חקלאות מודרנית בעולם הגדרות ישן

למרות הירידה בתמיכות ממשלתיות בחקלאים, באמצעות מחקר ופיתוח הפכה ישראל, המדברית ברובה, ליצואנית של תוצרת חקלאית מודרנית, כמו מזון אורגני וזנים חדשים הנשענים על הנדסה ביולוגית, טעמים וצבעים חדשים לירקות ופירות, זני פרחים חדשים, טכנולוגיות חדשות - פרי פיתוח חממות שיוחדו לכך, מערכות השקיה מבוקרות, ביו-טכנולוגיה, אגרו-ביולוגיה, גנטיקה וכדומה. התפתחות החקלאות המודרנית, בה קנתה לעצמה ישראל שם בינלאומי, מאפשרת, לדעת גורמים מקצועיים, את המשך קיומה והישרדותה של המערכת החקלאית בישראל.

פיתוח ומחקר פירושם החדרת שימושים נוספים המשרתים את תכלית הפיתוח. מבחינה מעשית, לצד השימוש החקלאי יתווספו שימושי שירות כמו משרד, מעבדה, חדרי מיכון, בקרה וכד', אשר כולם משרתים את המטרה העיקרית - פיתוח חקלאות מודרנית. שינויים אלו בעולם המודרני מחייבים שינויים בסוגי העיבוד והשימוש החקלאיים משהיו נהוגים לפנים.

בחקיקה המצב שונה, ולעתים ההפרדה בין השימושים הינה מלאכותית. למשל, שדה חקלאי הכולל בית אריזה למיון ואחסנה - האם הוא עונה על הגדרה של שימוש חקלאי, או אחסנה? חממה חקלאית, שלידה מעבדה לפיתוח זנים חדשים או כימיקלים לשימוש חקלאי, האם עונה על הגדרת עיבוד חקלאי, תעשייה או משרדים? הגדרה שונה יכולה להשפיע על סיווג שונה לצורך היתרי בנייה, ארנונה, אגרות בנייה, היטלי השבחה וכדומה, ובכך לשנות באופן משמעותי את המטלות הכספיות המוטלות על החקלאי.

בחוק מס רכוש וקרן פיצויים משנת 1961, כמו גם חוק ההתיישבות החקלאית משנת 1967, מוגדרת קרקע חקלאית על בסיס השימושים שאפיינו את השוק החקלאי אז. גם בתחום חקיקת המשנה (תב"עות) האבחנה אינה ברורה. ברצף ההגדרות שבין השימוש החקלאי לשימוש המסחרי/תעשייתי, ההפרדה בין השימושים הופכת להיות פחות ופחות ברורה וחדה. לעומת זאת, החוק מעדיף הגדרות חד-משמעיות, שלא מכירות בשינויי הזמן ובצרכים המשתנים. כתוצאה מכך עלולים מעבדים חקלאיים להיפגע.

אי התאמת ההגדרות בחוקי המס לשימושים החקלאיים המודרניים עלול להוות בסיס להטלת מס גבוה היוצר חסרון כיס לחקלאי המבקש לשרוד בעולם המתפתח והמשתנה.

הכותב הוא שמאי מקרקעין מומחה בתכנון עירוני, מרצה בתוכנית ניהול עסקי בנדל"ן של לה"ב.