בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע דחה תובענה מינהלית ובקשה לאשרה כייצוגית נגד עיריית אילת, בטענה כי הוצאות הגבייה שהיא גובה על דו"חות חניה אינן סבירות. נקבע, כי הוצאות גבייה בסך כ-1,000 שקל בגין דו"ח בסך 122 שקל שלא שולם במשך 4 שנים הן סבירות.
שמוליק מייזליק מראשון-לציון קיבל דו"ח חנייה באילת. הוא לא שילמו במשך 4 שנים ולא הגיב במשך תקופה ארוכה למכתבי התראה. צוות גובים הופיע בביתו בשתי הזדמנויות שונות, ובשנייה גבה ממנו את סכום הדו"ח - 122 שקל וכן 1,016 שקל הוצאות גבייה.
הוצאות הגבייה כללו פתיחת תיק ודרישת תשלום בסך 221 שקל; עיקול רכב בסך 195 שקל; עיקול מיטלטלין ברישום בסך 150 שקל; עיקול מיטלטלין בפועל בסך 450 שקל.
סגן הנשיא, השופט ניל הנדל, קיבל את טענת העירייה שיוצגה ע"י עוה"ד ד"ר גיל אוריון, אורית מלכא ומיכל תמר מפישר-בכר-חן, וציין שפקודת המסים (גבייה) מסמיכה את העירייה לגבות הוצאות "סבירות" שהוצאו בפועל לגביית החוב. "אמת המידה הינה סבירות ולא רשימה סגורה של פעולות אכיפה".
הנדל הוסיף, ש"העובדה שקיים תעריף סטנדרטי (לפעולת גבייה מסוימת) אין בה פסול, אלא משקפת היגיון כלכלי ביחסים שבין שני גורמים - העירייה וחברת הגבייה. המחיר אינו גבוה וקצוב מראש, על כל היתרונות בשיטת קביעת מחיר בדרך זו. לנוכח רגישות הפעולה - ביצוע עיקול בביתו הפרטי של חייב על-ידי גורם שאינו המשטרה למשל - אכן יפה הוא כעניין שבמדיניות, שהסכום הינו אחיד".
השופט הנדל דחה את התביעה מחוסר עילה אישית ואת הבקשה לאשרה כייצוגית משום שאינה עומדת בתנאי האישור. (ת"מ 101/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
