הנקראות ביותר

אודי מנבר, סגן נשיא בגוגל, בראיון בלעדי: "מנוע חיפוש מושלם - חלום שלא יתגשם"

"הציפיות של המשתמשים גדלו; האלגוריתם שלנו בנוי עכשיו מאלפי חלקים שונים - כל חלק מטפל באספקט אחד של בעיית החיפוש, והטריק הוא לשלב אותם ולגרום להם לעבוד ביחד"

יש כאלה שיוצאים למסעות חיפוש במזרח הרחוק. מסע החיפוש של ד"ר אודי מנבר, סגן נשיא להנדסה בגוגל , מתרחש במטה החברה בעמק הסיליקון. מאז 1989, כאשר שימש כמרצה למדעי המחשב באוניברסיטת אריזונה, הוא עוסק בתחום החיפוש, חי אותו ונושם אותו. מנבר מתגאה על כך שב-1992 הוא כבר פיתח והשיק מנוע חיפוש וכלי פיתוח אחרים, זה היה עוד לפני השקת מוזאיק, אותה תוכנת המחשב ששימשה כשפה הבסיסית לכתיבת אתרי אינטרנט.

"אנשים דיברו אז על 'מהפכת המידע', ואיפה יאחסנו את כל המידע הזה, ואני הבנתי שנצטרך לחפש גם בתוך המידע הזה ולא רק לדאוג לאחסון שלו", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס". "כשהיו שואלים אותי באוניברסיטה מה התחום שלי והייתי עונה: 'חיפוש', אנשים היו מרימים גבה ושואלים בצחוק אם איבדתי משהו". על שאלת ה-45 מיליארד הדולר - הרכישה המתוכננת של יאהו על-ידי מיקרוסופט, בגוגל לא מדברים, אף שהמהלך ישנה מהותית את יחסי הכוחות בקרב ענקיות האינטרנט.

מנבר, שמסרב לחשוף את גילו, חי בארה"ב כבר 30 שנה. את התואר הראשון הוא סיים בטכניון, ואת הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת וושינגטון. ב-1998 עזב את האקדמיה לטובת יאהו, שם שימש כמדען ראשי ומנהל מחלקת החיפוש. התחנה הבאה היתה סגן נשיא בכיר באמזון. תחת כנפי החברה הוא הקים את החברה הבת 9A, שפיתחה מנוע חיפוש משל עצמה.

בתחילת 2006 הוא נענה להצעה שאי אפשר לסרב לה, ועבר לנהל את מחלקת המחקר בגוגל בתפקיד של סגן נשיא. בנוסף אליו, יש בגוגל שני סגני נשיא נוספים להנדסה, ובסך הכול 30 סגני נשיא. "הכול כאן גדול יותר, עמוק יותר", הוא מתקשה להסתיר את ההתלהבות מגוגל גם שנתיים אחרי שהחל לעבוד בשורותיה. וקשה להאשים אותו. סיור קצר בין רחבות הדשא הגדולות, הבניינים המודרניים והעובדים הפזורים בשמש הקליפורנית המחממת, לבושים בג'ינס ובסניקרס, היו מעוררים גם באייל פלד רצון לזנוח את העבודה שלו ולהצטרף לשורות גוגל.

את האווירה השמשית מרגישים גם בתוך המשרדים. "אני לא אומר לאף אחד מה לעשות", אומר מנבר, "אין פה הוראות. אני פשוט מנסה לשכנע את המהנדסים שתחתי שנכון לעשות שינוי זה או אחר".

תחת מנבר עובדים מאות מהנדסים (הוא מסרב למסור מספר מדויק), וכולם יחדיו אחראיים על תחום ה-Search Quality, הדירוג בעמודים. אם תקישו "אודי מנבר" בגוגל או "אייל מרקוס", מנבר יהיה זה שיגיש לכם את התשובות מדורגות לפי החשיבות הגוגלאית. ליתר דיוק, האלגוריתמים, שמנבר וצוותו מפתחים ומשפרים, יעשו זאת. "אנחנו מסתכלים על מיליארדי דפי האינטרנט, ובוחרים את עשרת העמודים הכי רלבנטיים ומדרגים אותם", מסכם מנבר את העבודה.

* כמה חיפושים יש ביום?

"אנחנו לא מוסרים מספרים מדויקים. אנחנו פשוט אומרים מיליונים". אפשר להעריך בזהירות שזה אנדרסטייטמנט וכי מדובר במיליארדים של שאילתות ביום, שמקבלות תשובות - טובות יותר וטובות פחות.

"כשהתחלתי לעבוד על החיפוש, זה היה פשוט", מסביר מנבר את המורכבות, "מספר הדפים היה קטן יחסית. היום הגענו לנקודה שבה יש כל-כך הרבה שפות, צרכים ואינפורמציה, שהאלגוריתם הישן פשוט לא עובד. אנשים חושבים על גוגל כעל האלגוריתם הישן שהתחיל את הכול ושוכחים שזה היה בסוף שנות התשעים. עברו מאז עשר שנים ומה שיש לנו עכשיו הוא כבר שלושה דורות אחרי. אנחנו כל הזמן מוסיפים ידע עמוק של השפה, של השאילתות, של המשתמשים".

תיאבון בריא

את האתגר העומד בפני מנבר ואנשיו אי אפשר למדוד בגודל ובמהירות, אלא בשביעות הרצון של המשתמשים - ממש כמו שירות במסעדה. התיאבון למידע זינק, כך גם הכמות ודרישות הקהל.

"הציפיות של המשתמשים גדלו מאוד, וזה השינוי הגדול", אומר מנבר ומסביר ש"האלגוריתם שלנו עכשיו בנוי מאלפי חלקים שונים. כל חלק מטפל באספקט אחד של בעיית החיפוש, והטריק הוא לשלב אותם ולגרום להם לעבוד ביחד".

גוגל פועלת רק באמצעות האלגוריתם. למהנדסיה, למנבר ואפילו לצמד המייסדים לארי פייג' וסרגיי ברין, אין את היכולת הטכנית להשפיע על תוצאות החיפוש. הכול נעשה רק באמצעות שינוי האלגוריתם, שיגרום לשינוי בדירוג התוצאות. מנבר אינו יכול להפוך את התוצאה החמישית לתוצאה הראשונה בעמוד, הוא יכול רק לשנות את האלגוריתם וכך להשפיע על דירוג של אלפי תוצאות. "מאוד פשוט לבנות מערכת שתאפשר לנו לשנות תוצאות, אבל אנחנו מעדיפים להקשות על עצמנו ולהפוך את התוצאות ליותר אובייקטיביות", הוא אומר.

400 שינויים בשנה

הפסיפס האדיר הזה המכונה "האלגוריתם" משתנה כל הזמן וכך בשנה שעברה לבדה ערכה גוגל יותר מ-400 שינויים בפסיפס הזה. על הגדולים שבהם מנבר לא מוכן לדבר, אבל כן נותן דוגמה לשינוי קטנטן שעשתה גוגל לא מזמן: חיפוש אחר ראשי תיבות בעברית. המנוע הגוגלי מזהה מרכאות בתור ציטוט, וקשה היה לו לעכל ראשי תיבות בעברית שנראות אותו הדבר. מהנדס של גוגל מחיפה העלה את הבעיה, ומהנדסי גוגל בעמק הסיליקון מצאו לה פתרון. "זו בעיה מעניינת", אומר מנבר, "והיה קל יחסית לפתור אותה. כאלה יש מאות ואלפים".

ככל שהאינטרנט מתפתח והדרישות עולות, כך הופכת עבודתו של מנבר למאתגרת יותר. "מה שאנחנו מנסים לעשות היום זה 'להבין' את האדם, להסתכל על הכול גם מהצד של השאילתה ולא רק של המידע שקיים שם. אנחנו מנתחים את השאילתה לעומק וגם את הקורלציה בין מילות המפתח. פעמים רבות אנחנו מתרגמים את השאילתה למשהו מורכב יותר, שהוא קרוב יותר למה שהמשתמש התכוון ואנחנו מנתחים את הידע בהתאם".

האלגוריתם הגוגלאי מנתח את הידע שקיים בחוץ, מנתח את השאילתה, את הצורך של המשתמש, ולבסוף ממזג בין השניים. נשמע כמו כאב ראש? לא עבור מנבר. הנושא של חוויית המשתמש מעסיק אותו יותר ויותר, עד לרמה שהוא רוצה אפילו לחנך את מאות מיליוני הצרכנים של גוגל.

"אנחנו עושים את רוב העבודה בחיפוש, אבל אנחנו לא יכולים להיות מושלמים. הייתי רוצה שאנשים ישלחו שאילתות מורכבות יותר, שיספרו לנו יותר מה הם צריכים", הוא אומר, "אני עובד על מעין תוכנית לימודים שתלמד משתמשים איך לחפש יותר טוב. ללמד ילדים ותלמידים איך לחפש יותר טוב זה ללמד כישור חשוב, והנושא הזה כל-כך חדש שמעט מאוד אנשים עובדים על זה. אני יודע שאם אנשים יהיו טובים יותר בחיפוש, הם יקבלו תוצאות טובות יותר".

חיפוש נישה

בשנים האחרונות החלה מגמה של נישתיות מנועי חיפוש. מנועים חדשים מבטיחים חיפוש ממוקד בנושאי בריאות, קניות ונושאים אחרים ונשאלת שאלה אם העולם הולך לכיוון מספר מנועי חיפוש לפי הנושא. "להיפך", קובע מנבר. "אנחנו רוצים שאנשים יבואו לגוגל, שישימו את כל השאילתה בתיבת חיפוש אחת, ושזה יהיה התפקיד שלנו לספק את התשובה הטובה ביותר".

כחלק מאותו מרכוז של החיפוש השיקה גוגל בשנה שעברה את Universal Search, מה שהכניס לדף התשובות שלנו גם תוצאות של בתי עסק מקומיים, כתבות חדשות, וידיאו ותמונות. גוגל מנסה לזהות בדיוק את הצורך, ולהציע את כל סוגי המדיה שיתנו מענה, הכול בעמוד אחד.

* זה קצת מסוכן, לא? מה אם תיכשלו במתן מענה?

"זה ייכשל רק אם לא נעשה עבודה טובה. אם אתה רוצה וידיאו או תמונות ואנחנו לא יודעים להראות לך את מה שרצית זה כישלון, אבל אם נעשה את זה טוב, למה שתצטרך לבחור בין חמישה או עשרה מקומות שונים לחיפוש ולא תלך למקום אחד?".

בעורפה של גוגל נושפות מתחרות גדולות כגון מיקרוסופט ויאהו ועוד עשרות חברות סטארט-אפ שחולמות להיות הגוגל הבאה כמו סנאפ, Hakia, פאוואר-רסט ו-ChaCha. לפי נתוני איגוד הקרנות האמריקני, מאז 2004 ועד היום הושקעו כמעט 350 מיליון דולר בלא פחות מ-79 חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיה של חיפוש. מנבר לא מודאג.

"אנחנו פועלים לעומק יותר מאחרים, יש לנו אנשים טובים יותר", הוא מעיד על עיסתו המקוונת. "יש לנו אנליזה של כמה טובות התוצאות של מנוע החיפוש שלנו לעומת אחרים, ואנחנו רואים שהפער בין המנוע שלנו למנוע של מתחרות רק גדל".

ומה יהיה בעתיד? כמי שמשחק על המגרש של האינטרנט מראשית הדרך, ודאי שיש לו תובנות לגבי העתיד של הרשת. "אם היית שואל אותי לפני חמש שנים אם ב-2008 היינו יכולים לעשות מה שאנחנו עושים היום, הייתי אומר שלא. כל חמש שנים בשבילי זה מדע בדיוני. מנוע החיפוש הראשון מ-1993-1992 שמושווה לזה של 1998, הוא מדע בדיוני. כשמשווים את המנוע של גוגל ב-1998 לעומת זה של 2002-2003, כאשר הטכנולוגיה של גוגל היתה יחסית טובה, זה גם מדע בדיוני. כך לגבי היום".

* אם כך, האם בנייה של מנוע חיפוש מושלם היא מדע בדיוני?

"אני ריאלי", הוא אומר, "אני יודע שזה כנראה לעולם לא יקרה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות