אמריקה - קחי אחריות

אחד הביטויים החוזרים שוב ושוב בימים האחרונים הוא ה-Moral Hazard. מה המשמעות של הביטוי, ולמה הוא חוזר כל כך הרבה?

נתחיל מתרגום מילולי של הביטוי מהוויקיפדיה: "כאשר איש או מוסד לא חשוף להשלכות המלאות של הפעולות שלו, תהיה לו נטייה להתנהג פחות בזהירות מאשר במצב בו היה חשוף לאותם סיכונים". יותר מכך, בהקשר הנוכחי,moral hazard קורה כאשר איש או מוסד יכולים להרוויח מלקיחת סיכונים אך לא עומדים להפסיד, אזי יפעלו ללקיחת סיכונים גבוהה במיוחד.

בהקשר של משבר האשראי הנוכחי, משתמש בביטוי שר האוצר האמריקאי, הנרי פולסון, כדי להצדיק באופן סלקטיבי את אי ההתערבות שלו להצלתה של חברה כזו או אחרת, למרות ההשפעות הקשות של נפילתה של אותה חברה. שר האוצר משתמש בביטוי כדי להצדיק את ההתערבות רק במצבים בהם לכאורה באמת אין ברירה. לכן לשיטתו, הימנעות מהגנה על בעלי החוב Lehman Brothers משרתת שני מטרות. המטרה האחת - הענשה של אלו שלקחו סיכונים, בעוד המטרה השנייה היא חינוך השוק לצורך תיפקודו בעתיד.

העיכוב במתן העזרה ל-AIG שירת את אותן מטרות בדיוק. לשיטתו, הוא נאלץ להגן על בעלי החוב של פרדי ופאני, רק בגלל חוסר ברירה. בגלל שהאלטרנטיבה הייתה קשה יותר.

אחריות משלם המיסים

אבל ניתן בהחלט לערער על התזה הזו. לא את בעלי המניות, ובטח שלא את מחזיקי אגרות החוב של חברות שהיו מדורגות AAA, צריך עכשיו להעניש או לחנך.

אולי עדיף דווקא להתחיל עם המנהלים וההתעשרות המטורפת בשנים האחרונות של עובדים במערכת הפיננסית.

כאשר השיטה מאפשרת לקחת בונוסים של עשרות מיליוני דולרים לשנה. כאשר המנהלים לוקחים רווחים ואינם משלמים על הפסדים - זה Moral Hazard. פשיטת רגל של Lehman Brothers מענישה ומחנכת בעיקר את עובדי הדרגים הנמוכים. המנהלים צברו מספיק שומנים לאורך השנים האחרונות והם יוכלו לפרוש בכבוד. כאמור, לשלם בדיעבד הם לא ישלמו.

צריך לדון גם בהגינות שבהעמסת עלויות המשבר על משלם המיסים האמריקני. כאשר מדברים על משלם המיסים האמריקני, צריך להפריד בין האוכלוסיות החזקות והחלשות. האוכלוסיות החלשות נחלשות כבר כמה עשורים והמכה הנוכחית תוסיף ותחליש אותן. עם זאת, האוכלוסיות החזקות בארה"ב נהנו בשנים האחרונות מהעולם במחירים נמוכים.

העולם האמין לשיטה האמריקנית ולכן מימן אותה. השיטה האמריקנית יוצאה ושווקה לכל העולם כשיטה ה"נכונה" על ידי יועצי השקעות מתוחכמים ופוליטיקאים. כך, האוכלוסיות החזקות בארה"ב נהנו לאורך העשור האחרון מעליית מחירים מטורפת בנדל"ן ועלייה בעושרם הכללי. העולם האמין בחברות הדירוג, בפיקוח התאגידי ובפיקוח האמריקני. משלם המיסים האמריקני לא שאל את עצמו שאלות קשות בשנים השמנות וממילא לאזרח האמריקני יש יד בכך שהשלטון שלו נהג בחוסר אחריות.

הממשל אפשר למערכת בנקאות הצללים להתנפח לממדים מטורפים ללא פיקוח. הממשל, שהיה מעורב תמיד בפרדי ופאני, לא פעל כשעוד היה אפשר לשנות את מהלך הדברים. הממשל אפשר לכל בנקאי הצללים לפעול במערך תגמול המכיל בחובו את האמא של ה-Moral Hazard. לבוא ולחנך עכשיו משקיעים שרכשו מניות בכורה של חברת AIG, שהייתה מדורגת AAA, זה לא פייר וגם קצת מוזר.

הממשל האמריקני ממשיך בימים אלו, בצורה גלויה יותר מבעבר, לבחור את המנצחים והמפסידים לפי האינטרס של אמריקה בלבד. אמריקה קובעת את הכללים, בעוד המשקיעים מכל העולם יכולים רק לספור את ההפסדים.

דבר אחד הוא לבקש מפרטים בכל העולם לספוג הפסדים, ודבר אחר הוא להגיד להם שזו אשמתם. השאלה הגדולה היא מתי ימאס לעולם לשחק לפי חוקי "אמריקה". או אז יקרה המשבר הגדול - הבריחה מהדולר ועליית הריביות על אגרות החוב האמריקאיות. אז התשלום יגיע לפתחו של משלם המיסים האמריקני ושר האוצר שלהם כבר לא יוכל להגן עליהם יותר בסיסמאות.