תנועות במשכנתא

ה אינפלציה שמרימה ראש משפיעה כמובן על כל כיס וכיס במשק הישראלי. לצד ההתייקרות המורגשת בפירות, באורז ובקמח, חווה העולם כולו התייקרות משמעותית במחירי תשומות שונות, שבראשן כמובן מחירי הנפט ומוצריו שהגיעו לשיא של כל הזמנים, והברזל ומתכות נוספות שהשפעתן על מחירי הדיור ישירה למדי. אולם, כיצד משפיעה עליית מחירי התשומות על תשלומי המשכנתא שלנו ומה הקשר בין ההחזרים החודשיים על הלוואת המשכנתא ובין הסטגפלציה?

ריבית בנק ישראל לאן?

רז גולדשטיין, מנכ"ל MSC, המרכז לחסכון במשכנתא, מסביר כי המונח המאיים סטגפלציה ״הוא צירוף הרסני של שתי תופעות כלכליות מנוגדות - סטגנציה (מיתון) ואינפלציה (עליית מחירים). התופעות הכלכליות של הסטגפלציה התגלו לראשונה בתחילת שנות ה-70 בארה"ב. גם בישראל סבלנו מתופעה זו בעבר, ובתקופה האחרונה אנו מתחילים להיפגע שוב מן הסטגפלציה".

באפריל עמדו התחזיות לשיעור העלייה במדד המחירים לצרכן סביב 1%, אך המדד הפתיע וזינק ב-1.5%. גם במאי לא עמד המדד במקום וטיפס ב-0.7%, וקצב האינפלציה השנתי הגיע ל-5%.

גולדשטיין אומר, כי "הבולט באינפלציה שאנו חווים היום הוא שהיא נובעת מעליית מחירי התשומות וחומרי הגלם. הנפט מתייקר, כתוצאה מכך עולים מחירי הטיסות, ההובלה והייצור. האורז, החיטה ומוצריי יסוד נוספים עולים בעשרות אחוזים.

בארצות הברית כבר מתחיל מחסור ובחלק מהרשתות הגדולות מגבילים כמויות בכל קנייה". בשל עליית מחירי הייצור עולים כמובן חששות לצמצום בייצור, פיטורים, סגירת קווים לא רווחיים בענף התעופה והעמקת המיתון בארץ ובעולם. החשש הגדול הוא, שמשבר הסאב-פריים והעצבנות בשוקי ההון בארצות הברית ובעולם עלולים להביא את מעצמת הצריכה הגדולה ביותר למיתון שיגרור אחריו את העולם. "הדולר שנחלש ביחס למטבעות המובילים, ונחלש בצורה משמעותית ביחס לשקל, גורם לפגיעה גדולה ברווחיות היצואנים כולם, כאשר ענף ההיי-טק בארץ הוא הראשון שנפגע. תחזיות הצמיחה בישראל מתעדכנות כלפי מטה, והשמועות על צמצומים ופיטורים בענפי הייצוא, ובעקבותיהם מיתון, מתרבות. מצב זה מדגיש את התפתחותה של סטגפלציה בישראל", מזהיר גולדשטיין.

אינטרסים מנוגדים

הדילמה של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שמופקד על יעד האינפלציה, אינה פשוטה. מחד, עליית שער ריבית בנק ישראל נדרשת לריסון האינפלציה, ומנגד עליית הריבית תחליש עוד יותר את הדולר, דבר שיחריף את המיתון ויפגע עוד יותר בייצואנים. בנוסף, קיים חשש שהעלאת הריבית לא תצמצם את האינפלציה, שנובעת מעליית מחירי התשומות ומוצרי היסוד, ולא מעודף ביקושים. בכלל, אומר גולדשטיין, השפעת מדיניות מוניטארית במשבר כלכלי מסוג סטגפלציה היא משנית בלבד.

פישר העלה את ריבית בנק ישראל לחודש יולי ברבע אחוז נוסף. גורמים שונים טוענים כי העלאות נוספות של הריבית הכרחיות, משום שהחשש מאינפלציה גבוהה גובר על החשש מהמיתון. "כלכלני UBS טוענים שעד סוף 2008, שער הדולר יתחזק ביחס לאירו ב-10% ובכך יהפוך הדולר לגורם אינפלציוני נוסף. לכן הם ממליצים לא להוריד את ריבית בנק ישראל, למרות הפער מול הריבית בארצות הברית. גם כלכלני בנק לאומי טוענים שהנגיד מפספס שוב את יעד האינפלציה שהוא מופקד עליו, שנה שלישית ברציפות, וביעד זה הוא צריך להתמקד", אומר גולדשטיין. "אנו בחברת MSC מאמינים שהריבית היא מחזורית, ומשתנה ביחס להשפעות הכוללות במשק, וחושבים שעד כה פעל הנגיד בצורה נבונה ומבוקרת שתעזור לנו לעבור את המשבר העולמי בצורה יחסית טובה, עם פגיעה נמוכה יחסית. יש לזכור שיעד הצמיחה והתעסוקה חשובים לא פחות מיעד האינפלציה".

בישראל נהוגה ופופולארית הלוואת המשכנתא צמודת המדד. משכנתא זו מושפעת מיידית מעליית מדד המחירים לצרכן, לכן בתקופה בה פורצת אינפלציה מכל סוג, לווי המשכנתאות נפגעים מעלייה של ההחזר החודשי (עלייה מתונה יחסית) ומנגד עלייה משמעותית של יתרת ההלוואה שלנו, יתרה שנחזיר לאורך השנים. על משכנתא של 400 אלף שקל, אינפלציה של 4% מגדילה מיידית את היתרות ב-16 אלף שקל.

עוברים ללא צמודים

מנגד, ישנם מסלולים לא צמודים, כגון הלוואות על בסיס הפריים. כאשר הפריים נמוך, ואין הצמדה, ישנו יתרון למסלולים אלו. "במסלולים אלו אנו מתחמקים מעליית האינפלציה והיתרות שלנו ממשיכות לרדת למרות עליית המחירים במשק. מנגד, מסלולים אלו סובלים מתנודתיות גדולה של התשלום החודשי, בזמנים בהם נגיד בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית במשק (ריבית הפריים היא ריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%). לכן ישנה דילמה בבחירת המסלולים. כיום ישנו מעבר משמעותי למסלולים לא צמודים על חשבון הצמודים. אנו ממליצים לבדוק היטב לפני שמחליטים למחזר את המשכנתא, יש לבדוק את הכדאיות במעבר תוך התייחסות לקנסות, עלויות נוספות ועמלות בעת המעבר. יש להיזהר מבחירה לא מבוקרת של מסלול לא מתאים למשפחה, כי לכל מסלול יש את הסכנות שלו וההשפעות על כלכלת המשפחה. יש להתאים לכל משפחה את המשכנתא הטובה ביותר לה, ולשקול כל מסלול ולוח סילוקין לגופו כדי ליצור תמהילים מגוונים ואת ה"חליפה" לכל משפחה", מסכם גולדשטיין.

לדבריו, יש לקחת בחשבון שבתקופה של סטגפלציה ישנה סבירות שהמחירים והמדד יעלו, ומנגד הריבית תישאר יחסית נמוכה (כי העלאת הריבית תחריף את המיתון והאבטלה במשק). לכן נוצר בתקופה זו חיסרון יחסי למסלול הצמוד.

ניתן לראות קשר ישיר בין ריבית הפריים לריבית המשכנתא: כאשר ריבית הפריים עולה משמעותית בתקופות אינפלציה - התשלום החודשי סופג את מלוא העלייה, ומקשה על תקציב המשפחה. **

ariel-r@globes.co.il