הדרך הגרמנית

ב-2002 החליטה ממשלת ישראל לעודד ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. היום, כ-6 שנים אחרי, ההספק המותקן של ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת עומד על כ-20 מגהוואט, פחות מ-0.2% מכלל הספק המותקן. אז נכון, למדינת ישראל אין מספיק משאבים לאנרגיה הידרואלקטרית ואנרגית רוח, אולם עדיין ניתן היה לממש את ההחלטה תוך שימוש ביתרון היחסי המצוי בישראל - אנרגיית השמש.

בגרמניה ב-2007, כ-14% מצריכת החשמל סופקה ממתקני אנרגיה מתחדשת. אם ננכה את משאבי הטבע - רוח ומים - המצויים בגרמניה, עדיין ההספק המותקן של מתקנים פוטוולטאים (PV) בגרמניה, שאינה ידועה כמדינה שטופת שמש, גדל בין 2000 ל-2006 מ-100 לכמעט 3,000 מגהוואט.

כיצד קרה שבעוד שבמדינת ישראל שטופת השמש לא הותקנו מתקנים לייצור חשמל באנרגיה סולארית ובגרמניה הוקמו מתקנים בהיקף של כ-2,900 מגה וואט? הסיבה נעוצה ככל הנראה בסדרי העדיפויות ורצינות הרשויות בקידום ההחלטות לעידוד אנרגיות מתחדשות.

עוד בנובמבר 2002 קיבלה הממשלה החלטה בדבר אימוץ מדיניות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, במסגרתה נקבע כי עד לשנת 2007 יופק לפחות 2% מהחשמל ממתקני אנרגיה מתחדשת. בהתבסס על אותה החלטה פרסמה רשות החשמל, ב-2006, תעריפים למתקנים באנרגיה סולארית. התעריפים שנקבעו באותה החלטה היו נמוכים משמעותית מהתעריפים שהונהגו באותה עת באירופה והם לא שיקפו מדיניות לעידוד הקמתם של מתקנים סולארים, אלא ביטאו מדיניות סביבתית גרידא, לפיה יתוגמל המשקיע באנרגיית השמש כנגד הפליטה הנמנעת.

באוגוסט 2007 החליטה הממשלה להקים צוות להסרת חסמים ולקידום יצור חשמל באנרגיות מתחדשות ובתחילת 2008 הוחלט לעודד ייצור חשמל סולארי, באמצעות הענקת פחת מואץ לצרכי מס הכנסה בגין השקעה במתקנים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת ומתן פטור ממס למכירת חשמל שהופק על ידי יחיד ממתקן PV ביתי. בהחלטה זו תקדמה המדינה וקבעה, כי עידוד הקמת המתקנים לא יתמצא בתעריפים שיקבעו, אלא יכלול תמריצים נוספים בתחום המיסוי.

בגרמניה, כאשר ביקשה הממשלה לעודד הקמתם של מתקני אנרגיה מתחדשת, הכללים העיקרים בחוק נתנו עדיפות לחיבור מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל; הטילו חובה על רכישת החשמל ממתקנים אלה על ידי רשת החשמל וקבעו תעריפים לרכישת החשמל לתקופה של 20 שנים. התעריפים שנקבעו היו כלכליים ויקרים משמעותית מתעריפי החשמל הקונבנציונאליים, אך הם שהפכו את החוק אפקטיבי והביאו להשגת היעד השאפתני של 12.5% מייצור החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת כבר בשנה שעברה, 3 שנים קודם למועד המתוכנן.

ניתן להתווכח האם היה מקום באותן שנים, בהן מחיר חבית הנפט עמד על כ-35 דולר, לנקוט באותה מדיניות, אך לא ניתן להתווכח עם העובדה שמדיניות זו הביאה לתוצאות ממשיות - הפחתה של כ-110 מליון טון בפליטת דו-תחמוצת הפחמן בגרמניה ב-2007 והפיכת תחום האנרגיות המתחדשות לתחום מהותי בכלכלה ואת גרמניה למובילה עולמית בתחום אנרגית הרוח וה-PV.

כיום, כאשר מחיר חבית הנפט עולה על 100 דולר, יש מקום לשקול מחדש את סדרי העדיפויות ביחס לעידוד ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. בשבועות האחרונים אנו עדים לניצנים ראשונים של שינוי, הן בפרסום המכרז להקמת תחנות כוח סולאריות באשלים והן בפרסום כללים לשימוע ביחס להקמת מתקני PV קטנים על ידי רשות החשמל. אם נעניק לניצנים אלה את האפשרות לנבוט, ייתכן ונעמוד ביעד שהוצב - 5% מייצור החשמל על ידי מתקני אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2016.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד מ.זליגמן ושות'