אוניברסיטת בן-גוריון וזניט סולאר יפתחו טכנולוגיה לניצול אנרגיה סולארית ליצירת חשמל

ב.ג. נגב טכנולוגיות, חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון, חתמה על הסכם עם הסטארט-אפ, זניט סולאר, וקיבלה רישיון בלעדי על תוצאות מחקריו של פרופ' דוד פיימן, ראש המחלקה לאנרגיית השמש ופיסיקה סביבתית במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין ומנהל המרכז הלאומי לאנרגיית השמש בשדה בוקר, על ניצול אנרגיה סולארית ליצירת חשמל.

המתקן הניסיוני הראשון (פיילוט) של זניט - מערך של קרוב למאה צלחות סולאריות - ייצר חשמל ואנרגיה תרמית בקבוצת יבנה לפני סוף 2008. יחידות אלה, שיהיו בגודל של צלחת לווין כל אחת, ירכזו את אור השמש פי 1,000 ויאירו תאים סולאריים בגודל 10 X 10 ס"מ.

תאים אלה יוכלו לייצר חשמל ביעילות של 20% בתוספת מים חמים ביעילות של 50%, כלומר ניצול של 70% מהאנרגיה. לנצילות הגבוהה יחסית מצטרפת העובדה שהמערכת זקוקה לכמות קטנה של חומר פוטו-וולטאי.

הדבר יהווה מהפכה בייצור חשמל מאנרגיית שמש, ועשוי להפוך את הטכנולוגיה לבת-תחרות עם עלות הייצור של חשמל מדלקים מאובנים (פחם ומזוט) ללא צורך בסובסידיות.

לדברי פרופ' פיימן, קולטי שמש על גגות הבתים אינם יכולים לתת מענה לייצור אנרגיה במחירים סבירים לא כיום ולא בעתיד. פיימן טוען כי תאים סולאריים קונבנציונליים, העשויים סיליקון, הם יקרים מדי ולא מספיק יעילים. לדבריו, תאים אלה משמשים לקליטת אנרגיית השמש ולא רק להפיכתה לחשמל.

הפתרון שמציע פיימן היא על ידי הפרדת שתי הפונקציות האלה: כלומר, להשתמש בחומר זול, כגון מראות זכוכית, לשם איסוף קרני השמש ומיקודן על שטח קטן יחסית של התאים היקרים שמייצרים את החשמל בפועל.

כמה קטן זה "קטן יחסית"? פיימן עונה בלי להתבלבל: "פי 1,000 יותר קטן, ואפילו קטן יותר". כעת עומדות טענות אלה למבחן מעשי במתקן ניסוי במימדים של פיילוט מסחרי.