שוק ה"סופר יאכטות", או כפי שמכנים אותו פה במפרץ במונקו - "מגה יאכטות", נמצא בעיצומה של צמיחה מטורפת. משבר כלכלי, כן או לא, בסוף השבוע האחרון לא היה אפילו מיליארדר רציני אחד שהעז לא להתייצב וללכת על השטיח הכחול בנמל הרקולס מתחת לארמון הנסיך אלברט במונקו. "מעולם לא היו העשירים כל כך עשירים", זעקו כותרות העיתונים במונקו ובערים השכנות קאפ ד'יי, פראנשוויל וניס.
אלה שהגיעו לתערוכת היאכטות היוקרתית ביותר בעולם, שמתקיימת זו השנה ה-18 בממלכה הקטנה הזאת, רצו שכולם יידעו מה כבר יש להם ומה הם מתכוננים לקנות. גם השנה, למרות שהבורסה קורסת, ממשיך שוק היאכטות הגדולות לצמוח בקצב של 20% בשנה.
המפרץ הקטן כמעט לא מספיק לכל הספינות, שאורכן רק הולך וגדל בכל פעם. הן עוגנות אחת ליד השנייה, חלקן לצורך התערוכה וחלק אחר פרטיות לחלוטין.
היאכטה W2, למשל, שעיצב פיליפ סטארק, ולפי השמועות הוא גם הבעלים שלה, עוגנת סמוך למועדון היאכטות של מונקו. הכניסה אליה אסורה והיא לא משתתפת בתערוכה. על שאר היאכטות אפשר לעלות בקלות. רק צריך לחלוץ נעליים.
בכניסה לכל אחת מהן עומדות דיילות יפות, רזות ושזופות, עונדות עגילי יהלומים ולבושות לבן. המבקרים בתערוכה, ובעיקר המבקרות, נוצצים עוד יותר מהדיילות עצמן. אלא שהאטרקציה פה היא היאכטות עצמן, והן הדוגמניות האמיתיות בתצוגת האופנה אדירת המימדים הזאת. כל אחת מהן לבנה ונוצצת מהשנייה, וכולן עוגנות במי הטורקיז של הנמל.
300 אלף אירו למטר
אם עוצרים וחושבים על זה לרגע, מדהים איך בעיצומו של משבר כלכלי, מהרציניים שעברו על העולם בשנים האחרונות, נחשפת בסופשבוע אחד כמות המזומנים למטר רבוע שאנשים מוכנים לשלם. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בממוצע של 300 אלף אירו למטר. נדל"ן יקר לכל הדעות.
"רכישת יאכטה היא תהליך מאוד ארוך", מסביר רועי קליימן, מבעלי "סטרים יאכטות", את פיצוץ האוכלוסין בתערוכה. "מי שהיה בעיצומו של תהליך רכישת יאכטה לא ישנה את דעתו בבת אחת, גם אם הוא נפגע עכשיו מהמשבר. לא מגיעים לתערוכה הזאת שכירים בכירים בליהמן ברדרס אלא הבעלים של החברות האלה. מי שנמצא בראש הפירמידה, גם בתקופת משבר לא יפסיק פעילות כזאת. להפך, לעתים יש להם יותר הזדמנויות עסקיות לנצל במשבר כזה.
"אפשר להמשיל את זה לעולם הים: בים שיש בו הרבה דגים, גם לדגים קטנים יהיה מה לאכול. בים עם מעט דגים, רק הכרישים שורדים. כרגע את נמצאת במקום שנמצאים בו רק הכרישים".
* בכל זאת, אנשים הפסידו עכשיו הרבה מאוד כסף.
"המשבר הזה פסח על הרבה מאוד אנשים. בעלי חברות שלא בתחומים שנפגעו, בעלי קרנות סולידיות וגדולות. אחרי המשבר של 11 בספטמבר השוק הזה פרח בניגוד למצב הרוח העסקי ששרר בעולם. ברגע שאנשים לא מסוגלים לקבל תשואה על הכסף שלהם וערכו יורד, הם מחליטים ליהנות מהכסף ולקנות תענוגות שלא היו קונים אם היו מסוגלים לייצר כסף מכסף. יותר מזה, אנשים היו זקוקים לפיצוי פסיכולוגי על עגמת הנפש בעבודה היומיומית. התופעה שיש כרגע היא שהמותגים היוקרתיים יותר והספינות הגדולות לא נפגעו מהמשבר. לסנסיקר הבריטית לא נרשם אף ביטול אף שהפעילות של ליהמן ברדרס הייתה בעיקר בלונדון. הרבה מספנות בינוניות וקטנות ומותגים פחות איכותיים נפגעו, ושם מרגישים את ההשפעה של המשבר".
מקום מפלט מהתקשורת
לפי מחקרי משרד המסחר והתעשייה המקומיים, שוק היאכטות האזורי מכניס 728 מיליון אירו לחברות המקומיות. אין ספק שמדובר בסמל סטטוס מהזוהרים בעולם. אבל הנציגים הישראלים הראשיים במקום, רועי קליימן ואיתי זינגר, מספרים שבתערוכה כזאת מדובר בהרבה מעבר לסמל סטטוס במובן הבסיסי שלו. "זה בעיקר תחביב וגם דרך לנפוש ואמצעי אירוח", אומר קליימן. "יש יותר ויותר אנשים שלא מארחים היום בבית אלא על יאכטה, בין אם מדובר באירוח רשמי ועסקי או פרטי וחברתי".
רבים, כצפוי, משתמשים ביאכטה כאמצעי להפגנת עושר. "זה תמיד היה סמל למעמד. בעבר זה היה אצל בני המלוכה ההולנדים והאנגלים שאירחו על הספינה. בשנות השמונים זה הפך בעיקר לנחלת העשירים הקלאסיים, משפחות מענף הספנות ומשפחות שעוסקות בנפט. הרבה שייח'ים ערבים שלטו בענף. היאכטה "ליידי מאורה", למשל, שעוגנת פה עכשיו בנמל, הייתה שייכת לנשיא לבנון לשעבר, רפיק חרירי. היום זו טעות לחשוב שיאכטות הן מנת חלקם של אוליגרכים. דווקא בתערוכה הזאת, שהיא הקרם דה-לה-קרם, שולטים כל הטייקונים הגדולים מכל התחומים. מסתובבים פה המון אמריקאים כמו פול אלן, מספר שתיים של מייקרוסופט, מפיקים גדולים מהוליווד, ריצ'רד ברנסון מ"וירג'ין", שיש לו תמיד יאכטות גדולות גם לשימוש אישי וגם לשימושים מסחריים. גם רומן אברמוביץ' מגיע כל שנה לתערוכה הזאת".
האם יש גבול למגלומניות הים הזאת? מבחינת המבקרים בסלון התשובה היא לא. אברמוביץ', בעליה של קבוצת הכדורגל האנגלית צ'לסי, כבר הצטייד בכלי שיט משלו. "האקליפס", שאורכה 170 מטרים נבנית ברגעים אלה בעלות של 350 מיליון אירו בהאמבורג. יהיו עליה שני מנחתי הליקופטרים, מספר בריכות ג'קוזי, בית קולנוע, בריכה, זכוכית חסינת כדורים, מערכת גילוי טילים ועוד הרבה צעצועים.
זאת אולי הסיבה שבתערוכת היאכטות הזאת אין רק יאכטות ענק אלא גם אדריכלות פנים ליאכטות ואפילו תערוכת סירות "טנדר", שתפקידן העיקרי הוא להביא את בעלי היאכטה מהספינה אל החוף וחזרה. "אלה אמצעים להעלות ולהוריד את בעל הספינה בצורה מהירה וחשאית. זה מתבצע על-ידי מסוקים או מטוסים קטנים עם כנפיים מתקפלות, סירות עזר מאוד משוכללות ואפילו צוללות קטנות שמיועדות לכך שאף אחד לא ידע מתי האדם נמצא על הספינה ומתי לא", מספר קליימן.
* מדוע בעלי היאכטות כל כך לא רוצים שיידעו שיש להם יאכטה?
"זה המגרש הביתי שלהם. לפעמים זה יותר פרטי מהבית בהרבה מובנים. זה החופש, מקום המפלט של הרבה מאוד אנשים ידועים, שבכל יום נתונים ללחצים ולחשיפה תקשורתית והספינה היא הדרך הכי טובה שלהם להתבודד. דבר נוסף הוא נושא הביטחון האישי, שזה תחום שתופס עכשיו תאוצה. אפשר לראות השנה בתערוכה הרבה מאוד צוללות קטנות שמשמשות כסירות 'טנדר'".
רק שתי יאכטות בשנה
מאחר שמדובר בתערוכה היוקרתית בעולם, שלחה מלכת אנגליה אליזבת' השנייה את מטוסי הקרב שלה, "החצים האדומים" של חיל האוויר הבריטי, למטס ראווה כחלק מהומאז' למספנות האנגליות שמציגות בתערוכה. זה המיצג של איחוד היאכטות הבריטי, שהוא אוסף של מפעלים-יצרנים אנגלים, מהיוקרתים בעולם, כדי לחלוק בגאווה הבריטית.
נראה שמטס אנגלי הוא כל מה שמיליארדרים צריכים. עם כוסות שמפניה ביד ופה פעור בתדהמה, הם עקבו אחרי המטוסים של המלכה.
אחת המממנות של המטס הזה היא חברת "סנסיקר", מפעל בריטי שמייצר ספינות באורך 15-40 מטר שערכן בין חצי מליון ל-14 מליון פאונד. החברה הזאת נחשבת לרולס רויס של הספינות באנגליה. הם אמנם מייצרים רק 220 ספינות בשנה במספנות שלהם, ומתחרים במספנות אמריקאיות שמייצרות 1000 ספינות בשנה, אבל אצל הבריטים מדובר בעבודת יד. הלקוח אמנם לא יכול לשנות את המפרט החיצוני של הספינה (למעט הצבע) אבל כל העיצוב הפנימי נתון להחלטתו ונעשה "לפי מידה".
המפעל, המעסיק 3,000 עובדים, נחשב למפעל היאכטות הפרטי הגדול ביותר בעולם. מאז שהוקם בשנות ה-60 עוברת הבעלות מאב לבן. זו אולי הסיבה שבשלושה סרטי ג'יימס בונד נעשה שימוש בשירותיהן של יאכטות "סנסיקר", ביניהם "קזינו רויאל", ויאכטה נוספת תככב בבונד החדש שייצא בחודש הבא לאקרנים.
"זאת חברה מאוד חזקה", מספר קליימן. "אפילו עכשיו, כשיש משבר כלכלי, זאת לא בעיה כל כך גדולה למצוא 200 איש בכל העולם שלא נפגעו מהמשבר ושיש להם הרבה כסף ורוצים ליהנות מהחיים. אולי האמריקאים לא יקנו עכשיו ספינה, אבל רשימת ההמתנה ליאכטה של סנסיקר היא מעל שנתיים".
* רוב הלקוחות ודאי רוצים יאכטה שמעוצבת לפי טעמם האישי.
"וכמובן שיש חברות שמספקות את מבוקשם. החברה ההולנדית MOONEN, שבונה יאכטות עד גודל 45 מטר, מייצרת רק שתי יאכטות בשנה. דארסי, שעוגנת פה בנמל, עולה 10 מילון אירו ומעוצבת לפי דרישת הלקוח. בוחרים איתו את הסדינים, את הצבעים ואת עיצוב הפנים. ההתמחות שלי היא ללוות את הלקוח מהרגע בו הוא חושב לקנות ספינה עד אחרי שהוא מקבל אותה: לבחור אדריכל, לפקח על הבניה, ללוות את כל התהליך ברמה הטכנית ולזווד את הספינה מרמה של סדינים, צלחות ופרחים, עד הניהול השוטף של צוות קפטנים, טבחים ומכונאים, גם כשהיאכטה נמצאת באוקיאנוס הפסיפי או באוקיאנוס האטלנטי".
התקציב לא משחק תפקיד
הרוכשים הפוטנציאלים שמסתובבים בתערוכה, מבינים שעל תקציב אין מה לדבר כי אין לו גבול. מחירה של יאכטה נע בין 15 ל-100 מיליון דולר והאחזקה השנתית מחושבת לפי 7%-15% מערך הספינה. אבל אחרי הכול, כשהמטבח מעוצב בזכוכיות באקארט ועל קירות היאכטה תלויות תמונות מקוריות של פיקסו וואן-גוך, אי-אפשר לנקוב בתקציב גג שמוכנים לבזבז.
זאת השנה השמינית ברציפות שקליימן וזינגר מגיעים לתערוכה. "זה חשוב לנו כי התערוכה מתמחה בנושא המגה יאכטות, שהן הספינות הגדולות ביותר בעולם מעל 30 מטר. יש לנו כמה פרויקטים כאלה שנמצאים כבר בבניה, ולכן זו הזדמנות לעשות פגישות עם קבלנים, יצרני משנה, מעצבים, ובעיקר לקוחות חדשים. אסור לשכוח שיש גם את נושא ההשכרות ועבור רבים התערוכה היא במה להציג ספינות להשכרה, לא רק למכירה".
* לאחרונה התפרסם שהיאכטות אינן רק מנת חלקם של עשירי עולם ושכיום אפשר לקנות יאכטות יותר זולות. למה לא רואים יאכטות כאלה בתערוכה?
"אכן, יש ספינות בייצור המוני עם מספר מועט של עובדים ואיכות חומרים מאוד ירודה. זו תופעת מאזדה 3 בתחום היאכטות, אבל בתערוכה הספציפית הזאת החברות האלה לא מציגות. אותם אנשים עם משכנתא שיש להם יאכטה, הם בדיוק האנשים שנפגעים כרגע מהמשבר הכלכלי ולא יקנו בתערוכה הזאת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
