ביהמ"ש הרשיע בניהול משחק "פוקר טקסס הולדם" - מבוסס על מזל יותר מיכולת

לפי כתב האישום, ב"טקסס הולדם" כל שחקן מפקיד כסף אצל הדילר, שפותח 5 קלפים ומחלק שני קלפים וכן ז'יטונים לכל שחקן. השחקן מחליט אם לזרוק או להשתתף והזוכה הוא מי שיוצר רצף קלפים גבוה יותר. המדינה טענה, באמצעות עו"ד ירון גולומב, שהמשחק תלוי במזל ולא בהבנה או יכולת.

רוק נתפס בפשיטה משטרתית על דירה בבניין "סיטי טאוור" ברמת-גן כשהוא משמש דילר במשחק, כלומר הוא קיבל כסף מהשחקנים וחילק להם ז'יטונים וקלפים. באמצעות עו"ד נפתלי לוין טען רוק, כי תוצאות המשחק תלויות בהבנה ויכולת כגון ידע בסיסי בחישובים סטטיסטיים והסתברויות, חישובי תוחלת רווח והפסד, יכולת לפענח אסטרטגיה של היריב, יכולת "לבלף" ולזהות את הבלוף אצל היריב ועוד.

יכולת ניהול

עוד טען שבכל שנה מתקיימים בישראל ובעולם טורנירים של פוקר טקסס הולדם, בהם לוקחים חלק אלפי משתתפים. בישראל התקיימו טורנירים בשלוש השנים האחרונות בגני התערוכה, בהשתתפות כ-360 אנשים והם קוימו באישור המשטרה, סוקרו ע"י התקשורת ואובטחו על-ידי שוטרים ומאבטחים.

כעדים במשפט התייצבו שחקנים מנוסים, ובהם יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכת עוה"ד, אשר אקסלרד, המתמחה "במשחק הברידג' ובתורת הסיכויים וההסתברויות הכרוכות בו". אקסלרד העיד שהזכייה בטקסס הולדם "היא פונקציה של יכולת ניהול המשחק של שחקן, הרבה יותר מאשר איכות הקלפים או מספר המשחקונים. כאן מזל לא מספיק, צריכים גם טכניקה והכרת אסטרטגיה".

חלוקה אקראית

השופטת רחל גרינברג קבעה שגם אם תקבל הטענה שככל שמשחקים יותר משחקונים כך מצטמצם אלמנט המזל, הרי שעדיין "המשחק במהותו מושתת על מזל - חלוקה אקראית של קלפים - והוא משחק אסור".

מעבר לכך קבעה שיש לבחון כל משחקון לגופו וגם ההגנה הודתה שהיכולת להשפיע על השגת תוצאות המשחק היא "נחלתו של שחקן מיומן בלבד". זאת בשעה ש"סיווגו של המשחק כמשחק מזל או כמשחק יכולת, לפי סעיף 224 לחוק העונשין, אינו נבחן על-פי מיומנותו של השחקן 'המומחה', אלא על-פי משחקו של השחקן 'הממוצע'".

טיבו האמיתי של המשחק, סיכמה, הוא שהזוכה הוא השחקן שבידיו צירוף הקלפים העולה בערכו של זה שבידי אחרים. "הקלפים מחולקים לשחקנים באופן אקראי, קרי, צירוף הקלפים שבידי כל שחקן נקבע בידי גורל, כך שבסופו של יום האלמנט המכריע את תוצאת המשחק אינו היכולת אלא המזל", פסקה. (ת.פ. 3814/07).