עו"ד להיט

בשקט-בשקט, בזמן שכולם היו עסוקים בתלונות על הצפת השוק בעורכי-דין, על פריצת הסכר עם פתיחת המכללות למשפטים ועל הרמה הירודה של הסטודנטים בוגרי מקצוע המשפטים, התפתח לו בשנים האחרונות יצור משפטי חדש: עורך-הדין המודרני - לא עוד משפטן בלבד, אלא סוג של איש עסקים, כלכלן, רואה-חשבון, יועץ תקשורת ועוד ועוד.
אם בעבר היה די בתואר במשפטים על מנת להצליח במקצוע ולהגשים את חלומה של כול אם יהודייה, היום החלום הזה תפס תאוצה וממדים חדשים. סטודנטים המבקשים להשתלב בשוק עריכת-הדין נדרשים להציג תעודות וקבלות מתחומים נושקים, חופפים ואולי אף בלתי נפרדים היום מתחום המשפט. תארים משולבים למשפטים וכלכלה, משפטים ומינהל עסקים, משפטים וחשבונאות, תקשורת, ניהול, חינוך, פילוסופיה ועוד, צצו כפטריות לאחר הגשם בפקולטות למשפטים ברחבי הארץ ורמזו לסטודנטים שהדרישות בשוק עלו.
בשנים האחרונות הפכו עורכי-הדין הבכירים בתחום המסחרי לשחקנים משמעותיים במגרש העסקי. רובם כבר לא משמשים כיועצים משפטיים וכמנסחי חוזים בלבד, אלא מובילים את המהלכים החשובים והמכריעים לעשיית עסקאות גדולות במשק וקובעים, כמעט Single handed, מה יהיה גורלן של עסקאות בשווי של מיליארדי דולרים. הפליליסטים הבכירים לעומתם לא נדרשים למומחיות מיוחדת בתחומים הכלכליים, למעט בעבירות צווארון לבן, אך הפכו לאשפי תקשורת המופיעים כל שני וחמישי במדיום כזה או אחר כחלק מההגנה על לקוחותיהם.
עורכי-דין שהשכילו ללמוד תארים משולבים, זוכים ליתרון בקרב המשרדים המובילים במשק. "מקצוע המשפטים לא יכול לעמוד רק על רגליו מבלי שיהיה לעורך-דין (בתחום המשפט האזרחי) ידע בסיסי בתחומים נושקים ובמיוחד בתחום הכלכלי ובמידה מסוימת גם בתחום החשבונאי. מטעמים אלה יש בעיני עדיפות לעורך-דין שלמד גם כלכלה או ראיית חשבון", אומר עו"ד רם כספי, מבכירי וותיקי עורכי-הדין בארץ.
ולא רק הדרישות מעורכי-הדין השתכללו. גם אופציות התעסוקה העומדות בפני עורך-הדין רבות ומגוונות. בזמן שעורכי-דין רבים לוטשים עיניים לעבר המשרדים הגדולים במשק, מתמזגים, מתרחבים ועושים מאמצים להיכנס להגדרת ה"one stop shop" הנכספת, מעדיפים אחרים לפתוח משרד עצמאי ממש מתחילת הדרך או לפרוש בשלב מאוחר יותר של הקריירה מהמשרדים הגדולים ולפתוח משרדי בוטיק נישתיים. אחרים מכריזים שהם רואים את עתידם במחלקה המשפטית של חברה או, לאור הידע הכלכלי-עסקי שרכשו, במשרות בכירות שאינן משפטיות בתאגידים במשק.
לאחרונה הפכה האופציה העסקית-מסחרית אטרקטיבית מתמיד עבור עורכי-דין, ונרשמו עריקות רבות של עורכי-דין מהמשרדים הגדולים אל התאגידים הפרטיים שהיו לקוחותיהם. מנתונים שנאספו על-ידי חברות ההשמה חבר PROF וחבר LEGAL, המתמחות באיתור והשמה של עובדים בכירים ובעלי מקצוע שונים בתחומי המשפטים, עולה כי המשרדים זיהו את המגמה הזו ומיהרו להעלות את שכרם של עורכי-הדין "המבוקשים" יותר, בעלי ותק של למעלה מ-3 שנים, על מנת לשמור אותם אצלם.
הדרך אל פסגת המקצוע לא קלה ולא קצרה. עורכי-דין במשרדים הגדולים, ובחלק מהבינוניים, נכנסים למסלול שכולל עבודה כשכירים משך מספר שנים, שלאחריהן, בדרך-כלל, מוצעת למוכשרים שותפות והם נוגסים את חלקם ברווחי המשרד. במשרדים שונים הנהיגו גם סוג של הכלאה בין שכיר לשותף, וקבעו מעמד של "שותף-שכר", כזה שאינו מקבל חלק מרווחי הפירמה אך נהנה מהטייטל "שותף". התקופה המקובלת לקידום לשותפות במשרדים הגדולים נעה בין 6 ל-8 שנים. במשרדים הקטנים התקופה עשויה להיות קצרה יותר, אך אין ממוצע וזמן מקובל, וכל משרד פועל בהתאם לצרכיו. ככלל, מקובל להעלות את שכרם של השכירים בהדרגה מדי שנה. כשעורך-דין כבר מגיע לשותפות ברווחים, הסכום שיגרוף מדי חודש תלוי באחוזים שקיבל וברווחי המשרד. בכל ותק שלא יהיה, נהנים עורכי-הדין במשרדים רבים, בעיקר הגדולים, מצ'ופרים שונים, בהם ימי כיף, חופשות בחו"ל ונופשים בארץ, גיבושים במסעדות, סרטים, הצגות ובילויים.

היתרונות:
אף על פי שמספר עורכי-הדין בישראל עולה משנה לשנה, ורבים נותרים מחוסרי עבודה, הבחירה במקצוע משתלמת מאוד לרבים מהם. על-פי סקר של חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט (D&B), הכנסתם של כל אחד מעשרת המשרדים הגדולים ב-2007 הייתה כ-30 מיליון דולר, פי 3 מהכנסתם לפני עשור. מדובר בגידול של 22% ביחס ל-2006. בעשירייה השנייה עומדת ההכנסה על כ-16 מיליון דולר, ובעשירייה השלישית ההכנסה השנתית עומדת על כ-10 מיליון דולר. באופן טבעי, ישנה שונות בשכר בין הדרגים של השותפים: בעוד שותף צעיר במשרד גדול מקבל משכורת שנתית של 190-100 אלף דולר, שותף בכיר משתכר בין 190 ל-370 אלף דולר בשנה, ואילו שותפים "כוכבים" במשרדים הגדולים (ויש כשניים-שלושה כאלה במשרד) יכולים אף להגיע למשכורות של 1-1.5 מיליון דולר.
אך לא רק רווחה כלכלית מוצאים עורכי-הדין שהגיעו אל פסגת הקריירה. אלה שאוהבים את המקצוע ו"שורדים" בו שנים רבות, מעידים שהם תמיד מוצאים בו אתגרים ועניין חדשים. "הגיוון האמיתי במקצוע הוא שאנחנו מופקדים על עניינים בתחומי החיים השונים", אומר עו"ד כספי. "תוך כדי השירות המשפטי, ובהנחה שיש לעו"ד תכונה של סקרנות, הוא לומד על תחומי חיים רבים ומגוונים, וכפי שהאנגלים אומריםyou are jack of all trades and master of none ".
עו"ד רלי לשם, שותף-בכיר במשרד עוה"ד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין, מבהיר שמי שאוהב מהמקצוע ימצא אותו מאתגר ומהנה גם לאחר 20 ו-30 שנה. לשם: "האם אלוף העולם בשחמט עדיין נהנה ממשחקי שחמט? כשנמצאים בנקודת המיצוב האופטימלית של המקצוע, אז התיקים שמקבלים הם תיקים כבדים, מאתגרים וחשובים, כך שההתמודדות של עורך-הדין עם התיק שהוא מטפל בו היא מקור בלתי רגיל לסיפוק ולהנאה".
מעבר לכך, נפתחות בפני עורכי-הדין הבכירים הזדמנויות עסקיות רבות שמאפשרות גיוון, כמו גם רווחים נוספים. הבכירים שבין עורכי-הדין המסחריים הפכו לכוחות שמניעים את הפעילות בשוק העסקי ובשוק ההון. הם משדכים בין לקוחות, מאתרים הזדמנויות עסקיות, משמשים כיועצים כלכליים ונוסעים עם לקוחות, או במקומם, לבדוק את הכדאיות הכלכלית ואת היתכנות העסקאות. יתרה מכך, חלקם חצו את הקווים בעצמם ונכנסו לעולם העסקי.

החסרונות:
התפקיד 'המורחב' של עורכי-הדין בתחום העסקי, גובה מהם גם מחיר יקר. עורכי-הדין המסחריים מובילים, חיים ונושמים את העסקאות שהם תופרים יום ולילה. הם זמינים מסביב לשעון, מנהלים משאים ומתנים אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ומלהטטים בכל עסקה בין הקונים, המוכרים, הרגולטורים והבנקים. גם כשמגיעים לפסגה לא זוכים לנוח? מסתבר שלא רוצים לנוח. "אנחנו עבדים. כשמגיעים לטופ עובדים יותר קשה. היום אני מתחיל את היום בחמש לפנות בוקר ומסיים אותו בתשע בערב, ומדי שנה במקום לעבוד קל יותר אני עובד קשה יותר", אומר כספי. לשם מוסיף: "אמרו פעם שהפריבילגיה הגדולה של שותף בכיר במשרד עורכי-דין זה שהוא יכול להגיע לעבודה אחרון ולעזוב ראשון, אבל בפועל הוא מגיע ראשון ועוזב אחרון".
במשרדים הקטנים ובתחומי משפט אחרים, לא נשמעות אמנם תלונות על שעות העבודה, אך יש לא מעט טענות על השכר הזעום שעורכי-הדין נאלצים להסתפק בו בעקבות ההיצע העצום של עורכי-דין בשוק. ובל נשכח את הנטל הכבד והאחריות הרובצים לפתחו של כל עורך-דין. השעות התובעניות, האחריות העצומה, המאבק המתמיד, השכר הנמוך בחלק מהמשרדים והתדמית הירודה של המקצוע בשנים האחרונות עלולים להרתיע רבים, למרות הפיתויים שממתינים בפסגה.

מה השתנה:
היום, חשש חדש מתווסף לכול החסרונות המסורתיים: השפעות המיתון במשק. השגשוג במשק בשנים האחרונות, שהגיע לשיא ב-2007 עמוסת העסקאות, השפיע באופן ישיר ומשמעותי על צמיחתם של משרדי עורכי-הדין בישראל. משרדים ביצעו מיזוגים, קידמו שכירים לשותפות וצירפו עשרות עורכי-דין לשורותיהם כדי לעמוד בדרישות המוגברות של השוק. שנת 2008 הייתה פחות ורודה. משבר הסאב-פריים שעדיין לא נגמר הוביל את העולם למיתון, ואת ישראל למה שמכונה כרגע "האטה במשק". גם משרדי עורכי-הדין בארץ, שמהווים ראי למצב המשק בארץ ובעולם, מושפעים ממנו.
אחד הדברים המשמעותיים שקרו לאחרונה בתחום עריכת-הדין, בעקבות צניחת הדולר, היה המעבר מגביית שכר טרחת עו"ד בדולרים לגבייה בשקלים. אך לא רק. חלק מהמשרדים הודיעו לעובדיהם שלא יהיו תגמולים מיוחדים או בונוסים גדולים השנה, ושאם יהיו הם יהיו בהיקף צנוע. מעבר לכך, צפויה הימנעות של משרדים מהוצאות לטובת "מותרות", כמו ימי כיף יקרים וצ'ופרים אחרים. במשרדים מסוימים היו אפילו פיטורים, אך אלה נעשו מתחת לרדאר כדי לא לפגוע במורל ובמוניטין של המשרד.
בפועל, המשרדים נמצאים כרגע בתקופת המתנה: מגמת הצמיחה והגידול בהוצאות נעצרה, ביקושי עורכי-הדין יורדים, אך מנגד עדיין לא נרשמים גלי פיטורים משמעותיים. בחלק מהמשרדים מחלקות שוק ההון כמעט משותקות. עורכי-דין שעבדו סביב השעון, יושבים מרבית שעות היממה רגל על רגל ומחפשים עבודה במחלקות אחרות של המשרד. מנגד, מחלקות העוסקות בפירוקים, כינוסים ועוד תחומים המאפיינים טיפול במשברים משגשגות, ומחלקות אחרות - נד"לן, אנרגיה ותשתיות, קניין רוחני ועוד - מתפקדות כרגיל ומספקות הכנסות למשרד.
אי הוודאות במשרדים גדולה, ובשלב הזה כולם מחכים לראות מה עומק מגמת המיתון. ככל שהמיתון יהיה עמוק יותר, הם יאלצו לקצץ "בשומן", גם במחיר של פיטורים. "לא תהיה ברירה. אם יהיה יובש בהנפקות בשנתיים הקרובות, עם כל הכבוד לרוח הסוציאלית במשרד, הם לא יוכלו להחזיק מחלקות שוק הון של 30 איש. גם אם יעבירו חלק למחלקות אחרות עדיין יצטרכו לקצץ", אומר עו"ד ממשרד מוביל. "שוק המגה-מיזוגים לא נבחן עדיין בתקופת שפל. לא ברור האם הוא ישרוד את תקופת המיתון הראשונה שלו, או שהשוק יפגין איזשהו חוסן והמשרדים הגדולים יישארו באותו היקף".