היפנים מחפשים הזדמנויות בישראל, בוורטקס הם כבר שמו 80 מיליון דולר

יורם אורון, מייסד קרן ורטקס, ודוד הלר, שותף בקרן, חושפים לראשונה את רשימת המשקיעים בקרן, הכוללת את היטאצ'י, נומורה ואחרים, ומסבירים איך הן עזרו לאקטימייז, פאוארדיזיין וחברות אחרות

קרנות ההון סיכון גאות תמיד לספר על פורטפוליו ההשקעות שלהן אבל את זהות המשקיעים בהן עצמן הן שומרות בסוד. לעתים, מתפרסמת זהותו של משקיע כזה או אחר - על פי רוב יהיו אלה משקיעים מוסדיים אמריקניים - כאשר הטיפוסיים שבהם יהיו קרן פנסיה של מורי אורגון או מדינת ניו-יורק.

על גופי השקעה אקזוטיים יותר, כמו למשל יפניים, כמעט ולא שמענו. והנה, בקרן ההון סיכון ורטקס, שמנהלת 626 מיליון דולר, מסתבר שיש 18 כאלה והם השקיעו בה עד היום כ-80 מיליון דולר.

יורם אורון, מייסד ושותף מנהל בקרן ורטקס שהצטרף למשלחת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ליפן לפני כשבועיים, מספר שרמת העניין של גופים יפניים - פיננסיים או תעשייתיים - גדולה. הוא צופה שבקרוב נראה כאן הרבה יותר יפנים משקיעים בניירות ערך סחירים, בחברות טכנולוגיה או בעוד קרנות הון סיכון.

"חלק מהמשקיעים שלנו היו נוכחים במפגשים עם אולמרט", אומר אורון. "התעורר עניין בטכנולוגיה הישראלית, בעיקר במיזם המכונית החשמלית של שי אגסי, Better Place, שהביא 400 איש למפגש ההסברה שלו. ראינו גם התעניינות בחברות סחירות ישראליות ואנחנו מתחילים לראות ברוקרים יפנים שקונים מניות בעיקר בחברות טכנולוגיה. אני מאמין שהצעד הבא יהיה השקעות של ישראלים ביפן".

לדבריו, גם השקעות של גופים יפנים בקרנות הון סיכון ישראליות צפויות להתעורר. "אנחנו שומעים גם מהמשקיעים שלנו שהם נפגשים עם קרנות ישראליות ולומדים להכיר", הוא אומר.

החדירה היפנית של ורטקס החלה כבר לפני שמונה שנים, כאשר היא קנתה את חברת הניהול של קרן הפרייבט אקוויטי, IIF. דוד הלר, שהיה שותף בקרן, הוא בעל ניסיון ביפן שכן למד, עבד וחי שם חמש שנים. הוא אחראי, בין היתר, על הקשר היפני.

הלר מסכים כעת לחשוף לראשונה חלק מהשמות של הגופים שהשקיעו בקרן - גופים תעשייתיים ופיננסיים. "בצד התעשייתי נמצאות החברות היטאצ'י, פוג'יטסו, MPT שהיא חברת המולטימדיה והמובייל הגדולה בעולם, סייקו, אדוונטק שעוסקת בציוד בדיקה לתחום המוליכים, מורטה ואחרות. בתחום הפיננסי השקיעו בנו גופים כמו נומורה, ניקו ו-Aizawa".

הלר אומר שריבוי המשקיעים היפנים בקרן, במיוחד בקרב החברות התעשייתיות, מסייע לתמיכה בחברות הפורטפוליו וחשיפתן לשוק היפני. "בנוסף, המשקיעים בקרן משקיעים מידי פעם בחברות מסוימות באופן ישיר".

כך, מספר אורון, אקטימייז הוצגה בפני היטאצ'י, "כי חשבנו שדרכה נגיע ללקוחות הפיננסים ביפן, ואכן כך היה. גם וולטייר חתמה על הסכם עם מפיץ גדול ביפן באמצעות חבירה למשקיעים שלנו. בעבר הצגנו את פאוארדיזיין לפוג'יטסו, שהייתה הלקוחה היפנית הראשונה הגדולה שלה שבאמצעותה יכלה לצאת לנאסד"ק".

*מה לגבי השקעות ישירות?

הלר: "לפני שבוע MPT השקיעה ב-WisAir. ניקו, למשל, השקיעה ישירות ב-Extricom. אנחנו פועלים מול המשקיעים כדי לסייע להם ביצירת הזדמנויות נוספות בישראל, מעבר לתחום ההון סיכון".

*מה יגביר את זרימת היפנים לכאן?

אורון: "השיפור הגדול ביחסים הפוליטיים בין המדינות והביקורים ההדדיים נותנים לגיטימציה לחברות הגדולות לחשוף את עצמן בישראל. כיום אנחנו רואים שהתאגידים הגדולים ביפן שוקלים הקמת פעילות פיתוח והשקעה בישראל".

מבלי לקלקל ליורם אורון את המסיבה, עמיר פומרנץ מחברת טריאנגל טכנולוגיות, המספקת שירותים לחברות טכנולוגיה ישראליות המעוניינות לפעול ביפן, מודה שוורטקס היא תופעה בולטת לאור מספר המשקיעים וההון היפני המושקע בה. "אנחנו לא רואים רוח תזזית בשוק היפני. בוודאי לא משהו מקביל למה שהתרחש בשנת 1999, כאשר הייתה לכאן נהירה יפנית. אחרי שהם נכוו הייתה נסיגה וכעת הם חוזרים לאט ובזהירות.

"אנחנו רואים כעת בעיקר עניין של חברות תעשייתיות בחברות טכנולוגיה ישראליות. היפניות משקיעות או חותמות על הסכמי שיתוף פעולה הן כדי להיחשף לטכנולוגיה חדשנית והן כדי לקבל זכויות שימוש. אם כבר, הייתי אומר שישראל היא בעמדת חולשה מבחינת ההשפעה על המסחר ההדדי. מדינות כמו גרמניה, שוויץ או איטליה מסייעות, גם ברמה הפוליטית לחברות שלהן לחדור לשוק היפני". *