קובי הבר: "צריך להתכונן ליום סגריר, כי אי אפשר לדעת מתי מחזור העסקים החיובי יסתיים"

במחווה יוצאת דופן הגיעו לטקס ראשי המשק וקברניטי הכלכלה, וביניהם עיני; שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר; שר האוצר, רוני בר-און; נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש; היועץ הכלכלי לראש הממשלה, מנואל טרכטנברג; מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל; מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור ויו"ר ועדת הכספים לשעבר, יעקב ליצמן. "אני שמח שאתה עובר אלינו ולצידנו", אמר ברוש להבר, שפניו למגזר העסקי, אחרי תקופת צינון שהוא מחויב בה. את הבר מחליף רם בלינקוב.

הבר שירת תחת ארבעה שרי אוצר שונים לחלוטין באופיים: בנימין נתניהו שמינה אותו לתפקיד, אהוד אולמרט, אברהם הירשזון ורוני בר-און. עם כל אחד מהם מצא הבר שפה משותפת. הוא גם היה הלוחם מספר 1 נגד החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, ואת כל מה שהיה לו לומר, אמר בגלוי ועל השולחן.

הבר מתגאה ברפורמות הרב שנתיות שהעביר בארבע שנות כהונתו. הוא קידם עשרות שינויים מבניים במשק, כמו הרפורמה בשוק העבודה, צמצום העובדים הזרים ותוכנית ויסקונסין, הרפורמה בניהול התשתיות, המעבר של מע"צ לחברה ממשלתית ומעבר הרכבת למעמד של חברה ממשלתית. נוסף לכך הוא קידם תוכניות להגברת התחרותיות במשק כמו ניידות המספרים, הרפורמה בגז בישול ומדיניות השמיים הפתוחים.

"עצוב לעזוב"

כאשר הבר מונה לתפקידו, במשק הישראלי היה גירעון תקציבי גואה ואבטלה עולה. כעת הוא עוזב את האוצר, כאשר המשק רושם הישגים מצוינים בכלכלה.

* איך אתה מרגיש, רגע לאחר הפרישה?

"אין ספק שלאחר 13.5 שנים באוצר, מתוכן 4 שנים כממונה על התקציבים, עצוב לעזוב. זה תפקיד מרתק ומאתגר שיש בו יכולת השפעה אדירה. מעציב אותי לעזוב חבורה נפלאה ומצוינת כמו אנשי אגף התקציבים".

* האם אתה מזהה סימנים לכניסת המשק להאטה ב-2008 או ב-2009?

"בבניית התקציב הערכנו מראש שהצמיחה ב-2008 תהיה נמוכה משיעורי הצמיחה שהיו ב-2005-2007. מראש העמדנו תחזית צמיחה שמרנית של 4.2%. יחד עם זאת, צריך להדגיש כי רמת הסיכון עלתה. במילים אחרות, גדלה הסבירות לסטייה בצמיחה כלפי מטה מהתחזית השמרנית הזאת. רמת הסיכון הרבה יותר גבוהה לעומת שנים קודמות".

* מתי יגיע המיתון?

"הלוואי שהיינו יודעים את התשובה. צריך להתכונן ליום סגריר, כי אי אפשר לדעת מתי מחזור העסקים החיובי יסתיים. עם זאת, תפקידם של משרד האוצר ואגף התקציבים הוא לדאוג ליצירת תשתית ולהובלת מדיניות תומכת צמיחה".

* הרושם שהתקבל הוא שהשנה נכנעתם כמעט ללא קרב, והוצאתם הרבה גזירות מתקציב 2008.

"הצעת התקציב, כפי שהגישה הממשלה, אושרה על ידי הכנסת הרבה לפני המועד הסופי, לרבות כל הפרמטרים החשובים של מסגרת ההוצאה ושל שיעורי הגירעון במסים. נכון שכמו בכל שנה, גם השנה היו שינויים בתוך המסגרת. אני יכול להגיד בוודאות שעלות השינויים איננה חריגה לעומת שנים קודמות, ואולי אף להיפך".

* אם כך, אולי דיוני התקציב במשק היו משחק מכור?

"בשום פנים ואופן לא. אני חושב שסיעות הקואליציה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה הגיעו להבנות לגבי הדגשים בתקציב, ובהתאם לכך הוא נבנה. הצלחנו להעביר את מירב הנושאים והשינויים שבאו לידי ביטוי כבר בדיונים בממשלה. בדיונים בכנסת בוצעו שינויים בהצעת התקציב בנושאים כמו מיסוי עקרות בית וביטול הקיצוץ והקפאת קצבאות הביטוח הלאומי".

"הצמיחה חילחלה"

* מתי נתחיל לראות את פירות המדיניות?

"בכל רבעון, כאשר מתקבלים נתוני האבטלה היורדים ושיעורי התעסוקה העולים, ורואים איך בדו"ח העוני לשנת 2006 ישנה ירידה במספר הקשישים העניים ועלייה בצריכה הפרטית, אי אפשר לומר שפירות הצמיחה לא מחלחלים. אנחנו בהחלט רואים את הפירות הראשונים של התוכנית הכלכלית. עם זאת, כמו בדברים אחרים מדובר בתוכנית רב שנתית ודרושה התמדה ביישומה".

* נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אומר שהצמיחה מחלחלת לכל האוכלוסייה. זו אמירה נכונה?

"זאת אמירה נכונה, וניתן לאמת אותה עם העובדות - עלייה ברמות השכר ובצריכה הפרטית של כל העשירונים במשק, גם של הנמוכים יותר. עם זאת, יש כמובן שונות בקצב. ואכן, כפי שקורה בכל תהליך של תחילת מחזור חיובי, התוצאות הטובות יותר משתקפות מהר יותר בעשירונים העליונים".

* למה נדרשו לממשלה 5 שנים של צמיחה מהירה של יותר מ-5% בשנה כדי שפירות הצמיחה יחלחלו אל כל שכבות האוכלוסייה?

"זה לא נכון לומר שפירות הצמיחה החלו לחלחל רק השנה. כבר מ-2005 ואפילו ב-2004 התחלנו לראות ירידה בשיעורי האבטלה ועלייה בצריכה הפרטית. צריך לזכור שביצענו בתקופה הזאת הפחתות מס גדולות, שהגדילו את ההכנסה הפנויה, כך שפירות הצמיחה הופיעו כבר בתחילת המחזור החיובי. ככל שנתקדם עם הצמיחה תוכל הממשלה להעניק יותר, ולכן ניתן יהיה לראות גם את הגידול שניתן לקצבאות הבטחת הכנסה לקשישים, ומהלכים כמו מס הכנסה שלילי ותוספות למעונות יום, למערכת החינוך ולהשקעות בתשתיות".

* איך תמלאו את החור שנוצר בתקציב?

"לחלק מהסיכומים נערכנו מראש, כפי שבכל שנה ידוע שיהיו שינויים. בחלק האחר הממשלה תיאלץ לעשות הסטות פנים-תקציביות. אני לא יכול כרגע לנקוב בסכומים. את כאב הראש הזה יצטרך לפתור הממונה החדש על התקציבים, רם בלינקוב"."הצמיחה חילחלה"

"האחריות על השר"

* למה לא קיבלתם את הצעתו של ח"כ אבישי ברוורמן להעלות את ההוצאה הממשלתית מ-1.7% ל-2.5%?

"אני חושב שכאשר ממשלה מגבשת את הצעת התקציב ואת קווי היסוד שלה, אין זה נכון לשנות את המדיניות התקציבית שבועיים לפני אישור התקציב בכנסת. טעות לשנות את היעדים לאחר כל הציפיות שנוצרו בשווקים. וזה מעבר לעמדה המקצועית שלי, שלא נכון היה להגדיל את ההוצאה הציבורית".

* מה ההתייחסות שלך לטענות שרבים מעלים נגד הכוח הרב שצבר אגף התקציבים, המשתקפות באמירה 'לא משנה מיהו שר האוצר, אגף התקציבים הוא זה שמנהל את העניינים'?

"זאת טענה לא נכונה. תפקידו של אגף התקציבים הוא לגבש ולהציע הצעות לשר האוצר, ואחר כך להציג אותן לראש הממשלה ולממשלה. על פי מה שמגיש שר האוצר, אמורה הממשלה לאשר כל סעיף בנפרד. צריך לזכור שבעולם הגלובלי, כאשר המשק הישראלי חשוף לשינויים בכלכלה העולמית, חופש הפעולה שבידי ממשלות הרבה יותר מצומצם מבעבר. הממשלה איננה חופשית לנהל מדיניות כלכלית שאיננה תומכת ומגינה על המשק מפני ההשפעות הגלובליות. מעבר לכך, כל שר אוצר שכיהנתי תחתיו נתן דגשים אחרים, וקבע באילו רפורמות ייושמו המאמצים. האחריות היא בסופו של דבר על שר האוצר".