IBI: "נכון יהיה הפעם להקדים ולהפחית את הריבית על פני לחכות, פן יהיה מאוחר מדי"

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות IBI, מעריכה כי נגיד בנק ישראל יוריד את הריבית. "הנחת העבודה בשוק כיום הינה שהמשק הישראלי ניצב לפני מיתון". מיתון שכזה יוביל לירידה בביקושים, לפיכך לירידה באינפלציה - שתאפשר לבנק המרכזי להפחית את הריבית.

האינפלציה בישראל, שהקצב השנתי שלה ב-12 החודשים האחרונים עלה על 5%, צפוי לרדת בין היתר בשל ירידת מחירי הסחורות. מדד ה-CRB, הסוכם שורה אחרונה של סחורות, חזר לרמתו מלפני שנה. לפיכך, מנובמבר, צפוי קצב האינפלציה השנתי להתכנס ליעד של בנק ישראל (עליית מחירים בשיעור 1%-3% לשנה).

לפיכך, מציינת ניר, נשאלת השאלה האם בבנק ישראל יואילו להוריד את הריבית עוד לפני נובמבר. לדעתה, לא נכון לחכות, לאור סימנים רבים המעידים על האטת הכלכלה וירידת האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לשנה. "יש להערכתנו לשקול בחיוב הפחתות ריבית במשק, במטרה להקל על הנזילות ולהניח תשתית שתתמוך בצמיחה ובתעסוקה בכפוף לירידת המחירים הצפויה", היא אומרת. "נראה לנו כי נכון יהיה הפעם להקדים ולהפחית את הריבית על פני לחכות, פן יהיה מאוחר מידי".

בתוך כך מזכירה הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות כי החודש יחל משרד האוצר לקיים מכרזים הפוכים ובהם ירכוש חזרה אג"ח ממשלתיות שהנפיק תמורת מזומנים, במקום להחליפן באג"ח אחרות ("מכרזי החלף"). המטרה היא לייעל את תזרים המזומנים של האוצר, לאור היקף הפידיונות הצפוי בחודשים מסוימים.

לא במקרה, אם כן, שהאג"חים שיירכשו במסגרת המכרזים הללו יהיו גילון (אג"ח ממשלתית-שקלית לא-צמודה בריבית משתנה לפי מדד המק"מ) מסידרה 2315 ושחר (אג"ח ממשלתית-שקלית לא-צמודה בריבית קבועה) מסידרה 2671 . שתי הסדרות יגיעו לפידיון בדצמבר הקרוב ובפברואר שלאחריו - ובשל העיתוי (2315) וההיקף (2671) יקשו על משרד האוצר לשלם את תמורת הפידיון.

ניר בוחרת להציג את תוכנית החילוץ האמריקנית באור שונה מהמקובל. כך למשל, היא מזכירה שמימון התוכנית ייפול על כתפי הצרכנים האמריקנים, שישלמו מסים גבוהים יותר. אותם אמריקנים כבר איבדו את ביתם בעטיו של המשבר, את מקום עבודתם, את הפנסיה שלהם (והמבוגרים שבהם יצטרכו להמשיך ולעבוד) וכך הלאה.

לפיכך, התוכנית תטיל את כובד משקלה על הצריכה הפרטית בארה"ב, קטר הצמיחה של המשק האמריקני. בהתאמה, זו תביא לקשיים בקרב החברות היצרניות, ולייצוא הישראלי, בשל המתאם הגבוה בין השניים האחרונים.