חקר המוח יורד אל העם

למחקרים אקדמיים מתחום המוח יש נטייה להיות מעט תלושים ועומדים באוויר, שכן רק מעטים מהם מגיעים לידי יישום כלשהו. לעתים, המחקרים הללו הם בידור אינטלקטואלי, ולדוגמה מחקר חדש שמצא כי ניתן ללמוד מתוך שינה באמצעות חוש הריח, החוש היחיד שנשאר ערני גם בלילה.

"סטודנטים התבקשו לשחק במשחק הזיכרון, ותוך כדי כך הופץ באוויר סביבם ריח נעים", מסביר דר' דניאל לוי, מנהל הפיתוח המדעי ואחד המייסדים של חברת NCS (NeuroCognitive Solutions). "בלילה, הם התבקשו לישון במעבדת שינה, ובכל פעם שנצפה כי הם נכנסים לשלב שינה עמוק, נתנו להם להריח את אותו הריח שהיה באוויר בעת הלימוד. לסטודנטים אחרים נתנו להריח ריח אחר. בבוקר חזרו על המשחק, וגילו שהסטודנטים שהריחו את אותו הריח בלימודים ובעת שינה, הציגו ביצועים טובים ב-15% במשחק הזיכרון".

אכן, ממצא נהדר שמעורר עוד מגוון שאלות מסקרנות לגבי מהי בעצם הלמידה וכיצד היא מתרחשת. אך מהו הסיכוי שבאמת תלכו לישון מעכשיו עם קש המזרים לכם בושם לתוך הנחיר?

לוי הוא חוקר מוח במעבדתו של פרופ' ידין דודאי, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. השניים לא ערכו את המחקר המתואר לעיל, אבל הם כן עושים הכול כדי להביא אותו אל העם, במסגרת חברת NCS שהקימו יחד עם חברת חושן אליאב. יזם נוסף שהיה בין מקימי החברה הוא גדעון חושן.

באוניברסיטאות ברחבי העולם נצבר בכל יום קלסר חדש של ידע לגבי האופן בו פועלות מערכות הזיכרון והלמידה. אבל אם תנסו לחשוב מתי בפעם האחרונה אתם למדתם מיומנות זיכרון חדשה, בטח תחזרו אחורה עד לתקופת לימודי הפסיכומטרי - וגם שם ודאי לימדו אתכם בעיקר את אותם טריקים שהכרתם לראשונה בתיכון.

ב-NCS רואים הזדמנות אדירה בהבאת חקר המוח אל העם, על ידי שילוב תובנות מן המחקרים בתחומי הלמידה והזיכרון בתחום ההדרכה בארגונים. בכל זאת, קיים הבדל בין NCS לחברת הדרכה קלאסית: חברות ההדרכה מתבססות בעיקר על ידע מתחום הפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית, ולא על תחום חקר המוח.

בדרך כלל אין להן קשר קרוב וישיר עם אוניברסיטה, ולימוד השיטות החדשות הוא בכנסים ואירועים, כאשר כולם מיישמים שיטות דומות שרבות מהן מפותחות בשטח ולא באקדמיה. הדגש הוא בדרך כלל על האופן שבו צריך להתנהג המדריך, על כלי העזר הנכונים ועל ארגון חומר הלימוד, ופחות על ההבנה העמוקה איך המוח לומד וזוכר.

הרעיון של NCS הוא אחר. לוי נותן עוד דוגמה: "רבים יודעים לדקלם כי יש הבדל בין זיכרון דקלרטיבי, הנלמד מספרים, וזיכרון פרוצדורלי הנלמד מתוך עשייה. אך מי יודע לומר, על בסיס המחקר המדעי, אילו משימות כדאי ללמוד כך ואילו כך? יותר מדי פעמים אפשר לראות אנשים מדקלמים פרוצדורות וזה לא יעיל בעליל".

לא מחפשים כסף

החברה הוקמה כחברה בת של חברת חושן אליאב, העוסקת בהנדסת מערכות ומספקת מערכות שליטה ובקרה, סימולציה ומרכזים לניהול משברים (אמיתיים, לא תדמיתיים), עבור ארגונים גדולים. לחברה חממה טכנולוגית משלה לפיתוח רכיבים בפתרונות שהיא מציעה, וכן יש לה יחידת הדרכה המטמיעה את הפתרונות בארגונים, ומכאן הקשר ל-NCS.

NCS הוקמה בהשקעה של כמה מאות אלפי שקלים, ולדברי מנהליה אין לה צורך כרגע בגיוס מזומנים, אך ייתכן שתחפש שותף אסטרטגי לקראת הפריצה לחו"ל.

האם אתם משתמשים בידע שעולה מן המחקרים שלכם והינו קניין רוחני שלכם, או במידע גלוי?

חושן: "כיום אנחנו משתמשים בכל המידע הגלוי לגבי תפקוד המוח, כאשר את היישום שלו לתחום ההדרכה אנחנו מפתחים בחברה. אם בהמשך יעלו מן העבודה שלנו בחברה שיטות שניתן לרשום עליהן פטנט או זכויות יוצרים, ייתכן שנעשה זאת, אך היתרון העיקרי שלנו הוא בהבנתנו איך ליישם את המחקר".