ההנחיה לא לקדם שינויי ייעוד במרכז הארץ: הזדמנות להתחדשות פני הערים

בתחילת אוגוסט הנחה משרד האוצר את משרדי הממשלה לא לקדם תוכניות לשינוי ייעוד למגורים ותעסוקה במרכז הארץ, לטובת פיזור האוכלוסיה וחיזוק הפריפריה. במכתב שהאוצר העביר למשרדי הממשלה הורה למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לא ליזום תוכניות סטטוטוריות חדשות שמטרתן שינוי ייעוד של קרקע שאינה מיועדת לצרכי פיתוח לייעוד מגורים, לייעוד תעסוקה במחוז המרכז בשנים 2009 עד 2012.

האם החלטה של משרד ממשלתי אכן תניב את התוצאות הרצויות - פיזור האוכלוסיה וחיזוק הפריפריה? ימים יגידו.

למרות שנדמה כי קברניטי האוצר לא התכוונו לכך, ההנחיה להפסקת היוזמה לשנות ייעודי שטחים פתוחים לבנייה, משמעותה הפסקת תפיסת שטחים פתוחים וחקלאיים התורמת להמשך הפיזור העירוני הפראי.

גידול האוכלוסיה בישראל, שהוא מהגבוהים במערב, יוצר צורך וביקוש לבניית יחידות דיור נוספות ויצירת מקומות תעסוקה. השילוב של הצורך מחד וההגבלה מאידך, תביא את מקבלי ההחלטות במשרדים הממשלתיים ואת ראשי הרשויות לחפש את הפתרונות להמשך הצמיחה בתוך הערים ולטפל באזורים שנמנעו לטפל בהם שנים רבות, מרכזי הערים, השכונות הוותיקות ואזורי התעסוקה הישנים.

בשנים האחרונות, ניגודי אינטרסים וריבוי התנגדויות הובילו את היזמים "לעקוף" את הטיפול בהתחדשות עירונית ולצאת לפריפריה העירונית, אולם כעת נפתח חלון הזדמנויות להתחדשות עירונית עקב המלצה זאת. הבעיה היא שבערים רבות לא ניתן להשתמש בשירותים שלהן ללא רכב, וחלקן אף מדירות אוכלוסיות שונות. בערים רבות ניתן למצוא בזבוז תשתיות אדיר שמביא לכשל ניהולי ומשבר כלכלי היוצר ערים שאינן מסוגלות לתת שירותים לתושביהם.

למרות מה שמקובל לחשוב, הערים באזור מרכז הארץ אינן צפופות באמת ואינן אינטנסיביות ברמה המאפשרת לתושביהן שירותים בהישג יד והזדמנויות עיסקיות וחברתיות, ובעיקר אינן מאפשרות לרשויות לתת שירות נאות לתושביהן. הערים באזור המרכז הן ערים ברמת צפיפות נמוכה עד בינונית: בני ברק מובילה עם 20,000 תושבים לקמ"ר, אחריה בת ים עם 15,000 תושבים לקמ"ר. בתל אביב יש בסך הכל כ-7,000 תושב לקמ"ר.

לעומת הערים בישראל, "מתגאות" הערים האירופאיות בצפיפות גבוהה הנעה בין 25,000 עד 30,000 נפש לקמ"ר. למרבה הפליאה הן אינן גרועות יותר, ולאחרונה התברר ממחקר שנערך כי הן אינן מזוהמות יותר - להיפך,

הנחית האוצר יוצרת הזדמנות לעצור לחשוב איך אפשר לחזק את הערים שלנו באופן אמיתי לא ע"י גידול מלאכותי ותפיסת שטחים, אלא ע"י צמיחה פנימה, ולצופף אותן בצורה טובה ומושכלת, כך שבשנת 2030 כאשר נהיה כאן 11,500,000 תושבים לא נתעורר מאוחר מדי למציאות של ערים מפוזרות על שטחי ענק שזללו את כל יתרת השטחים הפתוחים.

על קברניטי המשק לפעול ליצירת מציאות שתאפשר איכות חיים עירונית טובה המכילה בתוכה מגוון אפשרויות רחב בתחומי חינוך, תרבות, תעסוקה, קהילה, מקומות בילוי לדור הצעיר, אפשרויות מגוונות ויעילות של תחבורה ציבורית, מגוון הזדמנויות אישיות לכל אחד היא ביחס ישיר לצפיפות גבוהה של העיר.

מה ניתן לעשות?

1. יישום אמיתי של היעדים להתחדשות עירונית על פי תמ"א 35, אשר כיום מימושם בפועל אינו קורה.

2. עידוד וקידום של הפרויקטים להתחדשות עירונית ופינוי-בינוי של משרד השיכון אשר תקועים בשלבי אישורי התכנון השונים, ואשר אנשי הוועדות ובעיקר הוועדות המחוזיות אינם ששים לקדם.

3. ייזום פרויקטים ע"י מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון במרכזי הערים לא רק במסלול פינוי-בינוי, מציאת דרך חדשה להתמודדות עם הבעיות במרכזי הערים מתוך הבנה כי יש לרכז כאן מאמץ ברמה לאומית.

4. עידוד כלכלי של יזמים פרטיים ובעלי קרקע לפרויקטים במרכזי הערים והשכונות המזדקנות, ויצירת מנגנון עירוני להטבות והקלות ליזמים אלו מול הקשיים איתם הם מתמודדים במציאות ואשר בסופו של דבר מביאים לבריחת יזמים ממרכזי הערים ולהמשך חיפוש של "פתרונות קלים".

5. בניית כלים לתמהיל של ערוב אוכלוסיה בפרויקטים המשלבים דירות יוקרה ודירות בהישג יד כדי לעודד ולאפשר כלכלית לאוכלוסיות רבות ומגוונות לעבור למרכזי הערים. לא מרכזי ערים לאוכלוסיות שהוזנחו או ערי רפאים לעשירים.

הדבר דורש גם התגייסות מצד אנשי המקצוע בתחום, לדחות פניות לתכנון של פרויקטים בפריפריות העירוניות המעודדים את המשך הפיזור העירוני ולהציע ליזמים חזון בעל ראיה רחבה כלכלית.

* הכותב הוא ממשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבניים, המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית.