הודו מביטה החוצה

בימים סוערים שחווים השווקים, סקירה בנוגע להשקעות הזרות בהודו ולהשקעות של הודים בחו"ל בשנת 2007, יכולה לפזר את העננות ואולי אף מעט אופטימיות.

מנקודת המבט שלנו הישראלים, נתפסת הודו כהזדמנות להשקעות ובזאת איננו שונים מאזרחי העולם כולו. מסקירת המיזוגים והרכישות השנתית של חברת הייעוץ גראנט ת'ורנטון (Grant Thornton) מתברר שההודים נהנים מהצמיחה במדינתם ונהנים מהגאות בבורסה המקומית, אך הם מזהים לא פחות הזדמנויות השקעה בעולם הרחב:

חברות הודיות השקיעו כ-32.8 מיליארד דולר רכישות ומיזוגים מחוץ להודו, שהם פי שניים מסך הרכישות והמיזוגים של זרים בהודו שהיו בהיקף 15.5 מיליארד. בנוסף, סך עסקות הפרייבט אקוויטי בהודו היה כ- 19 מיליארד דולר.

סך כל עסקות המיזוגים והרכישות (כולל כאלה שבהן היו מעורבים רק גופים הודיים) וקרנות פרייבט אקוויטי, עמד על כ-70 מיליארד דולר, בהשוואה ל-28 מיליארד דולר ב-2006 עליה של יותר מפי שניים. בשנת 2005 הגיע סך העסקות הללו ל- 18 מיליארד דולר. דהיינו, עליה של כמעט פי ארבע תוך שנתיים.

פי 8.5 בתוך שנתיים

ב-2007 דווחו 405 עסקות פרייבט אקוויטי, בסך כולל של כ- 19 מיליארד דולר. בשנת 2006 עמד הסך הכולל של עסקות אלה על 7.9 מיליארד דולר, וב- 2005 כ-2 מיליארד דולר. כלומר, עליה של פי 8.5 בתוך שנתיים.
מחקר שפירסם איגוד לשכות המסחר והתעשיה של הודו, מעריך שהיקף השקעות פרייבט אקוויטי הזרות בהודו יגיע ל- 48 מיליארד דולר בשנת 2010, והנהנה העיקרי מכך יהיה ענף הנדל"ן.

סקטורים מובילים

הסקטורים הבולטים בעסקות מיזוגים ורכישות: פלדה וטלקום ומהווים יחד כ- 50% מסך העסקות (צריך לציין, עם זאת, כי עסקה אחת בכל אחד מסקטורים אלה היא המקור העיקרי בהשקעה באותו סקטור). בפרייבט אקוויטי הובילו הסקטורים נדל"ן ותשתיות, בנקאות ושירותים פיננסיים וטלקום שהיוו יחד - 70% מסך ההשקעות.

התמונה מהסקר ברורה: מספר העסקות והיקפי ההשקעות הולכים ועולים במכפלות. עורכי הסקר העריכו לפני הסערה בבורסות העולם - כי מגמה זו תימשך בשנת 2008, וצפו כי היקף ההשקעות ההודיות בחו"ל ימשיך לצמוח ויתפרש על טווח רחב של סקטורים.

הלקח לישראלים
צריך להסתכל על הודו גם כמקור אפשרי לגיוס משקיעים בחברות ישראליות. בשנה החולפת התפרסמו כמה עסקות, ביניהן בלטה רכישת השליטה בחברת ההשקיה נען-דן על ידי תאגיד JAIN ההודי.

הנוכחות ההודית בארץ עדיין אינה מאסיבית, ובתחום ההון סיכון למעשה אינה קיימת. השאלה היא, אם במסגרת גילוי העולם על ידי הסקטור העסקי ההודי, ועל אף הנסיבות הנוכחיות, נצליח לגרום להם לגלות גם את ישראל.