הוקפאה מכירת אוסיף לעו"ד יוסי שגב; ביום ב' יקיים ביהמ"ש התמחרות בין המציעים

הדרמה וההפתעות בפרשת אוסיף אינן פוסקות: בית המשפט המחוזי בתל-אביב הקפיא את מכירת מניות השליטה בחברת אוסיף (67.43%) על-ידי ארקדי גאידמק לפרקליטו, עו"ד ד"ר יוסי שגב, והורה לערוך התמחרות ביום ב' הקרוב בבית המשפט. סכום המינימום להתמחרות יהיה 111 מיליון שקל, ויוכלו להשתתף בה כל מי שפנה למשרדו של שגב בין התאריכים 17-25 בספטמבר, והתעניין ברכישת מניות אוסיף.

מכירת השליטה הוקפאה לבקשת קבוצת משקיעים בשם Bay Shore Trading, בראשות יזם הנדל"ן החרדי אבי דן מניו-יורק, המציעה 130 מיליון שקל עבור אוסיף.

מי שירצה להשתתף בהתמחרות יידרש להפקיד בנאמנות אצל פרקליטו של בנק מזרחי-טפחות , עו"ד פיני יניב, ערבות בגובה 25% מסכום הצעתו, כאשר המועד לתשלום מלוא התמורה יהיה יום ג' הקרוב, והוא יחול גם במקרה שעו"ד שגב יוכרז כזוכה.

כזכור, מניות השליטה של גאידמק באוסיף היו משועבדות לבנק מזרחי-טפחות, בגין חוב של 120 מיליון שקל. השופטת דניה קרת-מאיר מינתה כונס על המניות, אולם קצבה לגאידמק שבוע כדי לנסות ולכסות את החוב או למכור את המניות בעצמו.

במהלך שבוע זה נעשו כמה פניות לעו"ד שגב מצד גורמים שונים. ההצעה הגבוהה ביותר - 140 מיליון שקל - היתה של האחים דורון אביב ודפנה הרלב (שמכרו את השליטה לגאידמק לפני כשנה וחצי), אולם עו"ד שגב טען כי הותנתה בתנאים, ולכן ירדה מהפרק.

ביום הדיון הפתיע עו"ד שגב, כשהודיע כי הוא רוכש את השליטה במלוא מחיר החוב לבנק - 110 מיליון שקל (הבנק ויתר על 10 מיליון נוספים). אלא שאז החלו לצוץ טענות נגד המכירה: קבוצת המשקיעים Bay Shore טענה, באמצעות עו"ד גיל הירשמן, כי הציעה לשגב 130 מיליון שקל עבור השליטה, שהם שווי השוק של אוסיף במועד חתימת הסכם הרכישה, בתוספת 10% במזומן. לדברי הקבוצה, ממשרד שגב השיבו שבידיהם הצעות גבוהות משמעותית מהצעתה - למשל בגובה 235 מיליון שקל, ולכן אין טעם בניהול משא-ומתן.

בנוסף, ביקש אורי שני, לשעבר מנהל עסקיו של גאידמק, באמצעות עו"ד רון ברקמן להצטרף להליך כדי לתמוך בקיום התמחרות. לטענתו, הן דורון אביב והן קבוצת המשקיעים האמריקנים הציעו לשגב סכום גבוה יותר מזה בו קנה את השליטה בעצמו.

בתחילת הדיון היום בבקשת האמריקנים להקפיא את המכירה עד לקיום התמחרות, התנגד עו"ד שגב לבקשה. בהמשך הוא התרצה, וכאמור השופטת קרת-מאיר קבעה כי כל מי שפנה לשגב באותו שבוע בו הוקפא מינוי כונס הנכסים לטובת הבנק, יוכל להשתתף. כל משתתף כזה יידרש להגיש תצהיר המאשר כי פנה למשרד שגב בעל-פה או בכתב, במהלך אותו שבוע.

עו"ד אופיר נאור ממשרד שגב אמר היום, כי שגב הסכים להתמחרות משום שרצה להסיר כל טענה על כשרות עסקת הרכישה. "הרכישה נועדה מבחינתו למנוע את קריסת החברה, בזמן שלא היו הצעות אחרות שאיפשרו למנוע את כינוס הנכסים", ציין עו"ד נאור. "אם היום טוען מישהו שהוא מעוניין לשלם יותר עבור החברה, אנחנו הראשונים שנשמח על כך".

מתרחבים העיקולים

בתוך כך, הרחיב היום הרשם אבי זמיר את העיקולים על נכסי גאידמק לטובת איש העסקים יוסי טרוים, עד לסכום של 53 מיליון שקל. כזכור, הבורר דן ארבל קיבל חלקית את תביעת טרוים, וחייב את גאידמק לשלם לו 53 מיליון שקל בגין הפרת הסכם לרכישת מפעל כימי בקזחסטן. שני הצדדים ערערו על הפסיקה בפני ערכאת ערעור של בוררים.

טרוים קיבל בעבר עיקול בסך 6 מיליון שקל על נכסי גאידמק, והיום התקבלה בקשתו, באמצעות עוה"ד שאול קוטלר, שחר הררי ויונת מאיר, להרחיב את העיקולים להבטחת ביצוע פסק הבורר. בין היתר, עיקל טרוים את המניות והאג"ח של גאידמק בחברות הציבוריות, את המיטלטלין בבתיו שבקיסריה ובירושלים, וכן חשבונות בנק. עד כה הוטלו על גאידמק עיקולים בסך 157 מיליון שקל.