לשפת הספרות. אני פחות מתלהב מ'תרגום' התנ"ך או הקלאסיקה העברית כגון ביאליק. קלאסיקה ללא שפה איננה קלאסיקה, ואז מה היא בעצם?"
" מה המילים שהכי מעצבנות אותך בעברית החדשה?
"אני לא נוטה להתעצבן, אבל יש אופנות המולידות יצורים לשוניים שמוטב שלא היו מגיעים לעולם. זה קורה לתחומים שעוברים אקדמיזציה-למחצה, וכך נולדים ביטויים פלצניים כמו ‘מסוגלות הורית' ו'מכוונות לקוח', ובצבא, במסגרת מה שאני קורא ‘גנראליז', ביטויים מכובסים כמו ‘טיל שיורי' או ‘צריבה תודעתית'. בשפת הדיבור אנחנו בעידן הקיטש יחד עם ‘קסום' ו'מהמם'; ומזה כמה עשורים נודדים לשפה אמריקניזמים גסים כמו ‘עושה שכל' הוותיק, ‘פעם ש...' ו'זה מרגיש לי'".
" ואילו צירופים אתה הכי אוהב?
"אני אוהב את עולם הצירופים בכלל, את הסיפור המרתק שיש לכל צירוף, ואת התובנות התרבותיות והלשוניות שניתן להפיק מחקר הביטויים. הביטויים באים ממגוון מקורות. דוגמיות אהובות מהתנ"ך: מים חיים; חולה אהבה. מהתלמוד: קל וחומר. מתרבות אירופה: כל העולם במה. סלנג עתיק: הפקר פטרושקה (חצי יידיש חצי עברית). בסלנג החדש אני מחבב מאוד את הצמד יש/אין מצב".
" לאיזה ספר אתה יכול לחזור שוב ושוב?
"שירי אמיר גלבע. ‘חיי המתים' של חנוך לוין. התנ"ך".
" אם היית צריך לצותת לשולחן הסמוך, את מי היית בוחר להושיב לידו?
"וודי אלן ודיאן קיטון".
" אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד: קתדרלה, מוזיאון, חנות ספרים או בית קפה. לאן תלך?
"מוזיאון לאמנות מודרנית, ואם אין אז חנות ספרים. הקתדרלות הריקות של אירופה אינן מלמדות שום דבר ודי חוזרות על עצמן, ואני טיפוס תכליתי מדי מכדי לשבת בבית קפה יותר מחצי שעה. אבל הדרך להכיר עיר היא ללכת עם אזרח נבון של העיר למקומות בהם חיים בני אדם ולא למוסדות. זו הסיבה שלא אהבתי את מרכז פראג, שהוא מוזיאון נהדר אבל אי אפשר לפגוש בו אף צ'כי פרט למלצרים ואנשי ביטחון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
