בדעת הקהל העולמית וגם בזו המקומית התגבשה התפיסה שאנשי ההיי-טק מרוויחים הרבה כסף. לרוב, מלווה לדעה הזו גם סנטימנט שלילי, שכן מדובר בדרך-כלל בעובדים צעירים יחסית, שמתחילים את הקריירה המקצועית שלהם עם שכר נאה - כזה שייקח לאנשים מתחומים אחרים שנים להשיג אותו.
ובכן, התפיסה הזו לא לגמרי מנותקת מהמציאות. לידי "גלובס" הגיע מחקר מקצועי שהוזמן על-ידי אחד הגופים הגדולים בענף ההיי-טק הישראלי.
הסקר בחן 350 חברות סטארט-אפ והוא מספק הצצה נדירה להיקפי השכר והמענקים שמשולמים בחברות סטארט-אפ. הנתונים הידועים עד כה על תעשיית ההיי-טק אינם נוגעים רק לחברות סטארט-אפ, וכאשר חברות כוח-האדם והשמה מפרסמות טבלאות שכר, הן כוללת על-פי-רוב גם את מרכזי הפיתוח הזרים והמקומיים, חברות ישראליות גדולות ונציגויות של חברות זרות.
בבואכם להתראיין לחברה חדשה אמנם תוכלו תמיד לשאול גם את החבר מימי האוניברסיטה או את השכן כמה הוא מרוויח, אבל התוצאות לא יהיו אמינות מספיק. הנתונים ש"גלובס" מפרסם כעת, הנכונים לחודש יוני, מאפשרים הצצה מדויקת ומפורטת לשכר של הסטארט-אפיסטים.
מהמחקר, שגם הגוף שהזמין אותו וגם זה שערך אותו ביקשו להישאר בעילום שם, עולה כי מנכ"ל חברת סטארט-אפ שמעסיקה עד 50 עובדים יקבל שכר חודשי של 60 אלף שקל, ואילו חברו המנהל חברה של עד 100 עובדים יזכה לשכר של 100 אלף שקל. ראש צוות פיתוח יקבל בממוצע שכר ברוטו חודשי של 30 אלף שקל, מהנדס אלגוריתמים יקבל 20 אלף שקל, מנהל פרויקטים בכיר יזכה ל-30 אלף שקל וארכיטקט מערכות יקבל בממוצע 33 אלף שקל בחודש (ראו טבלאות).
גובה שכר העובדים וההנהלה בחברות הסטארט-אפ הוא סוד כמוס ולכולם יש אינטרס שכך המצב יישאר. מנהלי החברות הצעירות ואפילו הבוגרות יותר יודעים שאם הסוד יתגלה, כושר המיקוח שלהם יקטן שכן העובדים הפוטנציאלים ידעו מה השכר הממוצע לתפקיד שלהם.
המשקיעים בחברות מחזיקים באינטרס דומה מאותן הסיבות, והעובדים לפעמים היו רוצים פשוט להיחשב למצליחנים שגורפים מדי חודש ערימות של שקלים. פחות נעים שחושבים עליכם שאתם עבד מודרני שעובד עד כלות, ומסתפק בשכר צנוע בסוף כל חודש.
ובכל זאת, קיימים היום שני כלים המספקים מידע על רמות השכר בחברות הסטארט-אפ. הראשון, הוא חברת הייעוץ של פרופ' משה צבירן המאפשרת לחברות ולקרנות הון סיכון לספק נתונים מפורטים על רמות השכר בחברות שלהן ובתמורה לקבל סקר תקופתי כולל על רמות השכר במגזר ההיי-טק. הסקרים של צבירן מספקים כלי למנהלי הסטארט-אפים והקרנות כשהם שוכרים כוח אדם חדש, והם כוללים מידע על מאות חברות ישראליות בחתכי עומק. בנוסף, קרנות ההון סיכון הגדולות מבצעות דוחות שכר המתבססים על חברות הפורטפוליו שלהן. אלא שהמחקרים הללו נשארים פנימיים ולא מפורסמים.
האמריקנים לא מרוצים
הנתון החשוב ביותר שעולה מתוך המחקר הוא שרמת השכר בחברות הסטארט-אפ הישראליות מדביקה במהירות את רמות השכר בסיליקון ואלי, והאשמה תלויה בדולר המפרפר. אם משכורת של 40 אלף שקל ברוטו לחודש הייתה שווה בעבר ל-96-107 אלף דולר בשנה כשהשער היה 4.5-5 שקלים לדולר, הרי שכיום היא מיתרגמת ל-140-145 אלף דולר בשנה. אמנם הדולר התאושש מעט בימים האחרונים אבל אם לא יבצע מהלך נחשוני, לנתון הזה תהיה השפעה מכריעה על התעשייה המקומית.
החישוב הוא פשוט: אם מהנדס תוכנה אמריקני מתחיל מרוויח 70-80 אלף דולר בשנה והמקביל הישראלי שלו מרוויח 25 עד 30 אלף שקל, שהם כ-90-100 אלף דולר לשנה בשער הנוכחי, המשקיעים האמריקנים יתחילו לשאול למה זה כדאי להם לפתח בישראל. בנוסף, עלות השכר של העובדים בישראל יקרה יותר משל האמריקנים.
עוד עולה מהמחקר כי שכרם של העובדים הזוטרים בסיליקון ואלי ובישראל משתווה, אך הפער עדיין קיים במשרות הבכירות, ומנכ"ל, מנהלי מכירות בכירים ומנהלי שיווק בכירים עדיין מרוויחים הרבה יותר ממקביליהם המקומיים.
עלויות השכר בחברות סטארט-אפ הן חשובות, שכן הן מגיעות בממוצע ל-70% מתקציב החברה. אלה הוצאות גבוהות גם בישראל וגם בסיליקון ואלי, אבל יש להן משמעות מכריעה, שהרי בחירת צוות איכותי, בעיקר זה הראשוני שמקים את החברה ובונה את הבסיס שלה, ישפיע על החברה לאורך כל ימיה.
מהנתונים עולה עוד, כי המשכורות בחברות מדעי החיים נמוכות מאלה שבחברות ה-IT והתקשורת. נוסף לכך, פערי השכר בין בעלי התפקידים בחברות השונות בתחום הטכנולוגיה אינם גדולים בחלק מהתחומים, וככלל הם נעים בין שכר חודשי של 20 אלף שקל למהנדס אלגוריתמים לשכר חודשי של כ-37 אלף שקל לארכיטקט מערכות או מנהל פיתוח.
זה רק הברוטו
ובכל זאת, יש שוני בין התפקידים - לא כולם צומחים באותו הקצב. יש תפקידים עם ביקוש גבוה יותר שבהם נרשמה בשנה החולפת עלייה של כ-5% בשכר, ביניהם: מומחי J2ME (Java 2 Platform, Micro Edition סביבת פיתוח ליישומים בתחומים רבים), מומחי שפת ה-JAVA (שפת התכנות הפופולרית) ומומחי VLSI (Very large scale integration - אריזת רכיבים רבים על שבב סיליקון אחד).
אצל המנהלים הבכירים הפערים יהיו גדולים יותר בין תפקיד לתפקיד ובין חברות בגדלים שונים. שכר המנהלים בחברות קטנות נמוך יותר מזה של המנהלים בחברות גדולות יותר שכבר רשמו הצלחה או שתיים - זה די ברור.
הפער הגדול, עם זאת, הוא מפתיע: מנכ"ל של חברה המעסיקה עד 100 עובדים יכול להשתכר עד 100 אלף שקל בחודש לעומת מנכ"ל בחברה קטנה יותר ששכרו בממוצע 60 אלף שקל ברוטו. שאר תפקידי הניהול בחברות הגדולות והקטנות מזכים במשכורת ברוטו של 40-50 אלף שקל בחודש.
כל הסכומים הללו, יש לזכור, מייצגים את שכר הברוטו, כך שינוכה מהם לרוב מס של 45% (תלוי במדרגה), וכן 2,000 שקל בחודש לפחות על הרכב הצמוד, שרבים משוכנעים שהם מקבלים בחינם. קצצו מהמשכורת גם את המיסים הנוספים - כמו ביטוח לאומי, ביטוח מנהלים וביטוח פנסיה - ותראו שכל אלה משאירים בידי העובד סכומים צנועים הרבה יותר. בנוסף, צריך לזכור שעובדים בחברות סטארט-אפ, קטנות וגדולות, אולי מקבלים משכורות טובות אבל עובדים קשה עבורן.
בחברות הגדולות והציבוריות - לא חברות ההיי-טק - נהוג לאמץ "תרבות ארגונית תאגידית", ובשפה חופשית: הרוב הולכים הביתה ב-18:00. בחברות סטארט-אפ, בעיקר בצוותי פיתוח ובדיקה, אבל לא רק, העובדים יכולים להגיע ליום עבודה של יותר מ-13 שעות, לא כולל נסיעות מתישות לחו"ל. גם בחוזי העבודה של העובדים מצוין כמעט תמיד שהשכר הוא גלובלי ואין תגמול נוסף לשעות נוספות.
לפחות יש בונוסים
ויש גם חדשות משמחות, בעיקר את המנהלים: מהמחקר שהגיע לידי "גלובס" עולה כי החברות מעניקות בונוסים לחברי הנהלה בשיעורים, בונוסים תלויי ביצועים. מנכ"ל חברת סטארט-אפ שמעסיקה עד 100 עובדים, יכול לקחת הביתה בונוס של 80 אלף שקל בשנה, אם ביצועי החברה עמדו ביעדים.
מנכ"ל של חברה צעירה יותר יקבל בממוצע 40 אלף שקל בשנה על עמידה ביעדים. הבונוסים הגדולים בחברות הסטארט-אפ, הולכים בדרך-כלל לאנשי המכירות, ששכרם כולל רכיב זה באופן אינהרנטי.
מנהל מכירות של סטארט-אפ גדול יכול לקבל עד 160 אלף שקל בשנה על ביצועים טובים ועמיתו בחברה קטנה יותר, יוכל לקבל עד 143 אלף שקל.
אצל מנהלי השיווק בחברות הגדולות הבונוס השנתי יכול להסתכם ב-35 אלף שקל ובחברות הקטנות הוא יכול להיות כ-8,000 שקל בשנה. זה אולי נשמע כסף קטן, אבל גם זה לא רע לקבל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
