שר האוצר האמריקני פולסון יאמר עם פתיחת המסחר בוול סטריט: "אם רוצים להרגיע את השווקים צריך לפעול עכשיו"

[מילון מונחים למשבר העולמי] טיוטת הנאום של פולסון בפני ועדת הבנקאות של הסנאט, התגלגלה לידי רויטרס ; פולסון, שידבר ב-16:30 (שעון ישראל): "הסערה בשווקים הפיננסים הגיעה לשיא והחלה לזלוג לכלכלה הריאלית. המשבר בנדל"ן - מקור חוסר היציבות"

"הסערה בשווקים הפיננסים הגיעה לרמות שיא בשבוע שעבר, והחלה לזלוג לכלכלה הריאלית. המשבר בשוק הנדל"ן הוא המקור לחוסר היציבות. חייבים להסיר מייד את הנכסים הבעייתיים".

כך נכתב בטיוטת הנאום של שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, שהגיעה לידי סוכנות הידיעות רויטרס.

פולסון יאמר עוד: "כדי להרגיע את השווקים, אי אפשר לטפל בכל בעיה ובעיה בנפרד. יש לפעול עכשיו, ואפשר להתעמק בתוכנית החילוץ מאוחר יותר".

תוכנית החילוץ של המערכת הפיננסית בארה"ב, אותה מקדם פולסון, עלולה להגדיל את החוב הלאומי של ארה"ב לרמה הגבוהה ביותר מ-1954, ובכך להקטין את האטרקטיביות של אג"ח של ממשלת ארה"ב בעיני המשקיעים הזרים.

התוכנית של פולסון עלולה להגדיל את החוב הלאומי של ארה"ב ל-70% ויותר מהתמ"ג ואת הגרעון התקציבי לשיא היסטורי של יותר ממטריליון דולר בשנה הבאה.

ממשל בוש ובית המחוקקים האמריקני מתמקחים כעת בנוגע לפרטי תוכנית החילוץ של המערכת הפיננסית, שככל הנראה לא תקבל את אישור הקונגרס לפני שבוע הבא. שר האוצר האמריקני פולסון, ויו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, ינאמו בפני הקונגרס היום ב-22:30 (שעון ישראל).

על-פי ההצעה העדכנית ביותר, שפורסמה אמש (ב'), הסכום הראשוני של כ-700 מיליארד עשוי לגדול ולשמש גם לרכישת חובות בעייתיים נוספים לפי הצורך, כמו הלוואות שניתנו לרכישת רכב והלוואות שנתנו חברות אשראי באמצעות כרטיסי אשראי.

במסגרת ההצעה המעדוכנת, פולסון מבקש לבצע התאמה ולבטח את שווי נכסי הקרנות הכספיות (סוג של קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח קונצרניות לתקופה של 3 חודשים), נכון ל-19 לספטמבר (יום שישי האחרון).

פולסון מאמין שהעברת נכסים בעייתיים שקשורים למשכנתאות בסך 700 מיליארד דולר מהמערכת הבנקאית אל קרן ממשלתית חדשה, תחלץ את הפקק של המערכת הפיננסית, ותאפשר לה לחזור להלוות כרגיל.

התוכנית היא שאפתנית ומתוגברת בתמיכת נזילות מסיבית של הבנק המרכזי, גיבוי למשכנתאות זולות באמצעות פאני מיי ופרדי מק, ביטוח כולל לקרנות הנאמנות בשוק הכספים ואיסור על מכירה בחסר של מניות פיננסיות.

אם כל האמצעים הללו יצליחו לפתוח את המערכת הפיננסית, הם יעניקו תאוצהו לקיצוץ הריבית שה'פד' הציע עד כה של 3.25% ל-2%. אך יש תהיות רציניות לגבי יכולתה של התוכנית לחולל מפנה בדינמיקה הבסיסית של משבר האשראי - המשוב השלילי המעצים את עצמו בין החולשה הפיננסית לחולשה הכלכלית.

גם אם התוכנית תצליח להפחית את הסיכון של קריסה פיננסית וכלכלית הרת אסון, בדומה לזו שהתרחשה בשפל הכלכלי הגדול, היא עדיין תמנע קשיים כלכליים ופיננסיים בעתיד.

האוצר מקווה שכאשר הבנקים ייפטרו מהנכסים "הרעילים" שלהם, יהיה להם קל יותר לגייס הון נוסף. אבל, אם הבנקים לא יוכלו לעשות זאת בקנה המידה הנדרש, מחנק האשראי יימשך והממשל יצטרך בשלב כלשהו לשקול הזרמה של הון ציבורי.

והחשוב ביותר: אם הממשלה תקנה את הנכסים במחירים הנוכחיים, ייפער בור ענקי במערכת הפיננסית העולמית, שגורמים בוול סטריט מעריכים ב-500 מיליארד דולר. "הבעיה האמיתית היא שבמערכת יש מעט מדי הון", אומר ראגוראם ראג'אן, פרופסור בביה"ס לעסקים באוניברסיטת שיקגו ולשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית. "רכישת נכסים במחירים הנמוכים הנוכחיים לא תעזור".