אז מה היה לנו? ביולי 2007 פרץ משבר הסאב-פריים בארה"ב לתודעתנו, זאת על אף העובדה כי ניצניו הראשוניים, כמו גם תמרורי האזהרה נכחו זמן רב קודם לכן. מאז, ועד היום, אנו עדים מידי יום למחיקות של בתי השקעות, בנקים וגופים פיננסיים שונים, וכולם שואלים את עצמם - הגענו כבר לתחתית? ואומרים: "בטח זה יסתיים כשיגמרו המחיקות".
אנו בוחנים אמירות שונות של ענקי השקעות כמו ג'ים רוג'רס, ווורן באפט מחד, כמו גם תחזיות, שחלקן אופטימיות וחלקן פחות, מצדם של גופים שונים כמו IMF, הבנק העולמי וסוכנויות דירוג האשראי השונות, מאידך.
ולפתע, בתוך שלל האירועים ובין כל התחזיות - ממש כמו שאדם בריא מתעורר בוקר אחד ומקבל התקף לב, כי הוא סובל מלחץ דם כבר שנים, ולמרות שאם רק היה שם לב היה יכול לעלות על כך זמן רב קודם לכן, אנו מתעוררים אל מציאות של "אינפלציה עולמית".
לחץ הדם הוא האינפלציה שמבעבעת בעורקינו כבר זמן רב, ומחכה שלקובעי המדיניות ימותו כל השפנים שהוציאו עד כה מן הכובע, בכדי להתמודד עם בעיה שכבר הופכת ללא רלבנטית, לעומת האינפלציה שנוצרה בעקבותיה.
שלב א' של משבר הסאב-פריים הסתיים, וכעת העולם ניצב מול שלב ב' שלו - "אינפלציה עולמית". ומהיכן היא מגיעה? ניחשתם שוב נכון! מנסיקתם של מחירי הסחורות בניצוחו של הנפט שכבר שנים מבעבע בתוכנו ושוק המניות עולה כאילו מדחיק את העניין, ומקווה לטוב. ועדיין, אדישות המשקיעים ממשיכה להתרחש. לא התחלתן של מהומות בעולם, בשל העובדה כי במדינות עניות מתחילים למות אנשים מאחר ואין להם כסף לקנות לחם ואורז יביאו את השינוי המיוחל. אלה הן מדינות ללא כסף, למי איכפת?! רק כאשר יתחילו לרדת שוקי המניות בעולם המערבי אז יפול האסימון אצל המשקיעים, וכרגיל, סביר להניח שגם הפעם זה יקרה מאוחר מידי.
ולמה ששוקי המניות יירדו?
התשובה לכך פשוטה: בהנחה שלסממני הבועה של נסיקת הסחורות אין שחר, ואכן מדובר בשינויי צריכה בסין או במחסור אמיתי כמו הדעה הרווחת היום, הרי שעליית המחירים רק תמשיך להתקיים - נוכח הביקושים הגוברים מידי יום. תחזיות לכך שמחיר הנפט יאמיר ל-200 דולר לחבית, וכי מחירי הסחורות החקלאיות יעלו פי 5 ו-10 ממחיריהן הנוכחיים, נשמעות חדשות לבקרים, ואם זה מה שצפוי לנו, הרי שהאינפלציה הגלובלית של היום היא רק קצה קרחון.
מאז פרוץ המשבר אנו עדים לניסיונותיהם של קובעי המדיניות בארה"ב להמנע מהתדרדרות הכלכלה הגדולה בעולם למיתון, באמצעות חבילות הצלה של בוש, דרך שיפור הרגולציה על-ידי קובעי החוק, ועד הורדות אגרסיביות בריבית מצדו של ברננקי. ובכל זאת, ארה"ב כנראה כבר במיתון, ואם לא די בכך הרי שבנוסף לכל הצרות שהיו עד כה, הרי שכעת זוקפת האינפלציה את ראשה, ומכניסה את כולם לדילמה.
מברננקי דרך טרישה, ועד גלן סטיבנס באוסטרליה הרחוקה, כל נגידי הבנקים המרכזיים בעולם, נלחצים היום בין בין הרצון להוריד את הריבית ולעודד את הצמיחה, ובין הצורך להעלות אותה בכדי להתמודד עם יציבות המחירים.
ומה עם השפנים של קובעי המדיניות? בארה"ב שכבר נמצאת במיתון, נראה שהם כבר מתו, בעוד שבאירופה - השרויה בהאטה בצמיחה, וללא מיתון, השפנים נמצאים רק בשלבי גסיסה מתקדמים.
לא נראה סביר שנוכח הריבית הנמוכה בארה"ב, כי מישהו יכול להמר היום שהמדיניות המרחיבה תימשך שם גם בעתיד, והאמת שזה גם לא רלבנטי כי לאן עוד נותר להם לרדת? בנוסף לכך ואולי אף חשוב מזאת, גם אם ירצה ברננקי להוריד את הריבית בכדי לעודד את הצמיחה, הוא לא יוכל לעשות כן, נוכח התחזיות השחורות ל"אינפלציה גלובלית".
על-כן לא נותרה אלא מסקנה אחת בלבד - הותרת ריבית בשיעורה הקיים במקרה הטוב בטווח הקצר, ובמקרה הרע העלאת ריבית בלתי נמנעת בטווח בינוני רחוק. מה המשמעות? כל כלכלן מתחיל, יודע כי הריבית הינה גורם ההשפעה מספר 1 על שוק המניות, באשר הוא. אם אכן אנו צפויים למגמה של העלאות ריבית בקצבים משתנים באירופה, אסיה, וארה"ב, הרי ששוקי המניות יהיו חייבים לשנות מגמה - ולהתחיל לרדת.
ומה לגבי הדולר אתם שואלים?
גם הוא מושפע מן המצב באופן ישיר, אך השאלה באיזה אופן? לדעתי הדבר תלוי, בהקשר זה, בעיקר בפערי הריביות בין העולם לארה"ב, אשר מושפעים בראש ובראשונה מקצבי הצמיחה בין המדינות השונות.
אם פניה של ארה"ב אכן מועדות למיתון מתמשך, בעוד שאירופה תמשיך לקרטע מאחור, אך הביקושים מהמזרח יתמכו בה, הרי שההאטה בה תהיה נמוכה מזו של ארה"ב. גם אם תיכנס אירופה למיתון, הרי שמיתון שכזה יהיה חמור פחות מהמיתון שכבר החל בארה"ב.
לנוכח האינפלציה הגבוהה, הרי שהעלאות הריבית בגוש האירו יהיו אגרסיביות יותר על-פי הצורך, לעומת יכולתו של ה'פד', להתמודד עם המצב, מאחר וקצב הצמיחה באירופה אמנם מואט, אך בפחות מההאטה המתרחשת בארה"ב. במצב שכזה, הרי שפערי הריביות בין ארה"ב ובין אירופה, גם אם יהיו העלאות ריבית בארה"ב, ימשיכו להתרחב - לרעתו של ה"שטר הירוק", שימשיך להיחלש מול מרבית המטבעות העיקריים בעולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
