בישיבת ממשלה מיום 12/9/2006 הוחלט להטיל על שר הפנים ושר האוצר למנות ועדה להסדר נושא הארנונה. ליו"ר הוועדה מונה עו"ד אודי ברזילי, ומלבדו נציגים מטעם משרד האוצר, משרד הפנים והרשויות המקומיות (שניים מכל משרד).
מתחמי תשתיות רבים הם עתירי שטח ובעלי שימוש מיוחד, כך שניתן להטיל עליהם ארנונה בסכומים משמעותיים, כיד הדמיון הטובה על הרשות המקומית. ואכן, הארנונה המוטלת עליהם מסתכמת לעיתים בעשרות מיליוני שקלים לשנה למתחם. אין פלא שרשויות מקומיות חפצות לספח לתחומן מתחמים כאלה, ובחלק מן המקרים השיוך המוניציפאלי של מתחם כזה הוא תולדה של לחצים פוליטיים. כך למשל, שיוכו של נמל אשדוד לעיריית אשדוד נבע על רקע משבר קואליציוני בתחילת שנות ה-90.
מתחמים אלה מוחזקים לרב על-ידי חברות או גופים על-מקומיים (כגון חברת החשמל, מקורות וכו'). מיקומם הגיאוגרפי אקראי, ללא שום קשר או זיקה לרשות המקומית (מחצבים, מאגרי מים, כור אטומי ועוד). ברוב המקרים מתחמים אלה אינם מקבלים ואינם זקוקים לשירותי הרשות המקומית, ומספקים את צורכי עצמם.
לפי פסיקת העליון, "ההצדקה להטלת החיוב העקרוני לשלם ארנונה טמונה בהנאה שמפיקים הנישומים מן השירותים שמעניקה הרשות המקומית לנכסים המצויים בהחזקתם... כך, הרשות המקומית מספקת שירותים של פינוי אשפה, ניקוי השטח שסביב הנכס, הארתו, ניקוזו ושירותי תשתית נוספים" (ע"א 9368/96 עמ' 164).
כן קבע בית המשפט העליון, כי השירותים שבעבורם משולמת הארנונה הכללית הם שירותים אורבאניים כלליים, שכל מחזיק בנכס נזקק להם במישרין ובעקיפין לשם שימוש סביר בנכסו. חלק נכבד מהשירותים שמספקת העירייה לתושביה בתמורה לארנונה הכללית כוללים פינוי אשפה, ניקיון רחובות, הדברת מזיקים, תחזוקת גנים ציבוריים וניקיונם, תיקונים שוטפים של כבישים, מדרכות, צנרת, תאורה וכו' (בג"צ 6741/99 עמ' 673).
מן הפסיקה האמורה עולה, שהארנונה נועדה לממן "שירותי ליבה" אותן אמורות לספק הרשויות המקומיות. במצב בו לא מסופקים שירותים כאלה וללא כל זיקה מיוחדת לרשות המקומית - אין כל הצדקה להטלת ארנונה להעשרת קופתה של הרשות המקומית, שבדרך מקרה נמצא מתקן התשתית בתחומה.
נראה שהוועדה לרפורמה בארנונה הבינה אף היא שמתקני תשתית כאלה אינם צריכים לשלם ארנונה לאותה רשות בקרבתה הם נמצאים. נראה שהוועדה שוקלת להמליץ שאותם מתקני תשתית (ומעניין מי יכנס להגדרה זו) לא ישאו בתשלום ארנונה לרשות מקומית ספציפית, אלא ישאו בתשלום גלובאלי לשלטון המרכזי, שיחליט כיצד לחלקו בין הרשויות המקומיות.
הסדר מוצע כאמור נראה גם לכותבי מאמר זה כמשקף צדק חלוקתי ומשחרר את התשתיות מגחמותיהן של הרשויות המקומיות השונות. דא עקא, ספק רב אם הצעה ברוח זו תתגבש בסופו של יום לשינוי נורמטיבי. ראשית, משום שהצעה זו נראית כסותרת את המדיניות ארוכת השנים של הממשלה לעצמאותן ואי תלותן של הרשויות המקומיות בשלטון המרכזי. ומעל לכל, נראה לנו שראשי הרשויות המקומיות וגזבריה יפעילו מכבש לחצים פוליטי, ולא יהיו מוכנים לוותר על מקור הכנסה בטוח המניב ביצי זהב.
הכותבים הם ממשרד עו"ד יצחק מיוחס ושות', המתמחה במיסוי מוניציפאלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.