חולה סופני מבקש מביהמ"ש לחייב את כלל לשלם לו 280 אלף שקל בגין מחלתו: החברה דורשת רופא שיבטיח שאמות בתוך חצי שנה

ALS היא מחלת ניוון שרירים הפוגעת בכל תאי העצב האחראים לתנועה ונחשבת למחלה חשוכת מרפא בעלת תוחלת חיים של כ-4 שנים. בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד דוד פייל נאמר, כי סופה הידוע מראש הוא מוות בייסורים, כאשר מהלך המחלה מתאפיין בשיתוק הולך ומתפשט של שרירי הפנים, הבליעה והלשון, הנשימה וחגורת הכתפיים, שרירי הידיים והרגליים.

בשלב הסופני החולה כבר אינו יכול לבלוע, לדבר, להשתעל, להפעיל את שרירי הנשימה, וחייו הופכים לגיהינום עלי אדמות. אלא שחברת כלל מכרה ביטוחים בדיוק למחלות מסוג זה וכעת מתעמרת בתובע.

בראשית הדרך, נאמר בתביעה, כשמצבו של התובע היה טוב יחסית, הוא סבר שדמי הביטוח יאפשרו לו לצאת ל"טיול פרידה" עם בני משפחתו בחו"ל, "אלא שהמציאות המרה הוכיחה לו כי את שארית ימיו יעביר בהתפלמסות עם חברת ביטוח אכזרית, שגמלה בליבה הקר למרר את חייו עד ליום מותו הקרב".

לדבריו, כלל מסרבת לשלם התגמולים, משום שהמחלה אינה בגדר "מחלה סופנית". זאת, משום שבפוליסה מוגדר "מקרה הביטוח" כ"מחלה שרופא מומחה אישר בתעודה רפואית שתוצאותיה הוודאית הינה מוות בתוך תקופה של 6 חודשים לכל היותר".

לדברי התובע, דרישה זו אינה סבירה, אינה מוסרית ונוגדת את תקנת הציבור. היא אף אינה ניתנת ליישום ואינה עומדת בכל בחינה אתית או ציבורית וזאת משום שאף מומחה לא יעז לקצוב למבוטח בכתב את תוחלת חייו, בוודאי לא באופן כה בוטה כמו שדורשת כלל.

התובע ובני משפחתו מבקשים לקבל מחצית מסכום הביטוח בהקדם, על-מנת לנצל את יתרת הזמן הקצר אשר נותר להם להיות יחדיו ולממן באמצעותו איכות חיים טובה יותר לתובע בימיו האחרונים. "על חברות הביטוח להביא בחשבון, שניסוח מרושע של הגדרות ביטוחיות לא יפטור אותן מתשלום תגמולי הביטוח", נאמר בתביעה. טרם הוגש כתב הגנה.

מכלל ביטוח נמסר בתגובה: "אכן, מחלת ALS היא מחלה קשה, אך הזכאות לתשלום לפי הפוליסה מחייבת עמידה בתנאים מסוימים הקבועים בפוליסה, כפי שאושרו ע"י הפקוח על הביטוח. אנו נמצאים בהתדיינות עם בא-כוחו של החולה, ואנו מצרים על כך שנעשה שימוש בתקשורת כדי להפעיל עלינו לחץ שאינו במקומו".

(ת.א. 69491/07).