בצעד חסר תקדים, הסכים תאגיד גוגל העולמי למסור כתובת IP של גולש ישראלי, שכתב בלוג תוך שימוש ב"גוגל בלוגר", כלי התוכנה של החברה לכתיבת ופרסום בלוגים, ובו השמיץ קשות מתמודדים בבחירות למועצת שערי תקווה, המתקיימות היום. ככל הידוע, מדובר בפעם הראשונה שגוגל מוסרת כתובת IP מבלי לנהל מאבק משפטי.
במסגרת בקשה שהגישו חברי מועצת שערי תקווה שהושמצו בבלוג לחשוף את הבלוגר, הם הגיעו להסדר על גוגל, המבוסס על הפסיקה הישראלית בתחום, ולפיו הם ישאירו לגולש הודעה בבלוג המודיעה לו על הדיון ומזמינה אותו לחשוף את זהותו או להשתתף בדיון או להתנגד לחשיפת זהותו באמצעות הגשת התנגדות בה יכונה "פלוני".
אותו בלוגר אלמוני פרסם במשך למעלה משנה דברים קשים על שלושה נושאי תפקידים: יו"ר הוועד המקומי ביישוב, רו"ח גדעון עידן, מנכ"ל היישוב, חיים בלומנפלד, וחבר הוועד המקומי, אבי יעקובוביץ. הוא ייחס להם מעשים שמעלים חשד לפלילים, ובהם התחזות כנכה לשם קבלת הקלות בארנונה, קשר עם משפחת פשע, מתן שוחד לקבלן ועוד.
באמצעות עוה"ד בן ציון אדורם ותומר אלטוס ממשרד אדורם ושות', הגישו נושאי התפקידים לבית משפט השלום בראשל"צ תביעת דיבה בסך 300 אלף שקל נגד הבלוגר, שכונה בתביעה "פלוני". במקביל, ביקשו צו המורה לגוגל לחשוף את כתובת ה-IP שלו, בעזרתה יוכלו לפנות לספקית האינטרנט הרלוונטית ולדרוש ממנה את חשיפת זהותו.
נקודת איזון
תחילה טענה גוגל, באמצעות עוה"ד חגית בלייברג וקרן באר ממשרד גולדפרב, לוי, ערן, מאירי ושות', שחשיפת פרטי הבלוגר אינה עומדת במבחני הפסיקה המאזנים בין הפגיעה בחופש הביטוי לזכות לשם טוב.
אולם בקדם המשפט אמר השופט אורן שוורץ כי תוכן הבלוג מעלה חשש של ממש לפלילים, ובגוגל הבינו את הרמז. לפי הגישה המחמירה בפסיקה, של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, פרטי גולש ייחשפו רק אם דברי הדיבה נכנסים לגדר עבירה פלילית של לשון הרע.
לפיכך, הגיעו הצדדים להסדר האמור, לפיו 72 שעות לפני מועד הדיון תועלה ההודעה המזמינה את הגולש להתגונן, ואם לא יעשה כן תימסר כתובת ה-IP שלו.
השופט שיבח את גוגל על הסכמתה להסדר, המאזן בין זכות הגולש לאנונימיות וחופש ביטוי ועל הזכות לשם טוב של המושמצים, וזאת "למרות סימני שאלה שהועלו לאחרונה לגבי יכולות האכיפה של צו בית משפט בישראל כלפי תאגידים זרים".
ההודעה לבלוגר אכן הועלתה ע"י שני הצדדים באמצעות השימוש באופציה של תגובות הגולשים, אולם כותב הבלוג בחר לצנזר אותן, והוא גם לא התייצב לדיון או מסר הודעת התנגדות.
השופט ציין, שאמנם המבקשים הם אישי ציבור, בהם לכל הדעות הנטייה היא שלא לחשוף את פרטי הגולש, אולם כשאיש הציבור עומד ערב בחירות, "יש למצוא נקודת איזון חדשה ושונה בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב".
הוא סקר את שתי הגישות בפסיקה, המחמירה של אגמון-גונן והמקלה של השופט יצחק עמית, אך נמנע מלהכריע ביניהן משום שהבלוגר "לא הסתפק בכתיבת ביקורת ציבורית כי אם תיאר בפרוטרוט, על גבי עשרות עמודים בבלוג, מעשים המעלים חשש לפלילים" מצד המושמצים, כך שדבריו נחשבים ממילא לעבירה פלילית של לשון הרע. (בש"א 4470/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
