גבר הולך לאיבוד

ההגדרות של "גבריות" ו"נשיות", התפתחותן והשתנותן, מאפשרים לבחון את האינטראקציה בין תרבות וביולוגיה. כבר אצל ילדים קטנים ניכרת התעניינות גדולה במגדר, כך שנראה כי הצורך בהגדרה נובע ממקור ביולוגי. מצד שני, יש הבדלים גדולים בין תרבויות שונות, מבחינת מה שנחשב גברי ונשי ומבחינת הדגשת ההבדלים בין המינים - כך שמדובר גם בעניין תרבותי. מצד שלישי, הורמוני מין יכולים להשפיע על ההתנהגות תלויית-המגדר של בני אדם, כך ששוב מדובר בעניין ביולוגי. מצד רביעי, לפעמים גברים ביולוגיים בעלי רמות נורמליות של הורמון גברי פתאום רוצים להפוך לנשים ולהיפך, כך שההורמונים הם לא כל הסיפור.

כל זה כדי לומר כי הורמון הטסטוסטרון, הנמצא במחסור במחלת ההיפוגונדיזם הגברית (מחסור בהורמוני מין), אינו יכול להפוך אדם לגברי או לא גברי, אלא הוא רק אחד מהמוני מרכיבים בפאזל של הזהות המגדרית. בכל זאת היפוגונדיזם הוא מצב שיש לטפל בו.

כ-3% מהגברים בעולם המערבי סובלים מרמה כלשהי של היפוגונדיזם. השפעת המחסור משתנה לפי השלב בחיי הגבר. בתקופת העוברות תיתכן פגיעה בהתפתחות איברי המין עד מצב שבו תינוק זכר נולד עם איברים הנראים נשיים. שלב קריטי נוסף הוא בגיל ההתבגרות. מחסור בהורמון בשלב הזה יכול להפריע להתפתחות תקינה של מסת שריר ואיברי המין וימנע העמקה של הקול וצמיחת שיער. לעתים אף יופיעו ניצני שדיים והידיים והרגליים עלולות להיראות ארוכות באופן לא פרופורציונלי.

נפוץ הרבה יותר הוא המחסור הטבעי בטסטוסטרון בגיל מבוגר. כ-30% מהגברים בני 70 ומעלה מפרישים רמות טסטוסטרון נמוכות מהנורמלי. כאשר הירידה היא חדה ייתכנו בעיות בזקפה, בעיות פוריות, ירידה בשיעור, עלייה במשקל, ירידה בגודל ומוצקות האשכים, ירידה במסת השריר, התפתחות של רקמת שד ואיבוד מסת עצם. גם מבחינה מנטאלית יכולים להתרחש שינויים - ירידה בחשק המיני, קשיים בריכוז, עייפות, עצבנות ושינויים בטמפרטורת הגוף.

זרע הפורענות

מחסור בטסטוסטרון יכול להיגרם הן בשל פגיעה באשכים, המונעת את הייצור וההפרשה של החומר, או כתוצאה מתפקוד לא נכון של בלוטת יותרת המוח, שתפקידה לסמן לאשכים לבצע את ההפרשה. בשני המקרים המצב יכול להיות מולד, או תוצאה מפגיעה בשלב מאוחר יותר בחיים.

היפוגונדיזם שמקורו באשכים יכול להיגרם ממצב גנטי ששמו תסמונת קליינפלטר, שבו מתווסף עוד כרומוזום X ל-DNA של הזכר כך שיש לו שני שלושה כרומוזומי מין - שני X ו-Y אחד. גורם נוסף למיעוט טסטוסטרון הוא אשכים שלא ירדו אל שק האשכים אחרי הלידה - בדרך-כלל ישנו תיקון טבעי של המצב בשנות החיים הראשונות. גם זן מסוים של חצבת פוגע באשכים. היום הדבר נדיר בשל חיסונים לחצבת. גורמי סיכון נוספים הם פגיעה מכאנית בתאונה (בשני האשכים), רמות גבוהות מדי של ברזל בדם, טיפולים כימותרפיים או קרינתיים בסרטן וכאמור גם הזדקנות טבעית.

הפגיעה במנגנון המאותת להפריש טסטוסטרון יכולה לנבוע מן הסיבות הבאות: תסמונת קלמן, המאופיינת בהתפתחות לקויה של האזור הרלבנטי במוח; פגיעה בבלוטת יותרת המוח בשל גידול או ניתוח; מחלות דלקתיות בהן מעורב גם המוח; איידס וכן תרופות שונות. ישנו חשד כי השמנה קיצונית עלולה לפגוע באיתות להפריש טסטוסטרון.

אם אתם חוששים כי התפתחה אצלכם הבעיה, מומלץ לפנות לאנדוקרינולוג. הבדיקה היא ישירה יחסית - מדידת רמות הטסטוסטרון בדם, שאותה מומלץ לבצע בשעות הבוקר. אם אכן נקבע כי ישנה בעיה אך לא יודעים את מקורה, ניתן לזהותה באמצעות הדמיית מוח, הדמיה של האשכים, אנליזה של הזרע, בדיקות גנטיות ולעתים גם ביופסיה של האשך. ברגע שאותרה הסיבה לבעיה, ניתן לטפל בה ישירות. כמו כן ניתן לטפל בסימפטום של מחסור בטסטוסטרון.

המטרה העיקרית של מתן טסטוסטרון באמצעים חלופיים היא בדרך-כלל להחזיר לגבר את היצר המיני, לאפשר פוריות ולמנוע אוסטיאופורוזיס. תופעות לוואי חיוביות הן תחושה של התחזקות גופנית, עלייה בערנות ותחושה כללית טובה יותר. אם הבעיה היא בבלוטת יותרת המוח, לעתים ניתן לתת במקום הטסטוסטרון, הורמונים המשפיעים ישירות על הבלוטה. שיטה זו מעודדת גם ייצור זרע.

הפתרון: תוספת טסטוסטרון

קיימות כמה שיטות של מתן תוספת טסטוסטרון. השיטה הנפוצה ביותר היא הזרקה לשריר. זוהי שיטה יעילה ובטוחה, אך כואבת. מדבקת טסטוסטרון היא פתרון שחוסך את הזריקה הכואבת, אך אינו נחשב לנוח במיוחד. חלק מהמשתמשים מפתחים פריחה והמדבקה גם מצריכה התעסקות - יש לוודא כי היא מוצבת במקום הנכון, על עור לא שעיר ולא רטוב, ונשארת במקומה. במקום המדבקה אפשר לבחור בג'ל שאותו מורחים באזור הבטן, הזרוע או הירך. עוד שיטה היא חומר דמוי-מסטיק שאותו מותחים על פני תקרת חלל הפה. החומר עובר למחזור הדם דרך רירית הפה. ישנו חשש קל לכאבים ולגירוי באזור שבו מודבק החומר לתקרת הפה וייתכן גם טעם מר. ניתן גם ליטול טסטוסטרון בבליעה, אולם הדבר אינו מומלץ בעיקר בצריכה לאורך זמן, שכן החומר יכול לגרום לבעיות בכבד ולהגביר את הסיכון למחלות לב.

מומלץ לגבר מבוגר עם מחסור בטסטוסטרון לנקוט צעדים נוספים כדי למנוע אוסטיאופורוזיס, כלומר להתעמל באופן סדיר ולצרוך כמויות מספיקות של סידן וויטמין D.

חשוב מאוד לא להתפתות ליטול מנות יתר של טסטוסטרון. זהו אחד ההורמונים המשמשים כסם לא חוקי לספורטאים, וגברים עשויים לחשוב כי נטילתו תהפוך אותם ל"גבריים יותר" גם אם רמות ההורמון בדם אינן נמוכות. אמנם החומר בונה מסת שריר, מצמיח שיער גוף ועשוי להעמיק את הקול, אך יש לו גם תופעות לוואי שליליות - צבירת נוזלים, נשירת שיער הראש, החמרה בבעיות של דום נשימה בשינה, עלייה בסיכון לגידולים שפירים בערמונית והחמרה של סרטן ערמונית אם הוא כבר קיים, החמרה של סרטן שד גברי, התכווצות אשכים, עלייה בלחץ הדם ואקנה. כמו לגבי רוב החומרים - הכי בריא להיות בנורמה.

יועץ למדור: ד"ר אבי וינר, מנהל המכון לרפואה תעסוקתית וסביבתית במרכז הרפואי רמב"ם