מבחן דרכים: יונדאי 30-I

מחסור בשוק במכוניות בתצורת סדאן הביא לפריחה מחודשת של דגמי ההאצ'בק. העיצוב של היונדאי I-30 החדשה אמנם לא מסובב ראשים אך היא בעלת קווים נאים, תא נוסעים מרווח, יציבות וספיגת זעזועים טובה

אחד השינויים השיווקיים החשובים ביותר שהתחוללו בשנים האחרונות בשוק הרכב הישראלי, מתרחש בעצם הימים האלה. אחרי שנים ארוכות שבהן הפגין פלח המשפחתיות הישראלי נאמנות כמעט מוחלטת לתצורת הסדאן - דהיינו ארבע דלתות ובגאז' ארוך ונפרד מאחור - מתחילים הלקוחות לגלות פתיחות כלפי מכוניות בתצורת חמש דלתות (האצ'בק).

בעבר השינוי הזה נראה בלתי אפשרי. כמו בהרבה מדינות בעולם השלישי, גם בישראל נתפס אורך הרכב כאינדיקציה לסטטוס סוציו-אקונומי וגרסאות ה-5 דלתות זכו לכינוי העממי "קצרות". איזה לקוח נבון יעלה בדעתו לשלם את אותו מחיר עבור "פחות מכונית"? כתוצאה תפסו גרסאות החמש דלתות נתח ממוצע של פחות מ-5% מכלל המכירות בישראל, וגם אלה התמקדו במותגי הרכב האירופאים.

אבל בחודשים האחרונים התרחש צירוף מקרים מעניין, שיצר את הבסיס לשינוי בהעדפות. מצד אחד נוצר בשוק מחסור במשפחתיות סדאן מקובלות בשל עודפי ביקוש. מצד שני נעלמו מהשוק (או התיישנו) חלק מדגמי "הלחם והחמאה" של שוק משפחתיות הסדאן. הדגמים שהחליפו אותם, הגיעו בתצורת חמש דלתות בלבד. הדבר הוביל אפילו את לקוחות הציים הסופר-שמרניים לרכוש מכוניות האצ'בק בכמויות נכבדות ואת השינוי ניתן לראות בטבלת המכירות בצורת עליה של כמעט 7% במכירות של משפחתיות האצ'בק.

יונדאי 30-I

אחת המכוניות שמובילות כיום את השינוי היא היונדאי 30-I החדשה. קודמתה, האלנטרה סדאן, הייתה בעבר נכס צאן ברזל של ציי הרכב, ובשיא תהילתה גם אחת מארבע המשפחתיות הנמכרות בישראל. אבל הזמנים משתנים ואת יונדאי מעניין כיום בעיקר השוק האירופאי, שמעניק עדיפות מוחלטת לתצורת החמש דלתות.

פזילה לפולקסווגן

את האוריינטציה האירופאית ניתן לראות לא רק בתצורת המרכב אלא גם בעיצוב, שהיה יכול להשתלב בקלות במערך הדגמים של כל יצרן אירופאי. זוהי מכונית עם קווים ידידותיים לעין, קימורים מוצקים שנמתחים כלפי החלק האחורי, מרווחי גוף הדוקים ויציבת כביש שמשדרת יעילות מרחבית. זו אמנם לא מכונית שעוצרת את התנועה ברחוב, ולא זכינו על סיפונה להרבה תשומת לב. אבל בצבעים הנכונים ועם חישוקים רחבים היא יכולה לקבל גם חותמת הכשר "אופנתית".

גם תא הנוסעים אירופאי מאד בעיצובו עם פזילה בולטת לכיוון הסגנון של קבוצת פולקסווגן. לוח המחוונים, למשל, נראה כאילו נלקח בשלמותו מהגולף - כולל מסך ה-LCD הרבוע שממוקם בין שני המחוונים הראשיים. למי שעדיין לא הבין את הרמז הוסיפה יונדאי תאורת ניאון כחלחלה, מהסוג שכבר הפך לסימן ההיכר של פולקסווגן. איכות החומרים לא גרמנית אולם הפער הולך ומצטמצם. חומרי הפלסטיק והריפוד מרגישים איכותיים למגע, החלקים השונים חוזרים למקומם באיטיות נעימה ואין שמץ לצלילים מיותרים בעת מעבר על מהמורות. בעיצוב המושבים עצמם יש עדיין מקום לשיפור, במיוחד בתמיכה לגב התחתון בנסיעות ארוכות טווח, אך פרט לכך הנדסת האנוש יעילה מאד.

תא הנוסעים מרווח יחסית לקבוצתו בזכות שילוב של גג גבוה, ירכתיים רחבים, חלונות גדולים ובסיס גלגלים באורך 2.65 מ', שהוא מהארוכים בקבוצתו. היושבים מאחור נהנים ממרחב מכובד לרגליים ולכתפיים מאחור ותנוחת הישיבה מלפנים גבוהה יחסית ונוחה לכניסה ויציאה. תא המטען מסתפק ב-340 ליטר בלבד אולם מי שיוותר על נוסעים מאחור יוכל לדחוס לתוכו עד 1250 ליטר.

ה-I-30 משווקת בארץ עם מגוון מנועי בנזין ודיזל אולם הדגם הנמכר ביותר מצויד במנוע 1.6 ליטר בנזין. זהו מנוע מודרני עם תזמון שסתומים משתנה, שמניע בין השאר את הקאיה "סראטו" ודגמים נוספים מקבוצת יונדאי. הוא מייצר הספק מכובד של 122 כ"ס, שמציג אותו גבוה בצמרת קבוצתו ומעניק לו ביצועים סבירים על הנייר, דוגמת תאוצה מאפס למאה ב-12.1 שניות ו-196 קמ"ש, ותחושה רפלקסים זריזים. עם זאת המנוע מייצר את עיקר הדחף שלו בסל"ד גבוה מאד (6,200) וכדי להגיע אליו צריך להתגבר על משוכת רעש מכני מעל 4,000 סל"ד. למרות בידוד הרעשים המצוין של הרכב, צליל המנוע מצליח לחדור לתא בעת האצה והיעדר הילוך חמישי בתיבה האוטומטית מקשה על הרגעת המנוע בעת שיוט מהיר על האוטוסטראדה. בסך הכל המנוע עושה את העבודה אך התחושה הכוללת היא שה-I-30 תרגיש יותר בנוח עם מנוע גדול יותר או לפחות יותר עתיר מומנט - דוגמת טורבו דיזל בריא.

רהיטות ורכות

השווקים העיקריים של יונדאי באירופה הם מדינות מרכז ומזרח היבשת, שאינן מצטיינות בכבישים משובחים והייעוד הגיאוגרפי הזה בולט בכיול הרך של הבולמים. המכונית נותנת תחושה רכה יותר מרוב מתחרותיה המערב-אירופאיות ומתברכת בספיגת זעזועים טובה, שמתאימה מאד לרצועות האספלט המוזנחות שלנו. גם התנהגות הכביש נעימה, צפויה ובטוחה, עם הגה חשמלי, שמגיב בצורה מדויקת. את הקרדיט לרהיטות ניתן לזקוף בין השאר לקשיחות המבנית הרבה של השלדה ולמתלה אחורי רב-חיבורי מתוחכם ויקר יחסית, שמזכיר את הפורד פוקוס. בשורה התחתונה להתנהגות הדינמית אין ערך מוסף ספורטיבי, אך היא מתאימה מאד לדרישות הישראליות בפלח הזה.

יונדאי I-30 עם מנוע 1.6 ליטר ואבזור בטיחותי תקני מכובד, שכולל 6 כריות אוויר ומערכת בקרת יציבות, עולה בישראל 114 אלף שקל ומשובצת בקבוצת שווי שימוש 2. דגם מאובזר יותר, עם חישוקים רחבים וציוד נוחות נוסף, עולה 122 אלף שקל. מחיר דגם ה-2 ליטר מזנק ל-133 אלף שקל. המחירים האלה תואמים את המקובל בפלח ומציע שילוב אטרקטיבי של איכויות אירופאיות במחיר קוריאני. נכון לרגע זה תצורת החמש דלתות בלבד שלה לא נתקלת בבעיות שיווקיות מיוחדות, אולם ימים יגידו האם השינוי יהיה עקבי.

זכות:

מרווח פנים, יחס אבזור/ממדים/מחיר, איכות גימור וייצור, נוחות נסיעה

חובה:

נפח תא מטען מוגבל, מנוע קולני תחת עומס

מתחרות:

סובארו אימפרזה, סיטרואן C4, טויוטה אוריס ועוד

האצ'בק עולה

סובארו B3

ה-B3 (שעדיין נקראת "אימפרזה" בשאר העולם), ניצבת בעמדה שיווקית דומה לזו של ה-I-30: החל מהשנה היא משווקת בגרסת האצ'בק בלבד מול שלל מתחרות-לשעבר, שנשארו בתצורת סדאן. בינתיים זה לא הפריע למכירותיה וגם לא מנוע בנפח 1.5 ליטר. היא מכונית מרווחת, עם בסיס גלגלים גדול, תא נוסעים מודרני ומרווח, תא מטען קטן, מוניטין שמירת ערך ואיכות ייצור וגימור גבוהה. לדגם ה-2 ליטר שלה, שמתחיל ב-128 אלף שקל, יש הנעה כפולה-קבועה מתוחכמת.

פיז'ו 308

נכון לעכשיו, צפויה הפיז'ו 308 ליפול מחוץ לתחום של קבוצת שווי שימוש 2. אולם במחירים שיתחילו באזור ה-120 אלף שקל היא עדיין צפויה להציב תחרות בפלח משפחתיות ההאצ'בק. זוהי מכונית ארוכה, רחבה, גבוהה ומרווחת יותר מה-207 שאותה היא מחליפה, ויש לה עיצוב סולידי מבחוץ ומבפנים. תא הנוסעים מייצג קפיצת מדרגה עבור המותג עם איכות ייצור "גרמנית", שלל מערכות היי-טק ועד 9 כריות אוויר. הגרסאות האוטומטיות כוללות מנוע 1.6 ליטר בנזין בהספק של 120 ו-140 כ"ס וטורבו דיזל בנפח 1.6 ליטר ו-2 ליטר עם בחירה בין תיבה אוטומטית מקובלת לרובוטית. לארץ היא תגיע במחצית הראשונה של השנה הבאה.

קאיה CEED

למשפחתית של קאיה (מקבוצת יונדאי) יש קרבה ישירה ל-I-30. שתי המכוניות פותחו במשותף וחולקות ביניהן פלטפורמה ומכללים מכניים. ה-CEED, שמיוצרת בסלובניה, ממוצבת כאחות היותר ספורטיבית ויוקרתית מבין השתיים, מה שמתבטא גם בתמחור שונה. היא צפויה להיות יקרה ומאובזרת יותר מאחותה לבית יונדאי וכנראה לא תשובץ בקבוצת שווי שימוש 2. על פי התכנון היא אמורה לנחות בארץ באמצע השנה הבאה.