רנה פרידור בראיון פרידה: "היו גם איומים על חיי"

ההודעה על עזיבתה של רנה פרידור את תוכנית החממות היכתה בתדהמה את כל הנוגעים לעניין, ויש הרבה כאלה: מנהלי קרנות, בעלי חממות, בעלי חברות, משקיעים בחממות בורסאיות, יזמים עם רעיונות - כולם התרגלו לתוכנית חממות המנוהלת על-ידי פרידור כבר 18 שנה, כפי שהתרגלו לכך שהשמש זורחת ממזרח ושלהשקעות בשלבים מוקדמים חסר תקציב.

"מהרגע שהתפרסמה הכתבה ב"גלובס" על כוונתי לעזוב בעוד שנה, אני בקושי יכולה לעבוד. אני מקבלת טלפונים רבים. קשה לקבל כאלה מחמאות. אנשים ממש בכו בטלפון. גם אני נחנקתי מהתרגשות", אומרת פרידור, שמאז ומתמיד הקשר שלה לתוכנית החממות היה מאוד אישי. "אנשים גם מודאגים", היא מודה. לדבריה, כבר מזמן שקלה לעזוב את התפקיד, אך חששה מה יעלה בגורל התוכנית. "עכשיו כשהכוונה שלי לפרוש היא עובדה מוגמרת, שמקבלת הכרה, אפשר סוף-סוף לפנות למשהו אחר".

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של תוכנית החממות מיום היווסדה הוא תחושה תמידית של איום קיומי. "ישנן שתי מלחמות קבועות על התקציב - תוכנית החממות נלחמת על החלק שלה מתקציב המדען הראשי, ואילו המדען נלחם בעצמו על החלק שלו מתקציב האוצר". ואולם, המלחמות הן לא רק על תקציב אלא גם על חלוקת המשאבים בתוך התוכנית והאופי שהתוכנית תישא. כאמור, גורמים שונים ומגוונים מעורבים בתוכנית, וכולם פוקחים עכשיו עיניים כדי לראות מאיזה צד של מפת האינטרסים יגיע היורש.

"תמיד יש מישהו מקורב לאיזשהו שר או איזשהו מנכ"ל, שחושב שהוא משפיע כי יש לו קשרים. זה בלט מאוד בבחירת הקבוצות שהפריטו את החממות", היא מספרת. היום היא נתקלת בראשי ערים רבים שרוצים להקים חממה בעיר שלהם - וכמובן מפעילים לחץ פוליטי בעניין. "אבל יש יותר מדי חממות ואין מקום לחממות חדשות. להיפך, צריך לאחד חממות".

הלחצים, האיומים, הבג"צים

הלחצים מגיעים לא רק מגורמים פוליטיים. גם גורמים פרטיים לוחצים, ופרידור מוצאת את עצמה לפעמים מצרה את צעדיהם של גופים חזקים מאוד. "מטעם הגורמים הפרטיים ישנה תמיד היסחפות לכיוון של השקעות עם פחות סיכון, בעוד שמטרת העל של תוכנית החממות היא להשקיע בפרויקטים בשלב שבו כסף פרטי אינו מוכן עדיין לגעת בהם. אלו פרויקטים פחות בשלים - פעם אמרו שהם פרויקטים פחות טובים אבל היום, כולם כולל הקרנות יודעים שזה לא נכון. היום, הקרנות עצמן מבינות שאם לא ישקיעו את כספי החממות בפרויקטים בשלבים ראשוניים, כל שרשרת המזון לא תעבוד. הם כבר הבינו את מקומן", היא אומרת.

הלחצים כאמור, מגיעים מכל הכיוונים ולפעמים באופן לא צפוי. "היו אפילו איומים על חיי", היא נזכרת, "ממיזם שלא אישרו לו את הפרויקט. הוא קיבל מאסר על תנאי לשלוש שנים, אבל אחר כך הוא התעורר שוב והאשים אותי שעדות המזרח מופלות בגללי בתוכנית, בלי לדעת שאני בעצמי ממוצא טורקי.

"לפעמים, האנשים הללו מגייסים לטובתם אנשי ציבור שמספרים להם סיפורים מופרכים. אמרו להם למשל, שיש לי מערכת יחסים עם אחד ממנהלי החממות, וזה באמת נשמע רע. איש הציבור רוצה לעזור, ואין לו זמן לבדוק את הדברים עד הסוף. פתאום אתה מגלה שנוצר לך אויב. טוב, אלו דברים שקורים לכל מי שמחלק כספים. אפילו הוגשו נגדנו שני בג"צים, שבהם נטען שאנחנו עושקים את היזמים, והתשובה שלנו היא כמובן - אנחנו לא מכריחים אף אחד. מי שלא רוצה את הכסף שלנו, שלא ייקח. הבג"צים שהוגשו נגדנו לא עברו את הסף", מספרת פרידור.

בין מדיניות חופשית ופיקוח

אחת הסכנות שמטרידות את פרידור היא שהתוכנית פשוט תשקע בביורוקרטיה. למעשה, כבר היום יש מי שמאשימים אותה בביורוקרטיות יתר, כאשר כל הוצאה של כל סטארט-אפ מחייבת אישור של מנהלת החממות.

מצד אחד, טוענת פרידור שהפיקוח הוא הכרחי כדי לכוון את דרכן של החברות הצעירות, ומצד שני, היא טוענת, כי יחסית לכספי ציבור, אלו של החממות מנוהלים באופן חופשי יחסית.

ואומנם, יש תחושה של מדיניות שוק חופשי, אבל עד גבול מסוים. כך למשל, כשחברות המחזיקות בחממות החלו לצאת להנפקות בבורסה ולקנות זו את זו, הנהלת החממות נתנה לדברים לזרום באופן חופשי. עם זאת, כשמעיין ונצ'רס בעלת החממות בעומר, בשדה בוקר ובדימונה, שאפה להשתלט על קבוצת קפיטל פוינט בעלת חממת אופקים וחממת מיט"ג היי-טק ונצ'רס בקצרין - ועדת החממות קיבלה במהירות החלטה להגביל את מספר החממות בהן יכול גוף אחד להחזיק. מעיין, חברה בשרשור בקבוצת אי.די.בי, התמרמרה, אבל קיבלה את התכתיב.

יש הנוטים להתייחס לוועדת החממות ולפרידור כאילו חד הם. פרידור מתנגדת נמרצות לטענה שוועדת החממות היא חותמת גומי שלה, אבל דואגת להבהיר מי בכל זאת שולטת בעניינים. "כשמשהו חשוב לי, אני יודעת להיות מאוד משכנעת. לכן לפעמים נראה כאילו אני מפעילה לחצים, אבל לא - אני פשוט משוכנעת בצדקתי, אני עושה עבודת הכנה ובסופו של דבר משכנעת את חברי הוועדה בדעתי, אם כי לא תמיד זה מצליח לי".

יכולת אדירה לעמוד בלחצים

קצת היסטוריה - תוכנית החממות החלה לפני קרוב ל-18 שנים. למעשה, כשפרידור תפרוש בדצמבר היא תסגור בדיוק 18 שנות פעילות. תחילה נועדה להיות תוכנית ליזמים עולים, שמטרתה לנצל את הידע שהביאו איתם היזמים מהעלייה הרוסית של תחילת שנות ה-90, וגם לדאוג להם למקומות עבודה. אבל פרידור התעקשה מלכתחילה שהתוכנית לא תיועד לעולים בלבד, ואכן היום היא תוכנית שווה לכל.

ב-18 שנות פעילותה חלו בתוכנית שינויים מרחיקי לכת. בתחילת הדרך היו החממות גופים ממשלתיים ללא מעורבות של גורמים פרטיים אשר קיבלו את הכספים שלהם מן המדינה והתנהלו בהתאם. בתקופת כהונתו של כרמל ורניה כמדען ראשי הוחלט להעביר את הבעלות לגופים פרטיים. מאז התחזקה התדמית של החממות. בחו"ל כבר רווחת התפישה שבחממות מונבטים הפרויקטים המובילים של ההיי-טק הישראלי.

"מקור הצלחת התוכנית הוא ביכולת שלה לפעול בגמישות ובתגובות מהירות. בכל בעיה צריך לטפל בכלים שמיוחדים לתוכנית, שהם לא כמו בתוכנית המו"פ הרגילה. למשל, בתקציב של פרויקט החממה אנחנו מכירים בהוצאות לציוד ב-100% באותה שנה, כי לחברת חממה אין כלום. הכל מגיע בהתחלה מאיתנו. על זה אני נשכבת על הגדר ונלחמת כל הזמן. מההתחלה לחצנו שכך זה יהיה. החל מההפרטה אנחנו נותנים 85% ומקפידים שבעלי החממה יתנו את השאר", אומרת פרידור.

אז מי יחליף את פרידור? מי הכי מתאים לתפקיד? פרידור מסרבת לנקוב בשמות - "עוד לא חשבתי על זה", היא טוענת. "החשש הוא שייבחר מישהו פוליטי. זה יכול להיות הסוף של כל הסיפור", היא לא מהססת לומר. ואפרופו פוליטיקה היא מספרת שבניגוד לתדמית ולהכפשות, מבין כל שרי התמ"ת שאיתם עבדה עד כה, שישה במספר, אולמרט היה הכי פחות נגוע במינויים פוליטיים.

"אני מאמינה שאפשר לעשות מכרז נקי ולבחור אדם שמוכן להילחם על הדברים וגם לנצח. זה חייב להיות אדם עם יחסי אנוש טובים שמבין בסטארט-אפים, במו"פ תעשייתי ובחדשנות טכנולוגית. זה גם מוכרח להיות מישהו עם אמונה חזקה בפרויקט ויכולת אדירה לעמוד בלחצים מבלי לשבור את הכלים וללכת. זה גם צריך להיות מישהו שצריך להיות מסוגל להגיד לא כשצריך, וצריך לא מעט. יש אנשים כאלה בארץ".

מעניין יהיה לראות מה יעשה ממשיך דרכה של פרידור עם כמה מן המסורות שכבר הפכו לאבן יסוד בהתנהלות החממות. "פעם בשבועיים אני מבקרת באחת החממות עם כל הצוות שלי, מכירה מקרוב על כל הפרויקטים, מאזינה לשאלות וטענות. כך, בשנה, יוצא לי להגיע לכל החממות. פעם בשלושה חודשים אנחנו מכנסים את כל מנהלי החממות - הם כבר יודעים שאסור להבריז ואסור לשלוח במקומם את הסגנים. פעם ברבעון אנחנו עורכים כנס לתחום מסוים, אליו אנחנו מזמינים גם את כל החברות בתחום וגם משקיעים פוטנציאליים. אחת לשנה נערך כמובן כנס החממות השנתי, בו נבחרים החממה המצטיינת ופרויקטים מצטיינים. את האירוע הזה אנחנו מארגנים לבד לגמרי, ללא חברת אירועים".

ומה פרידור עצמה תעשה אחרי פרישתה? "אני רוצה מנוחה, אבל אחר כך משהו חדש". מה שברור הוא שהיא אינה עומדת להקים מערכת דמויית חממה בכסף פרטי. "אי אפשר להקים חממות בכסף פרטי, עם אורך הנשימה שיש לחממה להמשיך ולתמוך בפרויקטים גם בעיתות של מיתון". ייתכן שנראה את פרידור אפילו עומדת בראש חברת סטארט-אפ צעירה, ונראה שמבין הרעיונות זה המושך אותה ביותר. לא מפחיד אותה לעמוד בצד שמבקש את הכסף, במקום בצד שמחלק אותו, "כי אני לא באמת צריכה את זה בשביל להוכיח את עצמי", היא מבהירה.

סמנכ"ל לענייני טיולים ונכדים

פרידור בת 68, וההספקים שלה מעוררים קנאה. בנוסף לתפקידה, היא גם מעורבת במגוון פרויקטים התנדבותיים, שהמוביל בהם הוא פרויקט יזמים צעירים, אותו אימצה תוכנית החממות. פרידור עצמה מעורבת בהנחיה, בתחרויות ובשיפוט. "מדהים לראות את הילדים הללו לפני ואחרי ההשתתפות בפרויקט", היא מספרת. "הם אומרים 'אני הייתי במו"מ מול אל-על ולא רעדו לי הרגליים. אני אהיה רק יזם, לא שכיר', - לפני כן הם מעולם לא דיברו כך". כמו כן, מכהנת פרידור במועצת המנהלים של אורט ובחבר הנאמנים של מכללת תל חי. באחרונה נבחרה לוועד המנהל של הטכניון.

* לא בא לך לפעמים ליהנות מהחיים הטובים?

"אני מאוד נהנית מהחיים הטובים. יש לי חיי תרבות פעילים. אני שרה במקהלה כבר 17 שנה. יש לי ולבעלי, אדיר, מנוי לאופרה ולפילהרמונית, ואין הצגה שאנחנו מפספסים. אני גם מנגנת בחלילית. אנחנו נוסעים עם חברים לטיולים, שבדרך-כלל אנחנו מארגנים.

"מעבר לכך יש לי 4 ילדים ו-8 נכדים, ואני מקדישה להם זמן. אולי לא כמו שהיו רוצים, אבל פעם בשבועיים אני עורכת אצלי ארוחות שישי שאני מבשלת בעצמי, ובכל שנה אנחנו יוצאים למפגש משפחתי של 3 ימים בכרי דשא. אחת הגאוות שלי היא שהנכדים אוהבים לבוא אלינו, ואם אחד הילדים שלי במצוקה, אני גם יכולה לדחות פגישה כדי להוציא נכד מהגן. ויש לי גם אמא שצריך לטפל בה, בת 95. היא זקוקה לתשומת לב ממני, והיא מקבלת."

* מה היית רוצה להספיק לפני הפרישה מן התפקיד?

"הייתי רוצה להסדיר את עניין התקציב לפחות לשנה הזו ולבאה. עניין התקציב לא מתנהל נכון. הלוואי שהיו קובעים תקציב אחד, שגדל באופן ידוע מראש לפי הישגים ומטרות, במקום המלחמה שמתנהלת בכל שנה. מעבר לכך, אני חושבת שהחממות מתנהלות יפה ואני מרגישה נוח להשאיר אותן למי שיבוא אחריי".