פרידמן: "רק בישראל בג"ץ מסוגל לפסול מינוי בכיר רק כי המועמד אוכל בידיים"

"רק בישראל ברור שהשאלה אם למנות לתפקיד בכיר בשירות המדינה אדם שהפגם היחיד בו הוא שהוא אוכל בידיים ולא עם סכין ומזלג, היא שאלה משפטית. ברוב מדינות העולם זו לא שאלה משפטית". כך פתח שר המשפטים, דניאל פרידמן, את נאומו הפרובוקטיבי במושב המרכזי של כנס לשכת עורכי הדין המתקיים השבוע באילת.

נאומו של פרידמן היה רווי ציניות, עוקצנות ולא מעט דמגוגיה, שאפיינו את רוב הדוברים במושב הסוער, שסחט מחיאות כפיים וקריאות ביניים ממאות עורכי הדין בקהל. פרידמן דיבר על שני בתי משפט עליונים: האחד של 40 השנה מאז קום המדינה והשני של 20 השנה האחרונות (עידן אהרן ברק).

השר תקף את המדיניות של בג"ץ שלא לפסוק הוצאות לעותר ציבורי שעתירתו נדחתה. "לכל מיני גופים הפונים לבג"ץ יש אינטרס כי הם מקבלים חשיפה תקשורתית שיש לה ערך כלכלי עצום. עתרו נגד החנינה לנעמי בלומנטל או מינוי רמון לשר, העותר ועורך דינו מצטלמים בתקשורת, העתירה נדחית אבל אין הוצאות".

לדבריו, השופטים מזמינים עותרים כאלה. "הם אומרים להם תביאו אלינו דברים שבתקשורת עם כותרות, אנחנו נדון בהם. אנחנו מעוניינים להיות מעורבים, אנו לא שופטים רגילים שמחכים שיביאו להם קייסים, אנחנו מזמינים זאת. ככה כולם מרוויחים".

"עותרים סדרתיים ומקצועיים"

פגם נוסף, לפי פרידמן, הוא ש"נוצר רושם של קשר מיוחד בין העותרים הסדרתיים המקצועיים, אלה שרצים, מגיני הציבור, לבין בית המשפט. הם קשורים אליו והפכו לזרוע שלו.

"איך זה מתיישב עם השיטה האדברסרית (שבה שופט אינו יוזם הליכים, אלא הצדדים - נ.ש.)? התוצאה היא עידוד עצום בעתירות. מחצית מהתיקים בעליון הם בג"צים, פעם זה היה רק רבע".

פרידמן האשים את בג"ץ ב"תקיעה" של כל מינוי בכיר בשירות הממשלתי והפיכתו לסאגה. "קראתם בוודאי על מינוי ברשות המסים. שנה לקח למנות ואז מישהו נפסל. כל הליך שבמקום רגיל נמשך שבועיים או חודש, פה לוקח תקופה אינסופית".

פרידמן ביקר את העליון בעידן ברק, שביטל הלכות קודמות של השופטים שקדמו לו.

"אני מאוד מקווה שיש כעת מקום לפשרה ואיזון בין שתי הגישות. אני מקווה שבית המשפט יגיע לזה בעצמו, יש אולי סימנים אחדים לכך. אבל המצב עדיין בעייתי, גם מבחינת השלטון המרכזי, שכיום מתקשה מאוד לתפקד, ולא רק בגלל המערכת המשפטית".

"ביקורת עוינת של אויב"

פרופ' מרדכי קרמניצר תקף את פרידמן. "זו ביקורת של אויב, ביקורת עוינת ומזלזלת. האמירה שהשופטים קמים בבוקר ומזמינים את הציבור להציף אותם בעתירות, היא אמירה מבזה והשמצה חסרת שחר.

כל בר דעת לא יכול שלא לשאול עצמו, אם לפני שנים רבות היה נעשה מינוי מסוים לעליון (כוונתו לפרופ' נילי כהן), האם עדיין היה אפשר לראות את פרידמן כשר מנהל את המאבק הזה?".

"כשאין פרוטקציה, יש קשרים"

לדברי קרמניצר, "אם בג"ץ לא היה מסמן קווים אדומים מינימליים, היתה יושבת בממשלה חבורת עבריינים. צריכות להיות נורמות ציבוריות.

"יש בעיה בכך שאדם שלא הסביר לנו את הקשר שלו למעטפות הכסף, וכשהמקורבת לו, שולה זקן, שומרת על שתיקה, ממשיך לכהן כראש ממשלה".

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת לשעבר, ח"כ מיכאל איתן, עורר סערה כשתקף את הנשיאה דורית ביניש, שלדבריו ממנה רק את חבריה לבית המשפט העליון - עדנה ארבל, נאוה בן-אור ועוזי פוגלמן. "כשאין פרוטקציה, יש קשרים", טען.

עו"ד ארנה לין, שישבה בקהל, ואחריה גם יו"ר הלשכה, יורי גיא-רון, דרשו ממנו לחזור בו אך הוא סירב.

ביניש: רומזים שאם לא נתנהג בריסון - יגבילו את כוחנו

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, היתה הדוברת המאופקת יותר מבין כל הדוברים היום בכנס עורכי הדין שמתקיים השבוע באילת, אולי משום שדיברה ראשונה ולא הגיבה לדברי האחרים. "יש ניסיון ליצור אווירת סכנה מלאכותית, ולפיה מקור הסכנה הוא בכך שבביקורתו השיפוטית פולש בג"ץ לתחומן של רשויות אחרות וחורג מתחום פעילותו הלגיטימית".

לכן, ציינה ביניש, טוענים אותם גורמים שמתחייבות פעולות לריסון והגבלת כוחו וזאת באמצעות הכנסת, "כמו גם על דרך של משלוח רמזים לבית המשפט, בעודו דן בתיקים תלויים ועומדים, שאם לא ינהג בריסון ובאיפוק, הרי תתחייב חקיקה המצמצמת את כוחו. זוהי מגמה מסוכנת, שתכליתה לצמצם את הביקורת השיפוטית על הרשויות האחרות".

לאורך כל דבריה נמנעה ביניש מלנקוב בשמו של השר פרידמן, אך היה ברור למי מכוונים הדברים. "במקום לחזק את הזרוע השיפוטית החלשה מבין זרועות השלטון, יש מקרבנו המחפשים דרך לצמצם את כוחה".

לדבריה, "למרות הרושם שמנסים גורמים מסוימים ליצור ביחס לבית המשפט, הרי מי שעוקב אחר עבודתו ימצא שהביקורת השיפוטית שבית המשפט מפעיל על זרועות השלטון שקולה, ומבוססת על מסורת עמוקה של הפרדת רשויות והימנעות מפלישה לתחומה של רשות אחרת".

ברק: פרידמן מציג קריקטורה של ביהמ"ש

"התמונה שצייר פרידמן היא כל-כך מעוותת ולא אמיתית. יש בה גרעינים של אמת אבל זו בעצם קריקטורה מפי שר המשפטים". כך הגיב נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק, לדברי שר המשפטים בכנס עורכי הדין באילת (ראו ידיעה נפרדת).

ברק, שדיבר אחרי פרידמן, ציין בציניות שהוא משתייך ל"בית המשפט העליון השני, שקשור כל כולו לתקשורת, שהמציא ומפעיל בצורה בלתי ראויה סבירות ומידתיות ושמונע מהממשלה למשול".

"אין שני בית משפט עליון", הבהיר ברק. "יש בית משפט עליון אחד, שנמצא בהתפתחות מתמדת. המשפט נמצא בתנועה, ואם הוא לא זז הוא נופל, כמו נשר בשמים".

ברק עקץ את פרידמן, שידוע כבעל שם בדיני חוזים, ורמז שאינו מתמצא בתחומי המשפט החוקתיים. "ביקורת היא טובה, אבל צריכה להיות מבוססת על ידע השוואתי. האם אמר לכם שר המשפטים שהסבירות שלנו היא מקובלת בכל העולם כולו? האם אמר לכם שבהודו מותר לפסול חוק אם אינו סביר? האם אמר שמידתיות נמצאת היום בכ-40 מדינות בעולם ואנחנו מהאחרונות להצטרף אליה?".

ברק הוסיף, ש"זה מאוד פופוליסטי להאשים את העליון החדש כביכול שזה לא יעיל. הסיבה אינה העליון החדש אלא הממשלה הישנה", וסחט מחיאות כפיים סוערות מהקהל. "חלק גדול מהבג"צים", לדבריו, "הוא נגד משרד הפנים, שאינו מתפקד. אם משרדי הממשלה יתפקדו כראוי, גם מספר הבג"צים יירד. מספר הבג"צים שאינם שפיטים או שהעותרים בהם הם ציבוריים - נער יספרם".

הנשיא לשעבר הוסיף, שגם הנשיאים ב-40 שנות המדינה הראשונות התמודדו עם התקפות, אלא שבניגוד לאז כיום "ההתקפות לא באות מהשוליים. הבעיה היא שאנשים שאמורים להגן על בית המשפט הופכים אותו לטרף".

כשנשאל על-ידי המנחה, אילנה דיין, במה הוויכוח עם פרידמן שונה מהוויכוח שהיה לברק עם שופטים כחשין ושמגר, השיב: "יש הבדל גדול אחד: מאחורי כל השמות שהזכרת לא עמדו שום לגיונות. זה היה ויכוח תיאורטי, אנליטי ומשפטי. היום מאחורי שר המשפטים עומדת הכנסת.

"אני חושש מאוד, משום שכמו שפרידמן אומר, הוא יכול להעביר בכנסת כמעט כל דבר נגד בית משפט. בעיקר אני מפחד מהתקופה הקרובה, שבה כל ההסכמים מתפוררים והולכים לבחירות. אני מאוד חרד מה יקרה בכנסת בתקופה זו. כאן יש תפקיד מפתח לראש הממשלה, נו טוב אולמרט, ולשר המשפטים, להחזיק ולמנוע. הסכנה הזו באוויר, היא ישנה".