אקסלנס על כי"ל: "התוצאות מדהימות, גם המחצית השנייה של 2008 תהיה חזקה; תיסחר בתנודתיות"

(עדכונים שוטפים) גלובס tv - לימור גרובר ל"גלובס": "כי"ל ממשיכה להשתמש במלאי האשלג העודף" ; החברה עברה את הרווח הרבעוני של טבע: הרווח זינק פי 5.4 ל-703.2 מיליון דולר ; ההכנסות זינקו ב-116% ל-2.08 מיליארד דולר ; החברה תחלק את הדיבידנד הרבעוני הגדול בתולדותיה - 300 מיליון דולר ; דעה/יואב בורגן: מעולם לא טענתי שצריך להתחיל למכור את מניית כי"ל

חברת הדשנים כימיקלים לישראל שבשליטת החברה לישראל (52%) ופוטאש (10%) פרסמה הבוקר (ד') דו"חות מעולים לרבעון השני, עם רווח נקי שחוצה לראשונה את של "מניית העם", טבע, ולמעשה מציג את הרווח הגדול ביותר אי-פעם של חברה ציבורית בבורסה בת"א.

מדו"חותיה הכספיים של כי"ל עולה, כי הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות הרוב זינק פי 5.4 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ל-703.2 מיליון דולר, לעומת 536 מיליון דולר בלבד שהציגה טבע ברבעון שחלף.

לשם השוואה, במריל לינץ' צפו אתמול שכי"ל תעבור את הרווח הרבעוני של טבע, וחזו כי תציג רווח רבעוני של 570 מיליון דולר. בלידר שוקי הון צפו שתציג רווח של 550 מיליון דולר.

שווי השוק של כי"ל עם נעילת המסחר אתמול בבורסה בת"א עמד על 75.93 מיליון שקל. הגידול ברווחיות מבוטא כל הדרך החל מהשורה העליונה, כשההכנסות של כי"ל זינקו ב-116% ל-2.08 מיליארד דולר. הגידול ברווחיות נובע בעיקר מעלייה במחירי המכירה ובכמויות המכירה, בעיקר במגזר הדשנים.

הרווח הגולמי עמד 1.15 מיליארד דולר ומשקף רווחיות גולמית בשיעור 55.2% מסך ההכנסות, בהשוואה ל-37.2% ברבעון המקביל אשתקד. רווחיות גולמית גבוהה מבטאת יתרון יחסי בשוק, כשהיא מעידה את הרווח של כי"ל עוד לפני הוצאות תפעוליות.

הרווח התפעולי צמח ב-383% ל-862.8 מיליון דולר והוא דומה בשיעור הצמיחה שלו לשיעור במחצית הראשונה בכללותה (325%). שיעור הרווח התפעולי גדל ל-41.5% מ-18.6% ברבעון השני ב-2007.

כי"ל ייצרה תזרים מזומנים בסך 473.5 מיליון דולר מפעילות שוטפת ברבעון שחלף. החברה תחלק את הדיבידנד הרבעוני הגדול בתולדותיה - 300 מיליון דולר. הדיבידנד יחולק ב-23 בספטמבר. היה מי שציין בשוק כי "החברה מחלקת לעם 300 מיליון דולר" בהקשר זה.

אותם גורמים התייחסו לכניסת השחקנים הנוספים לתחום האשלג. הם מבקשים להזכיר כי BHP ביליטון ציינו בעצמם שעלות הכניסה לתחום תעלה 1.5-2 מיליארד דולר לטון, ושהמהלך ייארך 10 שנים. "הם עוד לא החליטו בכלל אם להיכנס", הם מציינים. גם ריו טינטו עוד לא הודיעו סופית בנוגע להקמת המכרה, והם לא צפויים להציג נוכחות לפני 2012-2013. "האשלג לדשנים לשנים הבאות יגיעמהיצרנים הקיימים", נאמר ל"גלובס".

בנוגע ל-EuroChem, מדובר בשחקן חדש, וייקח לו יותר שנים מהערכתו, מציינים הגורמים. בהתייחס לסקירת פריזמה, המדרגת את כי"ל כ"נייטרלי", מציינים הגורמים כי הרישיון של כי"ל להפקת משאבים מים המלח ניתן עד 2030. "היתרון מתחיל לעבוד", ציינו, בהקשר לנסיגתם של הסינים מתחום מעכבי בעירה. "עדיין חסר מלאי בגרעינים - יש מלאי לחודשיים בלבד, ואם הם רוצים להגדיל את המלאי, חייבים לדשן יותר".

התוצאות לפי מגזרי הפעילות

כי"ל פועלת בשלושה מגזרי פעילות: תחום הדשנים (אשלג וטריסודיום זרחתי - TSP), תחום המוצרים התעשייתיים (מעכבי בעירה, למשל) ומוצרי תכלית, שם כי"ל מחזיקה ביתרון בהיותה המפיקה היחידה שהיא גם בעלת חומר הגלם - סלע הפוספט (מחצב המכיל מלחי חומצה זרחתית).

מכירות הדשנים ברבעון הגיעו לשיא של כ-1.3 מיליארד דולר, כלומר מרכיב את מרבית ההכנסות של החברה. מדובר בעלייה של 180.2% לעומת הרבעון המקביל. הרווח התפעולי הגיע לשיא של כ-731.4 מיליון דולר (צמיחה של 540%) ומשקף רווחיות של 56.3%. השפיעו לחיוב גידול בהפקת האשלג בישראל ובאירופה, אך הושפע לרעה מעלייה בחומרי גלם כמו גופרית, כמו גם עלייה חדה במחירי האנרגיה והתחזקות השקל.

גם היקף המכירות בתחום המוצרים התעשייתיים זינק ב-67.3% לשיא של 361.4 מיליון דולר. הרווח התפעולי צמח ב-6.3% לכ-45.4 מיליון דולר. בהקשר זה נציין כי רכישת סופרסטה תרמה כ-149.3 מיליון דולר למחזור הפעילות. גם כאן, גידול בהוצאות אנרגיה חומרי גלם והתחזקות השקל - כמו גם עלייה בהוצאות ההובלה - קיזז את התורמים לגידול, כמו עלייה במכירות מוצרים מעכבי בעירה מבוססי ברום, עקב קיטון במכירות היצרנים הסיניים. גם בתמיסות צלולות המשמשות לקידוחי נפט וגז עלו המכירות - וגם מחירי המכירה.

"שיא" מיוחס גם להיקף המכירות שכי"ל בתחום מוצרי התכלית, הכולל את חטיבת הטיפול במים שרכשה מהנקל הגרמנית בינואר השנה. המכירות עלו ב-50.3% ל-418.2 מיליון דולר, בעיקר בעקבות העלאת מחירים במוצרים המבוססים זרחן, כמו גם מהתחזקות האירו מול הדולר. הרווח התפעולי גדל ב-193% ל-81.5 מיליון דולר. את עליית מחירי המכירה קיזזו חלקית גם כאן העלייה במחירי חומרי הגלם והאנרגיה.

אקסלנס נשואה: "התוצאות מדהימות"

"כי"ל פרסמה תוצאות מדהימות לרבעון השני, עוברת בקלות את כל התחזיות", אומר גלעד אלפר, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אקסלנס-נשואה. "אין וויכוח כי השגשוג הנוכחי בשוק החקלאות הוא ללא תקדים, ברור גם כי המחצית השנייה של שנת 2008 תהיה חזקה ביותר".

"השאלה האמיתית, כפי שראינו בשבועות האחרונים, היא האם מחירי המזון, ולכן גם מחירי האשלג, יכולים להחזיק מעמד על הרקע המאקרו כלכלי, והאם מחירי הנפט ימשיכו לרדת או שייתיצבו. בטווח של מעבר ליומיים הקרובים, אלה הם הגורמים שייקבעו את כיוון המניה, אנו צופים המשך תנודתיות גבוהה על רקע נתוני מאקרו והסנטימנט בשוק".

פריזמה: "רווחיות תפעולית שכזו תמשוך את המתחרים"

"החלחול של העלייה במחיר, העוצמה שבה זה הגיע לרווחיות הגולמית, הייתה רבה הרבה יותר מהתחזיות", אומר ל"גלובס" אורי וייסברוד, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות פריזמה. דווקא מהנקודה הזאת, רווחיות תפעולית כזו (כ-57%) מושכת את המתחרים". ברבעון המקביל, עמד שיעור הרווחיות התפעולית על 26.7%.

"אני לא יודע מי יהיה הראשון עם מכרה חדש", אומר ווייסבורד, אבל הרווחיות האדירה הזו תמשוך תחרות. היא לא תגיע בשנה הקרובה; 2008 ו-2009 מסודרת ואולי גם ב-2010". וייסבורד מעריך כי הרווחיות תשתפר תפעולית ברבעון הבא, בגלל מחירי הספוט (מחיר החוזים למסירה מיידית, א"ו), הנחתמים במחירים גבוהים מהממוצע (1,000 דולר לעומת 570 דולר לטון). כן מזכיר האנליסט את הירידה במחירי ההובלה הימית, כמצביעה על שיפור בתמונת ההוצאות.

פסגות: כי"ל ממשיכה להשתמש במלאי האשלג העודף

"היה ברור שהיא תעקוף את התחזיות גם ברבעון הזה ואף אחד לא חשב שהיא תעקוף בסדר גודל כזה, בדומה לרבעון הראשון", אומרת ל"גלובס" לימור גרובר, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בבית ההשקעות פסגות.

"בהשוואה לרבעון הקודם, הרווח הוא כפול. ממוצע מחירי האשלג ברבעון זה עלה ב-155% ללקוחות חיצוניים לעומת הרבעון המקביל ל-546 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם", היא מציינת, כשהיא העריכה בממוצע את המחיר על 547 מיליון דולר. בהשוואה לרבעון הקודם - מדובר בעלייה של 45%.

תרמה למחיר, מלבד עליות המחיר בברזיל, באסיה ובמזרח אירופה, גם העובדה שבהודו נמכר אשלג ביוני כבר לפי חוזים החדשים, במחיר 625 דולר לטון, לעומת המחירים הקודמים (כ-270 דולר), מציינת גרובר. "כמויות המכירה באשלג מעידות שכי"ל ממשיכה להשתמש במלאי העודף שלה כשהיא מוכרת ברבעון הזה כ-1.41 מיליון טון".

ברבעון הקודם המחיר הממוצע של סלע הפוספאט היה 200 דולר לטון ועכשיו המחיר הוא 350 דולר. "זה מועיל לרווחיות תפעולית מאוד גבוהה בתחום הפוספאט", אומרת גרובר. "בפוספט הרווחיות גבוהה בהרבה מהצפי. גם תחום המוצרים התעשייתיים הפתיע לטובה".

גרובר מסבירה, שבכי"ל ידעו לציין שבגלל עלויות חומרי הגלם, כושר התחרות של הסינים ייחלש, ו"אנחנו בהחלט רואים זאת בדו"חות". לטענתה, הדבר משפיע לטובה על היצרנים המערביים - שיכולים להגדיל הן את הכמויות והן את המחירים. "זו תופעה שבולטת ביתר שאת ברבעון השני", אמרה ל"גלובס".

גם בניטרול רכישת סופרסטה (שבוצעה באוגוסט 2007, א"ו) יש פה עלייה מאוד יפה, מציינת גרובר. רוב מכירות מגזר מוצרי תכלית מיועד לאירופה ולכן התחזקות האירו היטיבה עימו, בנוסף על עליות המחירים. חומרי הגלם של התחום הם פוספאטים - אך במקרה הזה, הלקוחות הן חברות מזון ומוצרי צריכה, ו"הן לא במצב כל כך טוב כמו החקלאים". מדובר בצמיחה של 30% למיגזר גם בניטרול סופרסטה.

מה לדעתכם יקרה למניה בעקבות פרסום הדו"חות? אתם מוזמנים להשתתף בסקר שנמצא בטור השמאלי של הידיעה.

כיל