מושכים את שמיכת התקציב של מרכזי הפיתוח

בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי, לא זכורים פיטורים המוניים באחד ממרכזי הפיתוח הזרים במדינה. נכון, בשנים 2001-2002 פוטרו לא מעט עובדים ונסגרו פעילויות בישראל בעיקר בתחום התקשורת, כמו לוסנט, נורטל, Avaya ,3Com ואחרות - אבל זה היה רחוק מפיטורים המוניים.

בזיכרון הקולקטיבי של ההיי-טק הישראלי טבועים תמונות מפוטרי קומברס עומדים על גגות החברה ברמת החייל. הם, ולא מפוטרי לוסנט לאחר שהחברה החליטה לסגור את הפעילות הנרכשת של כרומטיס, שתמורתה שילמה 4.7 מיליארד דולר.

העובדה שעד כה לא התבצע מהלך כזה, לא אומר שהוא אינו אפשרי. קרוב לשליש מעובדי ההיי-טק בישראל מועסקים בחברות הבינלאומיות בארץ. המספר העצום הזה, מעל ל-50 אלף איש, רק מדגיש את החשיבות - הכלכלית והמוראלית - ליציבות של ענקיות הטכנולוגיה בשוק המקומי.

בדיוק כמו בתחילת העשור, גם במשבר הנוכחי, המקום האמיתי בו ייבחן חוסנו של ההיי-טק המקומי יהיה מרכזי הפיתוח הזרים. אלו, שבימי האביב מצהירים על האטרקטיביות של המהנדס הישראלי, יידרשו להוכיח את כוונותיהם גם בימים האפורים של הכלכלה השחונה.

בינתיים, לא נרשמת קריסה של הביקושים הטכנולוגיים והשוויים של החברות הבינלאומיות אך בתחומים מסוימים, עמידה בציפיות הכלכליות הפכה לקשה יותר - כמו חברת סנדיסק, לדוגמה. אך המגמה הזו עדיין לא מגיעה לרוב החברות. מצד שני, הבעיה המיידית שעומדת על הפרק היא שער הדולר. בשבועות האחרונים התראיינו ב"גלובס" שני בכירים בענקיות היי-טק - מנכ"ל SAP ומנהל הפיתוח של פריסקייל - ששתיהן מפעילות כאן מרכזי פיתוח עם מאות עובדים. שניהם אמרו באופן חד משמעי: השינויים בשער הדולר לא משנים את התוכניות שלהם לגבי מרכזי הפיתוח המקומיים.

זה היה נכון ל-2008. אולם, תקציב 2009 עומד כעת על הפרק. המתמטיקה היא פשוטה: המרכזים הישראליים, שספגו השנה עלייה מהותית בהוצאות בעקבות התחזקות השקל, ייאלצו לשלם יותר בשנה הבאה בכדי להחזיק את אותו כוח אדם. אבל מי אמר שבחברות הענק יסכימו לרשום על הצ'ק סכום גדול יותר? סביר שלא זה מה שיקרה, ובמרכזים הישראלים ייאלצו להתייעל.

מהלכים כאלה עלולים להביא לפיטורים המוניים בחברות. נכון שהמרכזים המקומיים נחשבים לאסטרטגיים עבור ענקיות הטכנולוגיה, אבל האם מישהו באינטל למשל, ישנה את דעתו לגבי חשיבות מרכז הפיתוח בישראל אם יפוטרו כמה מאות עובדים? סביר שלא.

"חייבים לזכור שבסופו של דבר, אנחנו מרכזי עלות ולא מרכזי רווח", אומר מיקי שטיינר, מנהל מעבדת הפיתוח של SAP בישראל שמונה כ-800 עובדים. "השיקולים הנוגעים למרכזי פיתוח הם שונים ויותר לטווח הארוך. אם בחברה רוצים להמשיך ולתמוך בפרויקט קיים, אז לא יעבירו אותו, וישקיעו בו יותר ללא קשר לעלותו. מצד שני, אם יחליטו להתחיל פרויקט מאפס, זה סיפור אחר. ייתכן שיעשו שיקול כלכלי ויעדיפו את הודו".

הבחירה להמשיך ולפתח בישראל היא בדרך-כלל אסטרטגית. עלות העברת מרכז ידע למדינות אחרות היא אדירה, ובמקרים רבים יקרה בהרבה מאשר פשוט להמשיך ולפתח מוצר במרכז פיתוח מקומי - אפילו אם זה כולל גידול בעלויות בטווח הבינוני. עם זאת, הסיטואציה בה עומדים מנהלי הפעילות המקומית מול המנהלים הבינלאומיים ומבקשים תוספת תקציבית בכדי לשמור על סדרי הגודל הקיימים אינה נוחה, בלשון המעטה. "למזלנו, הדולר נחלש ביחס לכל המטבעות", אומר אברהם כרדי, מנהל מרכז הפיתוח וסגן נשיא במוטורולה בישראל. "זה הורגש במרכזי פיתוח רבים של מוטורולה, כולל בסין והודו, למרות שבארץ זה היה יותר חריף. אבל זה בתודעה של הנהלת החברה". מרכז הפיתוח המקומי של החברה מונה מעל ל-1,000 עובדים.

אז ייתכן שהנהלת חברה בינלאומית פשוט תוסיף 20% לתקציב השנה לסעיף העלויות? זה לא נשמע מתאים למנטליות של החברות האמריקניות.

שטיינר: "ב-SAP אני במצב הרבה יותר טוב מאשר הקולגות בחברות האמריקניות, כי אנחנו עובדים עם האירו, שנחלש פחות מהדולר. הגידול בעלות השקלית קיים אבל הוא לא אקוטי כל כך לעומת האירו".

לעומת שטיינר הרגוע יחסית, כרדי, מרגיש קצת פחות נינוח. "מה אתה חושב, שסתם ככה ייתנו לי עוד 20%? לא. ברור שאני צריך לעמוד בתקציב. דורשים מאיתנו לחסוך ואני צריך להתייעל. אז מה עושים? לא מגייסים אנשים, חוסכים בטיסות, ומושכים קצת את השמיכה".

במרכז הפיתוח הישראלי של מוטורולה, אומר כרדי, לא צפויים לפטר השנה כתוצאה מהעלויות הגדלות. במילים אחרות, מה שתקבל ההנהלה המקומית הוא אולי הרבה אמפתיה, אבל בין השורות ברור שתוספת תקציב - אף אחד לא יקבל כאן. המשמעות עבור רוב החברות בטווח הקצר תהיה התייעלות, לעיתים כואבת, ומן הסתם בטווח הארוך יותר זה יכלול גם פיטורים.

מקרה מעניין נוסף הוא סיסקו. יובל שחר, שאחראי על פעילות הפיתוח שמבצעת החברה בישראל, מנהל יחידה עסקית - כלומר, יש לו גם אחריות על צד המכירות. לפחות לכאורה, יש לו גמישות בהחלטות לגבי ההוצאות. אבל - וזה אבל גדול - הוא צריך להביא תוצאות ולעמוד בתחזיות הצמיחה של החברה. במקרה של שחר, האתגרים הכלכליים יותר מורכבים. "אין ארוחות חינם בשום מקום", הוא מתייחס לסיכוי לקבלת תקציב גדול יותר למרכז הפיתוח שמונה כ-750 עובדים, "או שאתה יכול לדחוף את הביזנס יותר חזק קדימה, או שאתה נדרש להתייעל. אבל אפשר להיות יצירתיים בכל מיני דרכים".

במרכזי הפיתוח הישראליים של SAP, מוטורולה וסיסקו לא מרגישים כרגע את ההאטה המאיימת על השוק, ומן הסתם גם המשמעויות שלה מבחינת היקף הפעילות לא קיימת כרגע. אבל בסיסקו, מרגישים משהו ברקע. "לא תראה שיוזמים עכשיו מסיבות גדולות או השקעות חדשות", אומר שחר. "אין צמיחה אבל גם לא מרגישים האטה. אף אחד לא חושב עכשיו 'בואו נגייס עוד 300 איש'. זו פשוט זהירות למקרה שיהיה Down Size".