נציבת תלונות הציבור על שופטים: אין לנהל קדם משפט ודיון מקדמי בערעור בלשכת השופט

הסיבות לכך, לדבריה, הן שתיים: הפגיעה בעיקרון פומביות הדיון והפגיעה בזכותם של בעלי הדין להיות נוכחים במשפטם שלהם. שטרסברג-כהן מציינת שדבריה אמורים גם לגבי קדם משפט הנערך בצורה כזו.

הנציבה מציינת כי למרות שהצדדים מוזמנים לשמיעת הערעור, בפועל קורה לא אחת שהם מתכנסים בלשכת ראש ההרכב, בנוכחות שופטי ההרכב האחרים, בהליך שנועד "להיות מעין דיון מקדמי בערעור, שבו מתלבנים הדברים, מצטמצמות סוגיות שבמחלוקת, מתנהלים מגעים להסדרי פשרה המוצעים על-ידי בית המשפט ועוד".

היא הדגישה ש"נוכחותו של עוה"ד בדיון אינה מחליפה או מאיינת את זכותו של בעל הדין להיות נוכח במשפטו שלו", למעט במקרים חריגים המנויים בחוק. לדבריה, דיון מקדמי בערעור או קדם משפט בערכאה ראשונה אינם שונים מכל הליך אחר, לעניין זה.

דיון מקדמי בערעור, קבעה, נועד לפי תקנות סדר הדין האזרחי לייעל, לפשט, לקצר ולהחיש את הליך הערעור ולברר אפשרות פשרה. לשופט ניתנו סמכויות רחבות בהליך זה, ובהם לחייב הצדדים להתייצב לדיון. עם זאת, קובעת הנציבה, אין להסיק מכך שביהמ"ש מוסמך ליצור מצב המונע מבעלי הדין, הלכה למעשה, להיות נוכחים במשפטם.

פרשנות מצמצמת

מעבר לכך, הוסיפה, עיקרון פומביות הדיון משליך גם על נושא זכות הנוכחות של בעלי הדין. "כלל הוא, כי יש לפרש את החריגים לעיקרון פומביות הדיון, בצמצום. נראה, כי דיון מקדמי בערעור אינו בא בגדר החריגים לעיקרון פומביות הדיון", ולכן יש לנהלו בדלתיים פתוחות או לפחות בנוכחות המתדיינים.

"ערה אני לכך", כתבה הנציבה, "כי בית משפט, המנהל דיון מקדמי בערעור בלשכה, עושה כן על-מנת לייעל, לקצר ולפשט את ההליך, ולא על-מנת לשלול מהמתדיין את זכותו לנוכחות. עוד נותנת אני דעתי לכך, שבמקרים בהם עמד המתדיין על כך, ניתנה לו האפשרות להיכנס ללשכה או שבית המשפט עבר לאולם".

אך למרות זאת, היא מוסיפה, "נראה כי אין הדבר ראוי ואין לדרוש מהמתדיין לבקש זכות אותה עליו לקבל כמובן מאליו. אין בכוחם של שיקולי נוחות ויעילות, לפגוע הלכה למעשה בזכות המתדיין להיות נוכח במשפטו שלו. דיון המתנהל בלשכה, כשהצדדים ממתינים מחוצה לה, אינו מעניק לצדדים את האפשרות לממש את זכות הנוכחות, לה הם זכאים, ולמצער יוצר הדבר חזות פני ניהול עניינם ללא שיתופם".

יצירת מצב בו לא מתאפשרת בפועל נוכחות המתדיינים בדיון, היא סיכמה, "עלולה ליצור תחושת אי-נעימות, אי-ודאות, ערפול ותסכול ועלולה לפגוע באמון הציבור במערכת". היא ציינה שאין בכך למנוע קיום בלשכה של ישיבות טכניות, תזכורות, קביעת מועדים או עניין מנהלי אחר, ללא נוכחות הצדדים עצמם.