התעשיינים מחדשים המאבק בנגיד: גיבשו הצעת חוק חירום להגנת שער החליפין מפני ספקולנטים

ראשית, הוצע להעניק פטור ממס רווחי הון על התשואה מהשקעות פיננסיות של ישראלים בחו"ל לתקופה של שנה. המהלך מיועד להגביר את הכדאיות של השקעות מחוץ לשוק ההון הישראלי, דבר שמחייב המרת שקלים למט''ח, לרבות דולרים, וכתוצאה מכך מעלה את מחיר המטבע הזר אל מול השקל (פיחות). בנוסף, הוצע להטיל מס על תנועות הון, או לחלופין להטיל ריבית שלילית לזמן קצר על פיקדונות שקליים כדי להקטין כניסת מט"ח ספקולטיבי.

מעבר לשתי ההצעות הללו המליץ הצוות לבצע שני שינויים טכניים המיועדים להפחית את הכדאיות לספקולנטים. הראשון הוא הגבלת נפח עסקאות פורוורד המכוסות על ידי עסקאות ספוט. מדובר בצעד טכני שמתבצע במערכת החשבות (באק אופיס) של חדרי עסקאות מט''ח, אשר יגרום בפועל לבנקים הזרים לבצע פעילות בהיקפים קטנים יותר. לצורך צעד זה נדרשת התמיכה של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. הצעד השני הוא הטלת חובת נזילות על עסקאות סוואפ לטווח קצר. על פי ההמלצה, כל עסקה כזו תחייב את הבנקים הישראליים להפקיד חלק מהכסף בבנק ישראל, כאשר בנק ישראל לא ישלם ריבית עבורו. בעקבות כך עלות העסקה עבור הספקולנטים תתייקר, שכן הבנקים הישראליים ידרשו פיצוי על הריבית שהם לא מרוויחים מעסקאות אלו, תוך גלגול העלות למבצע העסקה.

עיתוי פוליטי נוח

רעיון החוק נולד באסיפה הכללית האחרונה של מכון היצוא, בה דרש שר התמ''ת, אלי ישי, לנסח הצעת חוק חירום אשר ימנע מהספקולנטים לנצל את תנאי השוק הישראלי ולגרום לתיסוף חד של השקל הפוגע ברווחי היצואנים ומאיים בפיטורים ובתוך כך בתהליך הצמיחה של המשק. על פי התכנון, טיוטת הצעת חוק תוגש עוד השבוע לישי, אשר כבר בשבועות הקרובים יגיש אותה לקריאה טרומית בכנסת. מבחינת העיתוי הפוליטי, קשה לחשוב על זמן נוח יותר להעברת ההצעה, שכן הממשלה חלשה, כלכלת הבחירות בשיאה, אין כל משמעת קואליציונית ובמקרים רבים אפילו לא פנים-מפלגתית וכל חבר כנסת זקוק לתמיכת התעשיינים.

נשיא מכון היצוא, דוד ארצי, הסביר ל"גלובס" כי הפרסומים לפיהם העלייה המתונה במחיר הדולר מאז החלטת נגיד בנק ישראל להגדיל את רכישות הדולרים היומיות מ-25 מיליון ל-100 מיליון דולרים לא הרגיעו את התעשיינים והיו מוקדמים. אדם רויטר, מנכ''ל חיסונים פיננסים ואדריכל החוק, אמר ל"גלובס" כי "שילוב הכלים שהוצע בחוק יביא לפיחות חד ומהיר".

אולם להצעה הנוכחית כמה בעיות. ראשית, טרם הוגדרו הקריטריונים לפיהם ניתן להכריז על מצב נתון כשעת חירום. אך בעייתי מזה, מתי ניתן להכריז על סוף שעת החירום, קרי, איזה משקל של ספקולנטים בשוק יהיה מקובל על כולם. כמו כן, נשאלת השאלה אם הקריטריונים הללו ייקבעו בחוק או שמא, הסמכות לקביעת שעת חירום והפסקתה תינתן לנגיד או לגורם ממשלתי אחר. לצורך כך פנה מכון היצוא לחברת הייעוץ הבינלאומית "להמן ברדרס" כדי שתסייע בהגדרת התופעה ובגבולות הגזרה שלה.

אם זה היה תלוי במערכת הבנקאית, הצעת מכון היצוא לא היתה עוברת. בכירים במערכת ציינו כי רק הצעד הראשון (פטור זמני על השקעות פיננסיות בחו''ל) ישים וחיובי. הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, כבר הנחה כי הוא רוצה לראות שיעור מינימלי של השקעת גופים מוסדיים בחו"ל. עם זאת, השיקולים של ענתבי לא קשורים לספקולנטים אלא לפיזור סיכונים. לגבי שלושת ההצעות הנוספות, אין כלל תמיכה. במערכת הבנקאית טוענים כי האפשרות למסות או להטיל ריבית שלילית על פיקדונות שקליים אינו ישים והצעה כזו לא תעבור בכנסת שכן היא פוגעת בחסכונות הציבור בצורה אגרסיבית.

"חזרה לימי הביניים"

הגבלת נפח עסקאות פורוורד המכוסות על ידי עסקאות ספוט הוגדר על ידי בנקאי בכיר כצעד אווילי שסותר את פתיחת שוק המט"ח ומהווה "חזרה לימי הביניים". לגבי האפשרות להטיל חובת נזילות על עסקאות סוואפ לטווח קצר, טוענים במערכת הבנקאית, כי היא אינה יעילה ותגרום להרעה. זאת מכיוון שעסקאות סוואפ פשוט יתבצעו על ידי בנקים זרים בחו"ל.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "העובדה שהמשק הישראלי נהנה מתנועות הון חופשיות היא נכס חשוב למשק הישראלי ובתוכו המגזר העסקי. בבנק ישראל מדגישים שוב כי לא כדאי להשתמש במסים ובסובסידיות כדי לטפל בבעיות של טווח קצר". *