איך לכתוב קורות חיים שיבלטו מעל השאר? תנו להם כותרות

תנו להםןמרבית האנשים כותבים קורות חיים כאילו מי שיקבל אותם יקרא את המסמך כפי שקוראים מכתב או סיפור. בפועל, הם נקראים כמו מודעה או כתבה בעיתון. כדי להבין את המשמעות תדמיינו את עצמכם בשישי אחר-הצהריים, שוכבים במיטה וקוראים את מוסף השבת. רוב האנשים מדפדפים בין הכתבות לפי הסדר, קוראים את הכותרת של כל כתבה, לעתים גם את כותרת המשנה, ומציינים לעצמם איזה כתבות מעניינת אותם. משסיימו את הדפדוף הראשוני הם שבים לקרוא את 3-4 הכתבות שסימנו, ואם ממש משעמם להם (או שהמוסף מוצלח במיוחד) ימצאו עוד כתבה או שתיים להעביר את הזמן. בדרך הם נתקלים בשפע של מודעות ומתעכבים רק על הבולטות שבהם. אם המוצר מעניין אותם במיוחד, הם יטרחו להתעמק במודעה. כל השאר לא רלוונטי, ערמות נייר מודפס שיגיע מתישהו לפח.

אותו דבר בדיוק כשממיינים קורות חיים. אומנם זה לא מתרחש במיטה ביום שישי, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. הממיין מדפדף בין קבצים של קורות חיים, בכל מסמך הוא יקרא כותרת או שתיים ותוך שניות יחליט: "מתאים" או "לא מתאים". היה והמועמד נמצא מתאים, יתעמק יותר במסמך בחיפוש אחר אינפורמציה רלבנטית. באיוש משרות זוטרות יסתפק הממיין ברפרוף על התפקיד האחרון (זה שמופיע ראשון במסמך), ובבכירות יותר יציץ גם בתפקידים קודמים. לקראת ראיון העבודה המראיין יקרא את המסמך יותר לעומק.

המגייס בתהליך המיון ממש לא מחפש להכיר לעומק אנשים חדשים, הוא בסך-הכל מבקש לברור מוץ מן הבר. למצוא את הכתבות המעניינות. הוא מוצף בעשרות או מאות מסמכים ביום, ומתוכם הוא צריך לסנן מספר קטן של מועמדים רלבנטיים. המטרה שלו היא להגיע ביעילות מרבית לרשימה קצרה וממוקדת של מועמדים בעלי פוטנציאל לעבור לשלב ראיון העבודה. יש לו צרכים מוגדרים, הוא יודע איזה רקע וניסיון תעסוקתי הוא מחפש, לעתים קרובות הוא מחפש אנשים מחברות ספציפיות, עם הגדרות תפקיד ברורות מאוד. אין לו זמן לקרוא מכתבים, בטח שלא סיפורים. הוא מחפש אינפורמציה שתעזור לו להחליט איזה מאמר לקרוא. זו בדיוק הסיבה מדוע צריך לכתוב את המסמך ברציונל של כתבה או מודעה.

מה זה בעצם אומר? קורות חיים הוא מסמך פורמלי בעל תבנית נוקשה מאוד. כיצד הופכים אותו למודעה? כעיקרון, אין במסמך קורות החיים מקום לכותרות יצירתיות מהסוג השמור למשרדי פרסום. הניסיון לייצר בולטות באמצעות כל מיני "חוכמות" והתחכמויות, ציטטות שנונות, אמרות שפר או איורים מוזרים המשובצים לעתים במסמך, לרוב לא מוביל לתוצאה הרצויה, ההיפך, הוא פוגע בתדמית המקצועית. כותרת שיווקית לקורות חיים (המשולה לכותרת מודעה או לכותרת משנה במאמר) היא סיכום קצר, מקבץ, של כמה שורות מודגשות שמיקומן בראש המסמך, המכיל 4-5 מסרים, שהם המנופים השיווקיים הרלבנטיים לתפקיד ספציפי. זה המקום היחיד במסמך שמאפשר להציג אינטגרציה של הקריירה, ומידע שיווקי מעובד שהוא מעבר למפורט בכל תפקיד. שם המקום לתמצת ניסיון רלבנטי והצלחות מקצועיות, במיוחד כאלו הקבורות בתפקידים קודמים. כותרת זו היא טענת המכירה המרכזית, שתפקידה לענות על השאלה "למה דווקא אתה מתאים לתפקיד המסוים הזה?", ולשכנע את הממיין להתעמק במסמך.

בהמשך חשוב להקפיד על כותרת הביניים, ורק אחר-כך על בנייה שיווקית של התכנים בכל תפקיד. עד כמה שזה ישמע טריוויאלי, כותרות הביניים החשובות הן החברה המעסיקה והגדרת התפקיד, וכמובן, פירוט ההשכלה. זהו המידע המשקף את תמצית ערך השוק של עובד, ובדיוק אותו הממיין מחפש. אם במבט חטוף (שנייה וחצי) המגייס לא יצליח להבחין באינפורמציה הזו, סימן שהמסמך גרוע, וזאת עוד בטרם נבחנה איכות שאר המסרים.

לפחות מחצית מאלפי המסמכים שראיתי בחיי לא עומדים בקריטריון הפשוט הזה. בשבוע שעבר נתקלתי בקורות חיים של סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת היי-טק גדולה, שהצליח להבליע את המידע האלמנטארי הזה בתוך ים של מילות מפתח מודגשות, קווים בעוביים שונים, חמישה סוגי פונטים ושלושה צבעים (בקיצור, גרפיקה מהגיהינום). לעתים זו תוצאה של לקות אסטטית, לעתים חוסר הבנה בסיסי בתקשורת כתובה, ולעתים סתם התעקשות לכווץ קריירה של 30 שנה ושישה תפקידים לעמוד אחד (בלתי אפשרי, תאמינו לי).

תשאלו איפה הקריאטיביות? קריאטיביות בכתיבת קורות חיים מתחילה ביכולת לנתח את הקריירה, לבחון את ערך השוק והפוטנציאל בתפקידים השונים, לזהות את המנופים השיווקיים לכל תפקיד, ולהחליט: מה להכניס, מה לא, איך ובאיזה סדר הצגה. רק אז ניתן לייצר מקבץ מודעות אטרקטיביות, מסמכים שיווקיים שיגדילו את הסיכוי לעבור לשלב הבא.

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה.

לתגובות: ornarudi@netvision.net.il.